כיוון איבריו בתפילה

——– שלוש פסיעות – קודם העמידה טוב שיפסע לאחוריו שלוש פסיעות, ויחזור למקומו לעמוד ולהתפלל. שכך הוא דרך קירוב והגשה לדבר שבא לעשות (הרמ"א צה ס"א). וזכר לשלוש פרסאות [12 ק"מ] שנרתעו עם ישראל לאחוריהם במתן תורה בהר סיני והמלאכים החזירום. וגם על ידי שפוסע לאחוריו וחוזר, מראה הכנעה לפני ה' יתברך שנרתע ומפחד לגשת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ו

——– [ירמיה פרק-ה-ח]&nbsp סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ: [תהילים פרק-לד-טו]&nbsp סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: [תהילים פרק-צו-ג]&nbsp סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו: [תהילים פרק-קיב-ח]&nbsp סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו: [איוב פרק-יח-יא]&nbsp סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו: [דברי הימים א פרק-טז-כד]&nbsp סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל … להמשך קריאה

טו. צדיק אמיתי הוא זה שעושה ומדבר דברו באמיתות

——– ועל פי זה אפשר אולי להסביר דברי הגמרא (נדה טז ע"ב): אמר רבי שמעון בר יוחאי, שלושה הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן. דקשה, אם הקב"ה שונאן, יש לו לרבי שמעון בר יוחאי גם לשנאותן, ולמה אמר שהינו בגדר "אינו אוהבן" בלבד? אלא רבי שמעון בר יוחאי להיותו איש אמת, והאמת נר לרגלו, נתכווין לומר … להמשך קריאה

רפב. שלא יאכל ערל תרומה. – ספר החינוך

שלא יאכל ערל תרומה, כלומר כהן שלא נמול, בין שהוא מזיד, או שוגג, או אנוס וכגון שמתו אחיו מחמת מילה שיראת המות מנעתו מלמול, בכל ענין שיהיה, מכיון שהוא ערל אסור לאכל בתרומה, והוא הדין שאסור בשאר קדשים. ומניעה זו לא נתבארה בכתוב, אלא נלמדה בגזרה שוה. וכתב המעתיק בשם הרמב"ם זכרונו לברכה (בסהמ"צ ל"ת … להמשך קריאה

ג' תנאים – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אין חובה להפריש תרומות ומעשרות אלא בהצטרף ג' התנאים דלהלן: א. מאכל אדם, [למעט מאכל בהמה]. ב. גידולי קרקע, [למעט פטריות, שאינם יונקים מהאדמה]. ג. כשיש לפירות בעלים, ונשמר על ידם, [למעט פירות הפקר]. תבלינים – מיני תבלין המיועדים לתת טעם בלבד, ואינם נאכלים כמות שהם, כעלי התה, שיבא, גת וכדומה, פטורים מתרומות ומעשרות. … להמשך קריאה

סימן שסב – דיני מחיצות, ופרוץ כעומד, ודיני צורת הפתח – ערוך השולחן

——– א לעיל בריש סימן שנ"ח נתבאר, דהיקף שאינו לדירה, כגון הוקף ולבסוף פתח – אינו מותר לטלטל בו יותר מבית סאתים, כיון שההיקף לא הוקף לדירה, דמי לבקעה כשהוא גדול יותר מבית סאתים. ועוד יש מחיצות בכהני גווני שאינה לשם דירה גמורה, ואסור כשהוא יותר מבית סאתים. וכך אמרו חז"ל (ערובין כ"ו.) 'מחיצת אדרכלין' … להמשך קריאה

רפא – אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵיטֵב יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת, רַק שֶׁלֹּא יַעֲמוד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן (עַיֵּן פְּנִים): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי … להמשך קריאה

יב. זיכוי הרבים השייך בבן ישיבה שתורתו אומנותו

——– וזיכוי הרבים שייך אצל כל אחד בסביבתו, ואף הבן תורה הצעיר חובש בית המדרש יכול לפעול גדולות ונצורות בתחום זה של זיכוי הרבים. ואף ש"חייך קודמים", ובוודאי יש לבן ישיבה להתמלאות הוא בעצמו בש"ס ופוסקים כדי שיהא בו "טופח על מנת להטפיח", עם כל זה גם לחובש בית המדרש יתאפשר – אם ירצה – … להמשך קריאה

ט – איסור השתמשות באשה – מקומות עבודה

——– א. אסור להשתמש באשה כלל, ודוקא בשימוש שרגילה האשה לעשות לבעלה, כגון רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס. ב. לכן כשבא אורח, או מאורסת למאורסה, אם רוצה האשה להגיש מאכלים, צריכה להגיש בשינוי, דהיינו לא לפניו ממש אלא רחוק קצת ממנו. ואם מכינה הכל על השולחן קודם שיבוא מותר ואין צריך … להמשך קריאה

לַעֲמֹוד בְּעֵת הַהַקָּפוֹת

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפב ס"ב): "הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, חַיָּב לַעֲמֹד לְפָנָיו, וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁמּוֹלִיכוֹ וְיַגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם". עַל כֵּן, בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת, שֶׁרוֹקְדִים וּמוֹלִיכִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל כָּל הַקָּהָל לַעֲמֹד עַל עָמְדָּם לִכְבוֹד סִפְרֵי הַתּוֹרָה, … להמשך קריאה

רפב – צריך לדון את כל אדם לכף זכות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אָז יָכוֹל לִפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה, וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב. וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא … להמשך קריאה

סימן שסג – דיני תיקוני מבוי בלחי וקורה, ותיקוני חצירות – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן שמ"ה, דמן התורה כל מקום המוקף בג' מחיצות – הוה רשות היחיד. ולדעת הרמב"ם בארנו שם, דאם הרוח הרביעית הפרוץ הוא לצד רשות הרבים – הוה כרמלית מן התורה, מפני שרבים נדחקים שם, ואינו רשות היחיד. ואם הרוח הרביעית הפרוץ אינו לצד רשות הרבים – הוי רשות היחיד מן התורה, … להמשך קריאה

הַאִם הָרוּחַ מְגַלָּה חֲשִׁיבוּת אֲנָשִׁים?

——– בְּסוֹף שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הוּבָא שֶׁרוּחַ אֶחָד שִׁבַּח אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל וִיטַאל (בנו של רבנו חיים ויטאל) וְאָמַר שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַכְרִיזִין עָלָיו. בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים הַשָּׁלֵם (פאדגורזא תרס"ה דף קיח) מֵבִיא מִפִּנְקַס הַקָּהָל דִּקְהַל-קֹדֶשׁ לֶבוֹב שֶׁבִּזְמַן הט"ז נִכְנַס רוּחַ בְּבַת גְּבִיר וּבָאוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ הט"ז וּבִקְּשׁוּ מֵאִתּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לְבַקְּשָׁהּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָהּ וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה לָהּ רְפוּאָה. … להמשך קריאה

הַאִם מִן הָרָאוּי לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' אוֹ מִן הַנָּכוֹן הוּא אַדְּרַבָּא שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּפֵּק וְיִתְרַשֵּׁל מִלְּהוֹסִיף עוֹד?

——– יש לעובד ה' לשים לב לב' צדדים, מצד אחד לשאוף להגיע לגדולות – אימתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב (תנדב"א פכ"ה), והוא שיצילהו מהתרשלות וסיפוק שלילי, ומצד שני לשמוח ולהעריך כל מעשה וגבורה לימוד ותפילה שזכה זה עתה לעשות, והוא שיצילהו מעצבון ויאוש ויביאהו לשמוח בחלקו. מי שאינו שמח במצוות שעושה, הרי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-י

——– [תהילים פרק-ו-ט]&nbsp סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי: [תהילים פרק-כב-יג]&nbsp סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי: [תהילים פרק-קיט-קיג]&nbsp סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי: [תהילים פרק-קיט-קיד]&nbsp סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: [תהילים פרק-קיט-קטו]&nbsp סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי: [תהילים פרק-קיט-קטז]&nbsp סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי: [תהילים פרק-קיט-קכ]&nbsp סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי … להמשך קריאה

אֲבָל אֲנַחְנוּ אֲשֵׁמִים! – דובב שפתי ישנים

——– ט', כ"ג: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן שֶׁקָּרְבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְנַעֲשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה מִצְטַעֵר וְאוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּעַס הַקָּבָּ"ה עָלַי, וּבִשְׁבִילִי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה אָחִי, … להמשך קריאה

גמרא שבועות דף לח ע"ב – חק לישראל

——– אִנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי וְכוּלִי. אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הוֹאִיל וְעִקָּר קְנָס הוּא תּוֹבֵעַ. אָמַר רָבָא: מָשָׁל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לְמַה הַדָּבָר דוֹמֶה. לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ. אָמַר לוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָךְ בְּיָדִי חִטִּין וְאִשְׁתְּכַח דְּחִטִּין הוּא דְּלֵית לֵהּ הָא … להמשך קריאה

גמרא בבא בתרא דף קמ"ד ע"א – חק לישראל

——– וְאִם אָמְרָה וְכוּ' הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ. פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא כֵּיוַן דִּשְׁבִּיחָא לָהּ מִלְתָא דַאֲמָרֵי קָא טָרְחָא קָמֵי יַתְמֵי אַחוּלֵי אַחְלָהּ קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא הַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ גָדוֹל בַּבַּיִת קְנָאוֹ. וְדַוְקָא גָדוֹל. וְדַוְקָא בְּתוּלָה. וְדַוְקָא אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה. וְדַוְקָא שֶׁהִשִּׂיאוֹ רִאשׁוֹן. פְּשִׁיטָא יִיחֵד לוֹ אָבִיו בַּיִת וַעֲלִיָּיה בַּיִת קָנָה עֲלִיָּיה לֹא קָנָה. בַּיִת וְאַכְסַדְרָה … להמשך קריאה

ענוה – ספר פלא יועץ

ענוה היא מדה טובה דלית דכותה, כמאמר רבותינו ז"ל (ע"ז כ ב) ענוה גדולה מכלם, והיא אב התורה ומדות הטובות, ורעותיה מובאות אחריה, אהבה ואחוה שלום ורעות עם כל אדם, ואינו כועס כלל, ומעביר על מדותיו, ורוחו רוח נשברה, ולבו לב נשבר ונדכה, ואינו מקפיד על דבר, ובורח מן הכבוד, ואינו מבקש גדלה, ואינו חומד … להמשך קריאה

סימן רסב – לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסב – לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה א יְסַדֵּר א שֻׁלְחָנוֹ וְיַצִּיעַ הַמִּטּוֹת וִיתַקֵּן כָּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ עָרוּךְ וּמְסֻדָּר ב בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. { הַגָּה: וְיִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ } ג { עָרוּךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת; וְכֵן הַמִּנְהָג, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. } (טוּר סוֹף סִימָן רפ"ט וּמָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת פכ"ט … להמשך קריאה

איסור טבל – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– קודם שיפריש תרומות ומעשרות, הפירות הם 'טבל', ואסור לאוכלם או לטעום מהם כלום. וכמו כן, אסור ליהנות מהם הנאה המביאה לידי כילוי, כגון שמן לתאורה, או להאכילם לבעלי חיים, או לזרעם באדמה. (ב"ש קעח, קעט) מכירת טבל – אסור למכור פירות טבל או ליתנם במתנה לאחר, מחשש שמא יטעה המקבל ולא ידע שטבל הוא. … להמשך קריאה

התפילה בפה בלחש

——– לא יתפלל בהרהור הלב, אלא יחתוך את התיבות בשפתיו. ואם התפלל בהרהור, לא יצא וחייב לחזור ולהתפלל. וטוב שיתנה שאם אינו חייב, תהא תפלתו נדבה. (קא ס"ב. ה תכז) המתפלל צריך שישמיע לאזניו בלחש אבל לא לאחרים. ואם אינו יכול לכוון כשמתפלל בלחש, אם מתפלל לבדו, מותר לו להגביה קולו, אבל אם מתפלל בציבור, … להמשך קריאה

גמרא בבא קמא דף ס"ו ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם. וְאֵינָה מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַדִּיקִים תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה בִּזְמַן שֶׁקוֹצִים מְצוּיִין לָהּ וְאֵינָה מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַדִּיקִים תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ וְאָכַל גָּדִישׁ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ … להמשך קריאה

ט. ריבוי ההשתדלות או מיעוטו אינו מוגדר אלא תלוי הדבר במדריגת הבוטח

——– ובכן התשובה לכך היא עד כמה להשתדל וכמה להימנע מהשתדלות מחמת חיוב הביטחון, הדבר תלוי במדריגות בני האדם כל אחד ואחד לפי מדריגתו, זה שמדריגת בטחונו בה' נעלית יותר מחוייב להשתדל פחות, ובהתאם למידת בטחונו כן צריכה להיות מידת השתדלותו. כי יתכן ויאנה אדם את עצמו מחמת עצלותו וכבדותו לחשוב שהינו בעל ביטחון וימנע … להמשך קריאה

רימונים לכבודה של תורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש להסיר את הרימונים מהספר תורה קודם התפילה. ובעת הוצאת הספר מההיכל, הקונה את מצות הרימונים, יניח רימון אחד בצד ימין ויכוון למידת החסד, ורימון אחד בצד שמאל ויכוון למידת הגבורה, { כמבואר בדברי רבנו האר"י ז"ל}. כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל (רב פעלים ח"ד יורה … להמשך קריאה

רב ותלמיד – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג.טז) פירש רש"י – "ויקרא משה להושע וכו'"- התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים. ויל"ע, מדוע התפלל משה רק על יהושע ולא על כלב ושאר המרגלים? ב. עוד תמוה, מה טעם שינה משה רק את שם הושע תלמידו, ולא שינה גם את שמם של שאר המרגלים כדי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן