סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת

א אֵין עוֹשִׂין מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, עַד שֶׁיַּצִּית בָּהֶן הָאוּר בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלִי סִיּוּעַ עֵצִים אֲחֵרִים; וְאִם הוּא עֵץ יְחִידִי, צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֹב עָבְיוֹ וּבְרֹב הֶקֵּפוֹ וְאִם לֹא הֻדְלְקָה כָּל כָּךְ, אָסוּר לֵיהָנוֹת בָּהּ א בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בָּהּ וְיָנִיד הָעֵצִים כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת. וּכְשֶׁהֻדְלְקָה ב כַּשִּׁעוּר, יָכוֹל ג לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בְּשַׁבָּת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, בֵּין אִם הוּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבֵּי הַמְּנוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הִיא מִדְּבָרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם פְּתִילָה לְשַׁבָּת. ב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּפְחָמִין אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, שָׁרֵי מִפְּנֵי שֶׁהֵם דּוֹלְקִים וְהוֹלְכִים. ג מְדוּרָה שֶׁל זֶפֶת, וְשֶׁל גָּפְרִית, וְשֶׁל קַשׁ וּגְבָבָא אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, שָׁרֵי. וְכֵן מְדוּרָה שֶׁל קָנִים, וְשֶׁל גַּרְעִינֵי תְּמָרִים כְּשֶׁהֵם מְפֻזָּרִים. אֲבָל אִם הַקָּנִים אֲגֻדּוֹת, וְהַגַּרְעִינִים בַּסַל, צְרִיכִים שֶׁיַּצִּית בָּהֶם הָאוּר עַד שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּהֶפֶךְ.

באר היטב – סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת

א א בשבת. פי' אפי' הודלקה אח"כ לגמרי. מ"א: ב כשיעור. פי' קודם השבת: ג להתחמם. ומ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין שלא תכבה ט"ז עיין סי' ער"ה ס"ק ו' ע"ש:

מגן אברהם רנ״ה – סימן רנה – הכנת האש קדם הכנסת שבת

א׳ ברוב עביו. פי' מבפנים קרי עוביו ורוב היקפו מבחוץ: ב׳ אסור ליהנות בה. פי' אפי' הודלק' אחר כך לגמרי וכמ"ש ססי' רנ"ד (מ"מ): ג׳ וכשהודלקה כשיעור. פי' קודם השבת:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רנ״ה

א׳ ברוב עוביו. שיכנס האור בתוך עביו עד רובו. רוב הקיפו מבחוץ: ב׳ י"א שהפחמין כו'. זה דר"י במשנה וכתב ב"י דהטור ור"י ס"ל דר"י לא אתי אלא לפרושי דברי ת"ק וא"ל הא אמרינן בהרבה דוכתי כל אימתי ובמה דאר"י אינן אלא לפרש ש"מ בלא אימתי ובמה לא אתי לפרש י"ל דבאימתי ובמה הוה ודאי פי' אבל בלא"ה אינו מוכרח אלא לפי הענין וכאן לא מסתבר כלל שהת"ק לא יחלוק בין פחמין לסת' עצי' כיון שעינינו רואות דשפיר דולק והולך כל שנאחז כל שהוא הוה כמו רובו בעצים וכמו מדורה של זפת בסמוך ע"כ ודאי הוה פי' כנ"ל:

ספר מחצית השקל על אורח חיים רנ״ה

רנ״ה:ב׳רל״ט א׳ (ס"ק א') ברוב כו' כתב בס' ת"ש דה"ה בתנור בית החורף אם הסיקוהו סמוך לשבת דין מדורה י"ל שצריך שתהיה שלהבת עולה מאליה קודם שבת אם לא שהוא טוח בטיט לדעת רמ"א בר"ס רנ"ד אז אינו צריך שתהיה שלהבת עולה מאליו קודם שבת: רנ״ה:ב׳ר״מ א׳ (ס"ק ב') אסור כו' וכמ"ש ססי' רנ"ד. ור"ל שם סעיף ח' קתני לא ימלא כו' ואם עשה כן אפילו בשוגג אסור למ"ש עד כדי שיעשו הרי אע"ג דלא חיתה מ"מ כיון דעביד איסורא אסור אפי' במ"ש בכ"ש כ"ש שאסור ליהנות ממנו בשבת כ"ה במגיד משנה שם ועיין מ"ש מהר"מ לולבין בשבת דף י"ח ע"ב על האי דתורמסין ועססית:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א