משנה כתובות פרק ב – חק לישראל

——– א. הָאִשָׁה שֶׁנִתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, הִיא אוֹמֶרֶת בְתוּלָה נְשָׂאתַנִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, אַף חִלּוּק קְלָיוֹת רְאָיָה: (א) האשה שנתארמלה או נתגרשה. ותובעת כתובתה: הוא אומר. קאי אנתגרשה. ואי אנתארמלה, היורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו ואין לך … להמשך קריאה

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת – שִׂמְחַת תּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁלְּאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת, הוּא יוֹם 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', וְהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין קֶשֶׁר בֵּינוֹ לְחַג הַסֻּכּוֹת כְּלָל. וְנִקְרָא גַּם כֵּן יוֹם 'שִׂמְחַת תּוֹרָה', שֶׁבּוֹ מְסַיְּמִים אֶת קְרִיאַת חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. אוּלָם בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂים יוֹמַיִם יוֹם טוֹב, אִם כֵּן, הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', … להמשך קריאה

כְּשֶׁנִּתְקָפִים בְּמַחְשְׁבוֹת בִּלְבּוּל בַּתְּפִלָּה, אִם זֶה מַחְשְׁבוֹת הִרְהוּרֵי אִסּוּר אוֹ הִרְהוּרֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵיאַךְ יֵשׁ לִנְהֹג כְּדֵי לִדְחוֹתָם?

——– עצה נפלאה לזה ראיתי בספר "שומר אמונים" שכתב, כאשר תוקפים את האדם מחשבות בטלות בשעת התפילה, יחשוב האדם היאך עומד הוא לפני המלך ומדבר עמו, ומנסים באותה עת שונאים לדוחפו או להטרידו כדי שלא ישוחח עם המלך. כן יחשוב זה שכעת הנה עומד הוא מול מלך מלכי המלכים הקב"ה ומשוחח עמו כאשר ידבר איש … להמשך קריאה

רעה. שלא יעבד כהן בעל מום במקדש. – ספר החינוך

שלא יעבד כהן בעל מום בעבדת בית המקדש, שנאמר (ויקרא כא יז) איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו. כלומר לא יקרב לעבדה, כי כל עניני מאכ קרוי לחם בהרבה מקומות (עי' רש"י בראשית לא נד). ומום זה ענינו מום קבוע, שכן פרשו בספרא (אמור ג ה) אשר יהיה בו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפ – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים הֵם נָעִים וְנָדִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר: שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְעַלּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נָע וָנָד. וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת נָע וָנָד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הוּא נָע וָנָד בְּבֵיתוֹ. הַיְנוּ, מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵיתוֹ זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נָע וָנָד. לכבוד … להמשך קריאה

סימן רנד – דיני תבשילין המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנד – דיני תבשילין המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת א אַף עַל פִּי שֶׁבָּשָׂר חַי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ, הָנֵי מִלֵּי בִּקְדֵרָה, אֲבָל בִּצְלִי שֶׁאֵצֶל א הָאֵשׁ אָסוּר לְהַנִּיחוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמְּמַהֵר לְהִתְבַּשֵׁל וְאָתֵי לְחַתּוּיֵי. וְהָנֵי מִלֵּי בִּבְשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וְעוֹף שֶׁהֵם מְנֻתָּחִים לְאֵיבָרִים, מֻתָּר דְּלֹא חַיְישִׁינָן לְחִתּוּי, שֶׁאִם יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף ס"ב ע"ב – חק לישראל

——– אֶלָא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וְכוּ'. מַתְנִיתִין דְּלֹא כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדּוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. … להמשך קריאה

ח. ביאור "יחיד העושה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו" (יומא פו:)

——– ועל פי זה יובנו דברי הגמרא ביומא פ"ו: יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו. ועל אימרה זו יתמה כל מתמיה, הכיצד הוא שבעבור יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו? אלא אין הכוונה הבטחה למחילת עוונות החוטאים והפושעים שבדור, אלא הביאור הוא, אם נגזרה גזירה להשמיד להרוג ולאבד, ומידת הדין עומדת לבצע … להמשך קריאה

סעי' א' – מי שברי לו שאינו יכול להעמיד עצמו מלהפיח אל יתפלל, ויתפלל מנחה שתים. ואם יכול לעמוד על עצמו בק"ש יניח תפילין בין אהבת עולם לקריאת שמע. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הרא"ש בתשובה כלל רביעי סימן א'. מי שברי לו שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח עד שיגמור ק"ש ותפלה כתב א"א ז"ל מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפלה ולא יתפלל ממה שיתפלל בלא גוף נקי ואם עבר זמן תפלה אנוס הוא ודינו כשכח ולא התפלל שחרית שמתפלל מנחה שתים ואם יראה לו … להמשך קריאה

גמרא כתובות דף ק"י ע"ב – חק לישראל

——– מַאי בּוֹדֵק כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִם. כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא (משלי טז) כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים. וְהָאִיכָּא שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִם. בֶּן סִירָא אוֹמֵר אַף לֵילוֹת. בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ. וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ. מְטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ. וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לַכְּרָמִים. הַכֹּל מַעֲלִין לַאֲתוּיֵי מַאי לַאֲתוּיֵי … להמשך קריאה

נֹסַח תְּפִילַּת הַהוֹרִים עַל הַבָּנִים לְבַעַל הַשָּׁלָ"ה זיע"א

——– תְּפִלָּה יְשָׁרָה וַהֲגוּנָה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶרַע כָּשֵׁר עַד עוֹלָם, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא וְצֶאֱצָאָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. הֵבִיאָהּ הַשָּׁלָ"ה בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד, וְכָתַב שֶׁסְּגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לְאָמְרָהּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁעֵת רָצוֹן לִתְפִלָּה זוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן, הוּא הַחֹדֶשׁ … להמשך קריאה

המאחר לתפילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם איחר ועליו לדלג כדי להספיק את העמידה עם חזרת הש"צ, ידלג על המזמורים השמים מספרים וכו' שמוסיפים בשבת. ואם עדיין לא מספיק, מוטב לדלג 'נשמת כל חי', מלדלג פסוקי דזמרה [כי 'נשמת' הוא רק מנהג. וגם תדיר קודם]. אולם אם אמר עד "ויברך דוד… ומהללים לשם תפארתך", … להמשך קריאה

א. מפני מה נענש יוסף הצדיק לישב עוד ב' שנים בבית האסורים

——– ויש להבין בזה, ודאי דצדיק כיוסף שהיה שם ה' שגור בפיו ועמד בניסיונות קשים מתוך יראת שמים ואמונת ה', אין ספק שבטח בה' ורק השתמש בשר המשקים כ"השתדלות", ואם כן מה האיסור להשתדל, והלא מצווה האדם להשתדל ורק שייזהר שלא ינתק ביטחונו בה'. ומסתמא בגדר זה היה יוסף, וכי יעלה על הדעת לומר שהתנתק … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-צ

——– [שמות פרק-טו-יב]&nbsp נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ: [נחום פרק-ג-יח]&nbsp נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ: [תהילים פרק-כה-יג]&nbsp נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ: [תהילים פרק-עט-ב]&nbsp נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: [משלי פרק-לא-כג]&nbsp נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

ספינה – ספר פלא יועץ

תמן תנינן (קדושין פב, א) הספנים רבן חסידים כי המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה, הנה כי כן מה מאד צריך האדם לדחק את עצמו ולהרבות בהוצאות, כדי להמנע מלכנס בספינה בלב ים, שאם כל הדרכים בחזקת סכנה, על אחת כמה וכמה ימים ונהרות, כי כפשע בינו ובין המות. ואם יהיה מכרח לכנס בספינה לפי … להמשך קריאה

ה. אהוב ה' הוא המזכה לזולתו ואף שפוגע הדבר בגדלותו האישית לכאורה

——– והפליא דברו בזה ה"חתם סופר" (בהקדמת שו"ת חת"ס על יו"ד) להפליא את הקורא בדבריו וכך כותב: "יתברך היוצר וישתבח הבורא, אשר בחר באומה נבחרה, אוהבי מצוותיו ושומרי תורתו, יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו, בני ישראל עם קרובו, זרע אברהם אוהבו, כדכתיב (ישעיה מא, ח): "ועתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי". … להמשך קריאה

זוהר אחרי מות דף ס"ט ע"ב – חק לישראל

——– כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹמֵר. אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִבְעֵי לֵיהּ. אֶלָּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְאַכְלְלָא יוֹבְלָא דְנָגִיד מַבּוּעֵי לְאַשְׁקָאָה בְהָאי יוֹמָא לְכָל עִיבָר לְאַרְוָואָה כֹלָּא וּלְאַשְׁקָאָה כֹלָּא וְדָא עֲלֵיכֶם. כְּלוֹמַר בְּגִינֵיכוֹן לְדַכְּאָה לְכוֹן בְּהָאי יוֹמָא דִכְתִיב לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלַיְיכוּ דִינָא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְהוּ וּבָעֵי … להמשך קריאה

אמונת חכמים – מעלת הת"ח – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח.ב) פירש רש"י – אל מול נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה. יש להבין – מה העניין שכל הנרות מכוונים כנגד נר האמצעי? ב. ויהי אנשים טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני וכו'. ויאמרו האנשים ההמה אליו (ט.ו-ז) איתא … להמשך קריאה

הזכיה לפי האמונה – תפארת ישראל

——– הצליחו המרגלים להניא את לבן של בני ישראל ולצנן את אמונתן, בני ישראל שנתפתו ונתקררו באמונתן הפסידו בכך את זכות כניסתן לארץ. כי בעצם הכל תלוי באמונה, הן לגבי הכלל והן לגבי הפרט. אדם האדוק באמונה, בעודו אדוק בה לא יוכל לשלט בו כל רע. ונצטט להלן מאמרים מרבותינו קדושי עליון המבארים הכיצד יש … להמשך קריאה

זוהר חקת דף קפ"ג ע"א – חק לישראל

——– וַיַּעשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹמֵר. אֲמָאי לְעֵינֵי כָל הָעֵדָה אֶלָּא בְגִין דְּאַהֲרֹן הֲוָה רְחִימָא דְעַמָּא יַתִּיר מִכֹּלָא וְלָא ייֵמְרוּן דְהָא אִתְנְגִיד עַל יְדָא דְמֹשֶׁה וּמֹשֶׁה מָשִׁיךְ לְאַהֲרֹן בְּמִלִּין עַד דְסָלִיקוּ לְטוּרָא וְכָל יִשְׂרָאֵל הֲווֹ חָמָאן בְּשַׁעְתָּא דְּאַפְשִׁיט מֹשֶׁה לְבוּשׁוֹי דְאַהֲרֹן וְאַלְבִּישׁ לוֹן לְאֶלְעָזָר. מָאי טַעְמָא מֹשֶׁה אֶלָּא מֹשֶׁה אַלְבִּישִׁינוּן לְאַהֲרֹן כַּד סָלִיק לְכַהֲנָא (הָדָא … להמשך קריאה

תְּפִלַּת עַרְבִית

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– בְּלֵיל הֶחָג יִתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּנִגּוּן וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִשְׂמֹחַ בַּלַּיְלָה הַזּוֹ. (סוכה מח ע"א. תנה) יֵשׁ לְהַזְכִּיר לַצִּבּוּר קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמַּזְכִּירִים בָּעֲמִידָה 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה', וְלֹא 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר סֻכּוֹת, חַיָּב לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר … להמשך קריאה

יט. דורינו, זמן שהנפשות חלושות מלעצור בעצמן את המידות הרעות – יש ליתן את עיקר ההשקעה על מידת הכניעה

——– ולכך אמרנו לעיל שבדורינו שהנפשות חלושות יש ליזהר הרבה מחסידויות וחומרות כתעניות וסיגופים, אחר שבנקל יבוא מהם ליוהרא, ובמילא בנקל ינטל ממנה ה"מתנה" של ההצלחה בהם, ואז יכול להיות האדם בסכנה, היות ומטבע האדם כשנופל מדבר חסידות וחומרא נשבר גם ממה שהוא מחוייב, ורואה עצמו כלא שווה כלום ולא יוצלח, ומעצבון רוחו וחלישות דעתו … להמשך קריאה

הֵיאַךְ אָנִיחַ דַּעְתִּי – אִם בִּכְלָל נָכוֹן הַדָּבָר – שֶׁתְּפִלָּתִי רְצוּיָה לִפְנֵי ה', גַּם כַּאֲשֶׁר אֲנִי בְּמַצָּב יָרוּד בְּמִדּוֹת וּבְתַאֲווֹת, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הַתְּפִלָּה בְּסָמוּךְ לְחֵטְא שֶׁעַתָּה מָעַדְתִּי בּוֹ?

——– נאמר בתהילים (קב יח-יט): "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם – תכתב זאת לדור אחרון". הבטחה גדולה ישנה כאן בפסוק זה שלא יבזה הבורא את תפילתנו בדורות אלו – דור עקבות משיחא, ואף שנהיה בבחינת ערער, וכמו שפירש רש"י ערער – נשחת ונמאס. והנה מלבד הפסוק, ישנה גם סברא פשוטה לכך. שהרי … להמשך קריאה

רעו. שלא יעבד כהן בעל מום עובר. – ספר החינוך

שלא יעבד כהן בעל מום עובר, שנאמר (ויקרא כא כא) כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש, כל רבויא הוא, ומרבה אפילו מום עובר, כי בתחלה יזהיר על מום קבוע, שיהא סבור שהוא מתר לעבד במום עובר שהוא קל ממנו, לפיכך הזהיר גם על העובר, והוא הגרב והילפת. משרשי המצוה. כענין שכתבנו … להמשך קריאה

גמרא כתובות דף כ"ב ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אָמֵי מְנַיִן לְהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶה לְאִשָּׁה. לָאִישׁ אֲסָרָה הַזֶה הִתִּירָהּ. לָמָה לִי קְרָא סְבָרָא הִיא הוּא אֲסָרָהּ וְהוּא שָׁרֵי לָהּ אֶלָּא כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְכִדְרַב הוּנָא דְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מְנַיִן לְאַב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר … להמשך קריאה

ו. אין הקב"ה מונע טובה וממעט בשכרו של המזכה הרבים, ואף שבהכרח ממעט הוא בשלימותו האישית

——– ועוד בהקשר לזה מדבריו הנפלאים של ה"חתם סופר" היאך הקב"ה לא מונע שום טובה ושלימות מנפש המשקיעה עבור זיכוי הכלל, ואף שמפאת זה נחסר למשקיע מזמנו ויכולתו בהשקעת עצמו, ואלו דבריו: "…אמר ה' יתברך: "המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן