סימן שנו – דין אמת המים העוברת בחצר – ערוך השולחן

——– א תנן בעירובין: (פ"ז.) "אמת המים שהיא עוברת בחצר – אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים, בכניסה וביציאה" והכי פירושו – שהאמת המים נמשכת מרחוק, ועוברת דרך החצר מצד זה ויוצאה דרך עבר השני ונמשכת להלן. ולפיכך אם רק עמוקה י' ורחבה ד' – אינה בטילה לגבי … להמשך קריאה

זוהר תולדות דף קמ"א ע"א – חק לישראל

——– וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנּוֹגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת, תָּא חֲזֵי כַּמָּה אוֹרִיךְ לְהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִרְשִׁיעַיָּא בְּגִין הַהוּא טִיבוּ דְּעָבַד עִם אֲבָהָן קַמָּאֵי דְּהָא בְּגִין דָּא לָא שַׁלִּיטוּ בְּהוּ יִשְׂרָאֵל עַד לְבָתַר דָּרִין בַּתְרָאִין יָאוּת עָבַד אֲבִימֶלֶךְ דְּעָבַד טִיבוּ עִם יִצְחָק דְּאָמַר לֵיהּ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב, … להמשך קריאה

תְּפִילָּה לִצְנִיעוּת

——– יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵינוּ וְרֹב צָרוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיִּים וְהַנַּפְשִׁיִּים, וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד צִדְקֵנוּ, וּבִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ, ה' אֱלֹקֵינוּ, דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, "בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ", וּכְמוֹ כֵן – אֵין הַדּוֹרוֹת נִגְאָלִים בֶּעָתִיד אֶלָּא בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת, וְאִם כֵּן, אַחֲרָיוּת הַגְּאֻלָּה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ, לְכָךְ בָּאוֹת אָנוּ לְפָנֶיךָ … להמשך קריאה

נשים בתפילת מוסף

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנשים רשאיות לכתחילה להתפלל מוסף בשבתות, חגים וראשי חודשים. כי גם להן יש כפרה על ידי קורבנות אלו. (שבת ב רד) קדושת מוסף – "כתר יתנו לך …" בקדושת "כתר" אנו מוסיפים פסוק "שמע ישראל", ופסוק "להיות לכם לאלוקים, אני ה' אלוקיכם". והטעם בזה, כתבו הגאונים, לפי שבימי … להמשך קריאה

הַאִם הָרוּחוֹת הֵם מִכָּאֵלּוּ שֶׁמֵּתוּ מִקָּרוֹב אוֹ גַּם מִכָּאֵלּוּ שֶׁמֵּתוּ מִשָּׁנִים רַבּוֹת?

——– בְּתוֹךְ הַמִּקְרִים הוּבָא גַּם רוּחוֹת שֶׁכְּבָר מֵתוּ עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים, וּמְסַפְּרִים עַל הָעֳנָשִׁים הַחֲמוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, בְּאֶחָד מִן הַמִּקְרִים (הובא בספר עמק המלך) שָׁאַל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל אֶת הָרוּחַ, לָמָּה נֶעֱנַשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, הֲלֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנּוֹם י"ב חֹדֶשׁ, הֵשִׁיב לוֹ הָרוּחַ שֶׁלְּאַחַר שֶׁסָּבְלוּ כָּל הָעֳנָשִׁים חוּץ לְגֵיהִנּוֹם, אָז מַכְנִיסִים אוֹתוֹ … להמשך קריאה

"עתה ידעתי כי גדול ה'"

——– יתרו אומר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים" וביאר רש"י שם: "מלמד שהיה מכיר בכל עבודת כוכבים שבעולם שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה", ע"כ דבריו. נתבונן ונראה מה היה הדחף הפנימי הגדול שהיה ליתרו, שמכח דחף זה סובב בכל העולם לבדוק כל סוג של ע"ז, והאם הוא כח חיובי או לא. ב"ה … להמשך קריאה

אִם נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּטִבְעָהּ לִשְׂמֹחַ מֵחֲמַת שֶׁחֻצְּבָה הִיא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ, מַדּוּעַ הַשִּׂמְחָה קָשָׁה מְאֹד לְהַשָּׂגָה?

——– נפש האדם החצובה ממקום קדוש ששם מקור השמחה, שמחתה תתקיים בקרבה באם תתאים מעשיה לקדושה, כי אם לאו הרי כשם שהקדושה תסתלק בקלקול המעשים כן השמחה הרצופה לקדושה תסתלק כמו כן מהנפש. והגרוע ביותר הוא, דבהיות שנפש האדם מטבעה לשמוח, ונעדר ממנה אפשרות השמחה מחמת העדר מעשים טובים הגורמים לשמחה, הרי שכאן מוצא היצר … להמשך קריאה

לתת את הטוב ביותר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– כתב הרמב"ם (סוף איסורי המזבח): הקדיש דבר לה' – יקדיש מן היפה שבנכסיו. האכיל עני – יאכילהו מן הטוב והמשובח שבשולחנו. כיסה ערום – יכסהו מן הטוב והיפה שבכסותו. וכן הנותן צדקה לעני – יתן לו מטבעות טובים וקלים להוצאה [כגון כסף מזומן, ולא צ'ק דחוי, שקשה לפדותו]. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפא – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

הָיָה מַזְהִיר מְאֹד שֶׁיִּשְׁמֹר הָאָדָם אֶת מָמוֹנוֹ בִּשְׁמִירָה גְּדוֹלָה וּמְעֻלָּה מְאֹד, וְהָיָה מַקְפִּיד מְאֹד עַל זֶה. וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ וּמַקְפִּיד עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַמִתְעַצְּלִים שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז "שְׁלֵים מַזְלְנִיק", כִּי זְמַנִּים וְעִתִּים בִּטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְטָרַח וְיָגַע בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ מָמוֹן כְּדֵי לְפַרְנֵס בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַמָּמוֹן הוּא נַעֲשֶׂה שְׁלֵים-מַזְלְנִיק וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ … להמשך קריאה

רעה – כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשִׂין מֵהֶם נֵרוֹת, לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה כִּי זֶה תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא: ב הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּחַיָּיו הוּא זוֹכֶה גַּם בַּחַיִּים לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, שֶׁזֶּה כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל … להמשך קריאה

ג – תכשיטים בשמים, צביעת הפנים

——– בשו"ע (שם סעיף א) כתב, אפילו להריח בבשמים שעליה אסור: א. מתקנת עזרא שיהיו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהן. ומ"מ צריכה האשה שלא תתבלט בלבושה או בתכשיטיה או בבשמים שעליה וכיוצ"ב. ועל כן צביעת הפנים וכיוצ"ב במקום שאין רגילות לעשות כן, אין לעשות כן. מ"מ אם יש הרבה … להמשך קריאה

נשים חייבות בתפילה

——– כתב הרמב"ם (תפלה א א): מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", מפי השמועה למדו שעבודה זו היא התפילה, שנאמר: "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם", איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה. ואין מנין התפלות מהתורה, ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה. לפיכך … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ק

——– [תהילים פרק-קי-ד]&nbsp נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק: [משלי פרק-כז-ז]&nbsp נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

ספק – ספר פלא יועץ

כבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות דרבי נתן פ"ל) ספק עברה קשה מעברה, שבזמן שאדם יודע שחטא, נותן לב ומתחרט, אבל על ספק עברה מורה התרא לנפשה ואומר, אולי לא פעלתי און. וראוי לאדם לברח מן העברה ולחוש לספק ספקא יותר ויותר ממה שבורח מפני חרב, ועינינו רואות שהחולה חושש ומשתמר מדבר הגורם להכביד חליו … להמשך קריאה

זוהר מצורע דף רכט ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל חַד וְחַד מִינָן לֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר (תהלים עט) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְמוּנוּ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְחִימוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל רָחִים לוֹן דְּאִנּוּן עַדְבֵיהּ וְאַחֲסַנְתֵּיהּ לָא מִסְתַּכַּל אַחֲרָא בְּדִינֵיהוֹן בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ … להמשך קריאה

חוֹטֵא וּמַחְטִיא – דובב שפתי ישנים

——– ו', ו': אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַמְּכַבֶּה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. כַּמָּה גָּדוֹל עָנְשָׁם שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים רֵיקִים, הַמִּתְלַקְּטִים סָבִיב בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלִבָּם בּוֹעֵר *(((ישעיה ס"ו, כ"ד.))) וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וּמְקָרְרִים אֶת רוּחָם כַּעֲמָלֵק *(((דברים כ"ה, … להמשך קריאה

סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת א אֵין עוֹשִׂין מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, עַד שֶׁיַּצִּית בָּהֶן הָאוּר בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלִי סִיּוּעַ עֵצִים אֲחֵרִים; וְאִם הוּא עֵץ יְחִידִי, צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֹב עָבְיוֹ וּבְרֹב הֶקֵּפוֹ וְאִם לֹא הֻדְלְקָה כָּל כָּךְ, אָסוּר לֵיהָנוֹת בָּהּ א בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בָּהּ וְיָנִיד הָעֵצִים … להמשך קריאה

ב. גדר הביטחון

——– בביאור גדר מידת הביטחון יאירו לנו דבריו של ה"חזון איש" בספרו "אמונה וביטחון" (פרק ב'): "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון, שם ביטחון המשמש למידה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין בכל מקרה שפוגש האדם, ועמידתו לקראת העתיד אינה מוכרעת, ושני דרכים בעתיד אחת לטובה ולא שניה, כי בטח יהיה הטוב, … להמשך קריאה

ט. ככל שהמעשה חריג ביותר או פומבי כן השפעתו הן לרע והן לטוב

——– וברור הדבר, שככל שהמעשה החריג הוא פומבי יותר – הרי שהוא מרשים ומפעיל יותר, הן בשלילי כמעשה זימרי בן סלוא שהיה בכח מעשהו המתועב הפומבי והחריג להמיט שואה על כלל ישראל, והן במעשה הפומבי והחריג החיובי של פינחס להציל את כלל ישראל, וכמו כן גם כאשר מעשה חריג נעשה ביחיד ואף שלא בפומבי, לפחות … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַצְּדָקָה נִגְבֵּית וְנֶחְלֶקֶת בִּשְׁנֵי דְרָכִים עַל־יְדֵי הַגַּבָּאִים: הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן, בְּמָעוֹת הַבָּאוֹת לַקֻפָּה לְחַלְּקָם בִּזְמַנִּים יְדוּעִים; וְהַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, בַּתַּמְחוּי, לָתֵת מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם לַדַּלִּים שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל. וְסִדְּרוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּזֶה הָעִנְיָן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת … להמשך קריאה

הַקָּפוֹת

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, מִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת עִם סִפְרֵי תּוֹרָה בִּידֵיהֶם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּרִקּוּדִים וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. (תנה) כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: קֹדֶם הַהַקָּפוֹת יַנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַתֵּבָה, וְיַעֲמֹד אִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם עַל יַד הַסֵּפֶר, … להמשך קריאה

כ. מילי דחסידות – באופן צנוע שאינו מורגש אצל בני אדם

——– ובפרט שגם לסיגופים כתעניות וכדומה ישנו תחליף, וכמו להפסיק באמצע הסעודה ולומר דבר תורה או לקרוא ד"ת, שאף שאח"כ ממשיך לאכול נחשב לתענית לדעת הראב"ד, ועוד ראה בדברינו באריכות לקמן בפרשת "קדושים" ענין הקדושה במותר, ובאופן זה יותר בנקל לישמר מגאווה אחר שאין הדבר נגלה לעין בני אדם אלא הוא בין האדם לקונו, ויכול … להמשך קריאה

סרבנות – ספר פלא יועץ

סרבנות רבו קשה ומעוטו יפה. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לד, א) מי שאומרין לו לירד לפני התבה פעם ראשונה יסרב, שניה יתחיל להתנועע, שלישית יפשט רגליו וירד. ואמרו (שם) שאם אינו מסרב כלל דומה לתבשיל שהוא תפל מבלי מלח, ואם מסרב הרבה דומה לתבשיל שהקדיחו במלח. וכן אמרו (פסחים סו א) מסרבין לקטן ואין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ר

——– [בראשית פרק-מט-כא]&nbsp נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר: [ישעיה פרק-כד-יב]&nbsp נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר: [ירמיה פרק-מח-ו]&nbsp נֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר בַּמִּדְבָּר: [חבקוק פרק-ג-יד]&nbsp נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר: [תהילים פרק-טו-ד]&nbsp נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: [תהילים פרק-לט-ג]&nbsp נֶאֱלַמְתִּי … להמשך קריאה

כח החיפוש באדם – נובע מכח הנשמה הטהורה בקרבו

——– תחילה נקדים את דברי המס"י בביאור חובת האדם בעולמו שהביא את דברי חז"ל (קהלת רבה ו): "וגם הנפש לא תמלא" (קהלת ו' ז') משל למה הדבר דומה? לעירוני שנשא בת מלכים, אם יביא לה כל מה שבעולם – אינם חשובים לה כלום שהיא בת מלך! כך הנפש אלו הבאת לה כל מעדני עולם אינה … להמשך קריאה

סימן שנז – דין לשפוך מים לחצר, ודין ביב – ערוך השולחן

——– א תנן בעירובין (פ"ח.): "חצר שהיא פתוחה מארבע אמות – אין שופכין בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה, בין מבחוץ בין מבפנים. אלא שמבחוץ צריך לקמור, ומבפנים אין צריך לקמור" ביאור הדברים – דזהו (בודאי) [וודאי] לשפוך מים בחצר, ושהמים יצאו לרשות הרבים הוי איסור גמור, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן