כְּבוֹד הַתּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפב ס"א): "חַיָּב אָדָם לִנְהֹג כָּבוֹד גָּדוֹל בְּסֵפֶר תּוֹרָה… וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יַנִּיחֵהוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשָּׂא, וְלֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲחוֹרָיו, אֶלָּא יֵשֵׁב לְפָנָיו בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְיִרְאָה וָפַחַד, וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ". עַל כֵּן יֵשׁ לָשִׂים לֵב בְּעֵת הָרִקּוּדִים שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ אֶת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ה

——– [במדבר פרק-יד-יט]&nbsp סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה: [ישעיה פרק-נב-יא]&nbsp סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה: [יחזקאל פרק-מב-יט]&nbsp סָבַב אֶל רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: [יחזקאל פרק-מח-לה]&nbsp סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם יְהוָה שָׁמָּה: … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפו – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת אָמַר לִי בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַתָּה הֲלֹא מְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים, יֵשׁ לְךָ לִשְׁאוֹל אוֹתָם – מָה? (דִּי שְׁמוּסְט זִיךְ יָא מִיט מֶענְטְשִׁין. קֶענְסְטִי זֵייא צוּ פְרֶעגְן וָואס). וְאָמַר תֵּבָה זֹאת "מה" -"וָואס" בְּהַמְשָׁכָה וּבְקוֹל גָּדוֹל מֵעֹמֶק הַלֵּב. כְּלוֹמַר שֶׁרָאוּי לִשְׁאֹל לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין עַל אַחֲרִיתָם – "מָה?". כְּלוֹמַר, לְאַחַר כָּל הַסִּכְסוּכִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת … להמשך קריאה

סעי' ב' – מי רגלים שנבלעו בקרקע, אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם. – ספר מנחת שי

——– גמ' ברכות כה. אמר רבא הלכתא צואה כחרס אסורה ומי רגלים כל זמן שמטפיחין: ואמרינן בגמ' שנחלקו ת"ק ורבי יוסי בטופח ע"מ להטפיח. ופירש"י שת"ק לא אוסר במי רגלים אלא עד שיהא טופח ע"מ להטפיח, ורבי יוסי מחמיר שאפילו טופח לבד אסור. ורבא שאמר כל זמן שמטפיחין אסור כתב הרא"ש שסובר כת"ק ומטפיחין פירושו … להמשך קריאה

רפא. שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה. – ספר החינוך

שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה, שנאמר (ויקרא כב י) תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. שרש המצוה וכל ענינה נכלל במצוה הקודמת, כי טעם אסורן מפני שנחשבו כמו זר אחר שאינו קנין כספו, כי התושב הוא שכיר עולם, והשכיר הוא שכיר שנים (עי' יבמות ע א). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– (ו) לֵֽךְ-אֶל-נְמָלָ&#1445ה עָצֵ&#1425ל רְאֵ&#1430ה דְרָכֶ&#1443יהָ וַחֲכָֽם: אִתְרְמֵי לְשׁוּמְשְׁמָנָא עַטְלָא חֲמֵי אָרְחָתְהוֹןוְאִתְחַכָּם: לך אל נמלה עצל וגו' . וחכם . והתחכם : (ז) אֲשֶׁ&#1430ר אֵֽין-לָ&#1445הּ קָצִ&#1431ין שֹׁטֵ&#1445ר וּמֹשֵֽׁל: דְּלֵית לַהּ חֲצָדָא הֵיךְ אַףלָא סָרְכָא וְשַׁלִּיטָא: אשר אין לה קצין . שיוכיח אותה ויזרזנה ויוציא מידה אם תגזול דבר מחברתה ואף על פי כן : (ח) … להמשך קריאה

הגידולים החייבים בהפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– דגן תירוש ויצהר – מן התורה אין חיוב הפרשה אלא בדגן [חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון], תירוש [ענבים ויין], ויצהר [זיתים ושמן]. אך מדברי חכמים חובה להפריש מכל גידולי הקרקע [פירות, ירקות, תבואה וקטניות]. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

יָרֵא בֹּשֶׁת – דובב שפתי ישנים

——– ט', ז': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ! *(((יבמות ע"ט ע"א.))) מִסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל, הֱיוֹתָם מְצֻיָּנִים בְּבַיְשָׁנוּת, וּמִתְבּוֹשְׁשִׁים … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק טז – חק לישראל

——– (יח) לִפְנֵי-שֶׁ&#1445בֶר גָּא&#1425וֹן וְלִפְנֵ&#1445י כִ&#1437שָּׁל&#1431וֹן גֹּ&#1443בַהּ רֽוּחַ: קֳדָם תַּבְרָא גֵוְתָנוּתָא וָקֳדָם תַּקְלָארָמַת רוּחָא: (יט) ט&#1443וֹב שְׁפַל-ר&#1453וּחַ אֶת-(עניים) עֲנָוִ&#1425ים מֵֽחַלֵּ&#1445ק שָׁ&#1437לָ&#1431ל אֶת-גֵּאִֽים: טָב הוּא שְׁפַל רוּחַ וְעֶנְוָנָאמִן הוּא דְמַפְלִיג עַדִיתָא עִםגֵיוְתָנֵי: טוב שפל רוח . טוב להתחבר את ענוים ולהיו' אתם שפל רוח מהיות מחלק שלל את גאים : (כ) מַשְׂכִּ&#1443יל עַל-דָּ&#1453בָר יִמְצָא-ט&#1425וֹב וּבוֹטֵ&#1430חַ בַּיהוָ&#1443ה … להמשך קריאה

עבודת השם – ספר פלא יועץ

עבודת השם היא צריכה להיות עבודה שלמה, עבודה תמה, ביראה ואהבה ושמחה רבה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה, וכל אשר בכחו לעשות יעשה כדי לקים מצוה כתקונה בשלם שבפנים בכונת הלב, ובודאי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג, א), וכל אדם אינו חיב אלא כשעורו, ואף אם יעבד את בוראו עבודה שאינה … להמשך קריאה

מעלת התפילה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה שמות האנשים וכו' ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג.טז) פירש רש"י – "ויקרא משה להושע וכו'"- התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים. יש להבין, מדוע היה צריך משה בנוסף לתפילתו, גם להוסיף להושע אות נוספת לשמו ולעשות לו שינוי השם, וכי אינה מספיקה תפילתו להצילו מעצת המרגלים? ב. עוד יל"ע, מדוע … להמשך קריאה

אִם נָבַלְתָּ – בְהִתְנַשֵּׂא – דובב שפתי ישנים

——– ט', ז': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ! אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, *(((מגילה ל"א ע"א. … להמשך קריאה

משנה שבועות פרק ה – חק לישראל

——– א. שְׁבוּעת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים, בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים, בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ, וּמִפִּי אֲחֵרִים. אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בּוֹ בְּבֵית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ, חַיָּב. וְחַיָּב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן, וְאֵינוֹ חַיָּב … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵׁנִי בְּבִקּוּר חוֹלִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

הַאִם הָרוּחַ רוֹאָה וּמְגַלָּה מַעֲשִׂים שֶׁל אֲחֵרִים?

——– יֵשׁ בֵּין הָרוּחוֹת שֶׁמְּגַלִּים מַעֲשִׂים שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אֲשֶׁר הֵם עֲדַיִן בַּחַיִּים, כְּמוֹ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל לְכָה דוֹדִי (הובא בספר גדולים מעשה ה' לרבי אליעזר אשכנזי ויניציאנה שמ"ג ה', א) כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ כַּת בַּחוּרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרוּחַ, הֵחֵל לִזְעֹק "לָמָּה בָּאִים אֵלֶּה לְכָאן לִרְאוֹת אוֹתִי הֲלֹא הֵם עָשׂוּ כְּמַעֲשַׂי וְיִהְיוּ כָּמוֹנִי … להמשך קריאה

מַה הֵן הָעֵצוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְהַשָּׂגַת הַשִּׂמְחָה?

——– כמה עצות מעשיות ישנן, ונמנה מהם: א. תורה לימוד תורה משמח מאד, וככל שיתמיד וככל שיעמיק בתורה כן ימצא בה יותר טעם ועונג שיביאהו לשמחה אמיתית, ועצה טובה שבנוסף ללימודיו יהא גם לימוד עם הספק מסוים כמו דף יומי, הלכה יומית או משנה בקביעות יום יום, ובכך יתקבץ לו על-יד הרבה ידיעות שיביאוהו לידי … להמשך קריאה

משנה בבא קמא פרק ו – חק לישראל

——– א. הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר, וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, פָּטוּר. לֹא נָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, חַיָּב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים. לִסְטִים חַיָּיבִים: (א) הכונס. פטור. דהא נטרה ומאי הוי ליה למעבד: הוציאוה לסטים. אע"ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה, הוי כאילו הוציאוה בידים וחייבים: … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפז – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: מַה יֵּשׁ לְהָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם?, אֵין צָרִיךְ כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל. מֶע בַּאדַארְף מֶער נִיט נָאר דַּאִווינֶין אִין לֶערְנֶין אִין דַּאִווינֶין. עוֹד שָׁמַעְתִּי כַּמָּה דְּבָרִים וְשָׁכַחְתִּי. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים. מקור: … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נִתָּן לְחַזֵּק אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁתְּהֵא אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה עַל הַמִּתְפַּלֵּל?

——– כדי שתתאהב ותתחבב התפילה על המתפלל עליו להתבונן בכמה פרטים: א. להאמין שבתפילתו האדם משוחח עם ה' ללא מחיצות כלל, וכלשון המסילת-ישרים (פרק יט): מי שהוא בעל שכל נבון – במעט התבוננות ושימת לב, יוכל לקבוע בלבו אמיתות הדבר, איך הוא בא ונושא ונותן עמו יתברך ממש, ולפניו הוא מתחנן, ומאתו הוא מבקש, והוא … להמשך קריאה

משנה סנהדרין פרק ט – חק לישראל

——– א. וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין, הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּה, בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ, (חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו). וְאֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִים, הָרוֹצֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדָּחַת. רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ בָאֶבֶן אוֹ בַבַּרְזֶל, וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְאֵינוֹ יָכוֹל … להמשך קריאה

משנה בבא בתרא פרק ט – חק לישראל

——– א. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת, בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים, הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. נְכָסִים מֻעָטִים, הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן: (א) מי שמת. שהנכסים מרובים. כדי שיזונו הבנים והבנות עד שיבגרו הבנות: שהנכסים מועטין. שאין בהם כשיעור זה: בשביל … להמשך קריאה

ח. עד כמה להתאמץ בהשתדלות

——– ולכאורה יצא לנו מזה שההשתדלות הינה מין קללה, כמו שכתוב בתורה: "בזעת אפך תאכל לחם" – והיא נצרכת כדי להעלים הנס, ובמו ידיו צריך האדם להעלים את ניסי ה' בכך שישתדל בדרך טבעי, ועם כל זה להאמין שהגזירה היא האמת והחריצות שקר. עבודה מפרכת זו נגזרה עלינו כתוצאה מחטא אדם הראשון, וכן משמע מדברי … להמשך קריאה

ו. סגלה מיחדת למצות האמונה בהשגחה פרטית – תפארת ישראל

——– המתדבקים תמיד באמונת השגחת הבורא, משגחים יותר בהשגחה פרטית, כי כל ענין ומצוה יש לו סגלה מיחדת. וכמו, למשל, מי שעוסק במצוות ומעשים טובים [גמילות חסדים וכדומה] תמיד, יש לו סגלה מיחדת לפעל ישועות ולהמשיך חסדים לישראל וכדומה; מי שעוסק הרבה בתורה או בתפלה וכדומה, הכל במדה לפי מעשיו, ככה ממשיך השפעת אלהות בסגלה … להמשך קריאה

למה נועדו כספי התרומות של בית הכנסת?

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כספי התרומות, הינם עבור הוצאות בית הכנסת כחשמל וכיוצא. ומעל הכל יש לראות היאך ניתן להגדיל תורה בכסף זה, כי חובה על כל ציבור שיהיה להם חכם שיורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו. וכמו כן יקנו ספרי ש"ס ופוסקים שהבאים ילמדו בהם. ולא כאותם … להמשך קריאה

סימן רסא זמן הדלקת נרות לשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסא זמן הדלקת נרות לשבת א סְפֵק חֲשֵׁכָה, וְהוּא א בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, (הַיְנוּ כְּדֵי שִׁעוּר הִלּוּךְ ג' רְבִיעֵי מִיל אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה (טוּר בְּסִימָן רצ"ג וּכְדִלְקַמָּן סוֹף סִימָן ב') (וְשִׁעוּר מִיל הוּא שְׁלִישׁ שָׁעָה פָּחוֹת חֵלֶק ל') אֵין מְעַשְּׂרִים אֶת הַוַּדַּאי ב וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת וְאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין … להמשך קריאה

ד. חפץ שכבש בו האדם את יצרו – נהפך לחפצא של קדושה

——– בנות ישראל נטלו את המראות שעשויין ליצר הרע להתקשט בהן לעבירה, והשתמשו בהם לקדושה לשם שמים, ומה גם שהיה להם פיתוי גדול להיבדל מבעליהן המוכים והמשועבדים וללכת לעם אחר – מצרים, שהם האדונים והשליטים, ואילו בנות ישראל שמרו אמונים לעמם, ליחוסם, ועודדו את בעליהן בפיוס ובנחמה על מנת לשמור על יחוסם שלא יתערבב, וכנאמר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן