——–
שלוש פסיעות – קודם העמידה טוב שיפסע לאחוריו שלוש פסיעות, ויחזור למקומו לעמוד ולהתפלל. שכך הוא דרך קירוב והגשה לדבר שבא לעשות (הרמ"א צה ס"א). וזכר לשלוש פרסאות [12 ק"מ] שנרתעו עם ישראל לאחוריהם במתן תורה בהר סיני והמלאכים החזירום. וגם על ידי שפוסע לאחוריו וחוזר, מראה הכנעה לפני ה' יתברך שנרתע ומפחד לגשת לפניו, ורק ממידת החסד, נותן לנו רשות להתפלל אליו, שהרי כן טבע בני האדם כשצריכים להיכנס לפני איש יראוי ורם מעלה ביותר, שנרתעים לאחוריהם ושוב ניגשים בחיל ובאימה. ויש בזה גם טעם על פי הסוד. (פס"ת א תשמו. ועיין בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" בסיפור מתן תורה.)
רגלים צמודות – יצמיד רגליו זו לזו עד שיהיו נראות כרגל אחת, כדי להדמות למלאכים שרגליהם נראות כרגל אחת (סימן צה סעיף א). וכתב הבית יוסף, הטעם שיש להידמות למלאכים, שכיון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק את כל מחשבות הגוף מלבו, ולדמות כאילו הוא מלאך משרת. ורבנו יצחק אבוהב כתב, שהענין בזה לרמוז שנסתלק ממנו הכח ללכת, ולא להשיג שום חפץ מבלעדי ה' יתברך.
אותם הנותנים ריוח בין כף רגל ימין לכף רגל שמאל, ורק העקבים נוגעים אחד בשני, אינם נוהגים נכון להלכה. כמבואר בבית יוסף (סימן צה) בשם רבנו יונה, שמנהגם אינו כלום, שהרי בתלמוד לא הזכירו אלא שיכוון את רגליו ויסמכם באופן שידמו לאחד.
זקן או חלש או שמן שקשה לו להצמיד רגליו, ישתדל לסומכן כפי שיוכל. (פס"ת א תשמו)
צורת העמידה – יכוף את ראשו מעט, כדי שיהיו עיניו למטה לארץ, ויחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש, ולבו יכוון למעלה לשמים. ויניח ידו השמאלית על לבו ועליה את ידו הימנית, ויעמוד כעבד לפני רבו, באימה, ביראה ופחד. (סימן צה סעיפים ב, ג) ומכל מקום אם הנחת ידיו כך מפריעה לו לכוונת התפילה, כי אין טבע בני האדם שווה בזה, ויש מי שנוח לו יותר לכוון כשידיו מופרדות, או כשאוחז בשולחן או בסטנדר שלפניו בלי להשען עליו, יעשה כפי מה שטוב עבורו להתפלל. (פס"ת א תשמח)
מה שמצוי שתוך כדי התלהטות לבו בתפלה, פורש כפיו כאדם המתחנן ומבקש דבר בכל לבו, אין בזה חסרון, ואדרבה הרי זה סימן טוב שתפלתו מקובלת ועולה לרצון ונחת רוח לפניו יתברך, אך לא יעשה כן בכוונה תחילה להתפלל בפרישת ידים כלפי מעלה. ועיין בזוהר הקדוש יתרו סז ע"א. (פס"ת א תשמח)
לא להשען – יש ליזהר שלא יסמוך עצמו לעמוּד או לשולחן וכיוצא, בעת התפלה. אולם אם יש לו חולשה או כאב רגליים, ומשער שאם יעמוד, יתפלל בטירדת הלב ובחיפזון, יתפלל מיושב, וטוב שיעמוד בכריעות ובפסיעות שבסוף התפילה. (סימן צד ס"ח. פס"ת א תשמד)
חולה, רשאי להתפלל אפילו כשהוא שוכב על צידו. (סימן צד ס"ו. יביע אומר ח"ג סימן ט אות ב)
כתב בספר חסידים (סימן יח): אותם היושבים בבית הכנסת, ומראים עצמם כעייפים ואינם יכולים לעמוד, עליהם הכתוב אומר (ישעיה מג כב): "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל", כל היום אינו עייף ובזמן התפלה הוא עייף. כל היום עומד בשוק לפני הפקיד או בפני ליצנות ואינו עייף, ובשעת התפלה הוא עייף ואינו יכול לעמוד. ע"כ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5