ג. שלימות תיקון האדם ובפרט במידותיו, תיתכן רק במשקיע מזמנו עבור זולתו

——– ובענין זה ממש ראה מה שכתב הרב "מדריגת האדם" פ"ט מאמר "זיכוי הרבים": ומה שמפחד שמא יהיה סתירה לעבודת עצמו, יש לנו הראיה מרבי פרידא אשר מזה גופא זכה להיות "רבי פרידא" (עירובין נד), הרי לנו בפירוש אשר רק עי"ז זכה לכל המעלה, והיה צריך באמת כל עובד להטיח פניו בקרקע כי כל מסירות … להמשך קריאה

רעג. שלא ישא כהן גדול אלמנה. – ספר החינוך

שלא ישא כהן גדול [ב] לבד אלמנה, שנאמר (ויקרא כא יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. ולא היה צריך הכתוב לחזר אסור גרושה וחללה זונה בכהן גדול, שדרך כלל נאסרו על כל כהן, והוא ראש הכהנים, ועל כן פרשו זכרונם לברכה (קדושין עז א), כי ללמד לנו ענין זה, בא כפל האזהרה … להמשך קריאה

סעי' ט' – הפיח אסור בדברי תורה, ובשל חבירו מותר בדברי תורה ואסור בק"ש. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כה. בעו מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי והני מילי בדברי תורה אבל בק"ש לא ודברי תורה נמי לא אמרן אלא דחבריה אבל דידיה לא. וכ"כ הטור ריח רע שאין לו עיקר כגון הפחה אם יוצא ממנו אסור … להמשך קריאה

הֵיכָן בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְקוֹם הִמָּצְאוּת הָרוּחוֹת?

——– בְּרֹב הַמִּקְרִים הָרוּחַ שׁוֹכֵן בִּמְקוֹמוֹת מְזֹהָמִים לְיַד אַשְׁפָּה וּמַיִם מְלֻכְלָכִים (נשמת חיים עמוד ק"כ ועוד). וְלִפְעָמִים בִּמְעֵי עוֹף שֶׁהֻשְׁלַךְ לָאַשְׁפָּה (מוראים גדולים עמוד ה'), הַכֹּל תָּלוּי בְּמַהוּתוֹ שֶׁל הָרוּחַ עַד כַּמָּה הוּא חוֹטֵא, שׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁשּׁוֹכֵן בְּחַיָּה טְמֵאָה כְּמוֹ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁשָּׁהָה תְּחִלָּה בְּכֶלֶב וְאַחַר כָּךְ בַּחֲזִיר (רוח חיים סימן כב). רוּחַ … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כה – חק לישראל

——– (כו) מַעְיָ&#1443ן נִ&#1453רְפָּשׂ וּמָק&#1443וֹר מָשְׁחָ&#1425ת צַ&#1437דִּ&#1431יק מָ&#1443ט לִפְנֵֽי-רָשָֽׁע: הֵיךְ דְּסָבֵיר אֱנֵישׁ מַעְיָנָא וּמַבּוּעָאמְחַבֵּל צַדִיקָא דְנָפֵל קֳדָם רַשִׁיעָא: מעין נרפש . עכור ברגלים : צדיק מט לפני רשע . כשהצדיק מט לפני הרשע וירא להוכיח על פניו דרכו שנאוי הדבר כמעין נרפש ומקור נשחת : (כז) אָ&#1432כֹ&#1444ל דְּבַ&#1443שׁ הַרְבּ&#1443וֹת לֹא-ט&#1425וֹב וְחֵ&#1430קֶר כְּבֹדָ&#1443ם כָּבֽוֹד: לְמֵיכַל דוּבְשָׁא … להמשך קריאה

פרק יד – הלכות "קדושה וצניעות" מספר "חוט שני" – שיעורי הגר"נ קרליץ שליט"א

——– קיצור הלכות בעניני הסתכלות, הרחקה מנשים, הנהגה במקום עבודה, צניעות ועוד, מספר "חוט שני" להרה"ג חיים הוכמן שליט"א עורך שיעורי הגר"נ קרליץ שליט"א. ההלכות דלהלן מופנים אומנם לגברים אולם חשוב שתדענה הנשים הלכות הללו על מנת להישמר לבל יכשלו בהם הגברים המצווים בהם. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עג – חק לישראל

——– (טז) וָ&#1453ֽאֲחַשְּׁבָה לָדַ&#1443עַת זֹ&#1425את עָמָ&#1430ל (היא) ה&#1443וּא בְעֵינָֽי: וַחֲשִׁיבֵית לְמִדַע יַת דָא לְעוּתהוּא בְעֵינָי: ואחשבה . בלבי : לדעת זאת . מה היא מדתו של הקב"ה כן הוא עמל בעיני נראית היתה מדה זאת לי עמל ולא משפט : (יז) עַד-אָ&#1453בוֹא אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵ&#1425ל אָ&#1437בִ&#1431ינָה לְאַחֲרִיתָֽם: עַד זְמַן פּוּרְקָנָא דְאֵיתֵי לְוַתמַקְדְשֵׁי אֱלָהָא אֶתְבְּיַן לְסוֹפְהוֹן: עד . … להמשך קריאה

טז. הכניעה מזכה את האדם למדריגות נפלאות

——– והכניעה והשיפלות תביא את האדם למדריגות גדולות ונפלאות, כיון שמצד הקב"ה להשפיע – פתח פיך ואמלאהו – אלא המניעה היא מצידנו, פן נתגאה ויצא שכרנו בהפסדנו, ולכן מונעים אנו מאתנו טובות והשפעות גדולות הן ברוחניות והן בחומריות, דיתכן שאף שמגיע לנו מצד הדין לקבלם, מתחסד עמנו הבורא ומונעם מאיתנו לבל ירום לבבנו. ——– לעילוי … להמשך קריאה

"נשמת כל חי"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מתפללים בשבת בנעימה, ויאמרו "נשמת כל חי" בניגון, שהוא כנגד הנשמה היתירה שבאה לאדם בשבת כפי מעשיו, ויכוונו להודות לה' יתברך על כל נסיו, נפלאותיו וטובותיו, והשגחתו הפרטית עלינו על כל צעד ושעל. (שבת ב תכ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

עבירה היא מציאות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויהי בנסוע הארון (י.לב) איתא בתוס' שם בתוס' מדרש ילמדנו – ת"ר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ומלמטה, לומר שאין זה מקומה וכו', ולמה כתבה כאן? להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה וכו'. פורענות ראשונה -"ויסעו מהר ה'", וא"ר חמא בר חנינא: שסרו מאחרי ה' (שבת … להמשך קריאה

תשובה בכל יום בקר וערב

——– כל דברינו עד עתה נעוצים הם בדברי הרמב"ן באגרתו שכתב: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו, ופשפש במעשיך תמיד בבקר ובערב, ובזה יהיו כל ימיך בתשובה". נתבונן בדבריו "תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו", האם כוונתו דוקא באדם שלומד הלכות? לא ולא! … להמשך קריאה

פרשת מקץ א' – מאמר יט – ביטחון והשתדלות

——– "ויהי מקץ שנתיים ימים" (מא, א) מפני שתלה יוסף את זיכרונו לפרעה בשר המשקים, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" – ולא בטח על מצרים הקרויים רהב. (רש"י) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סעודה – ספר פלא יועץ

יש סעודות הרשות ויש סעודות מצוה, וכל סעודות אשר הם בחברת אנשים בחזקת סכנה, ושעת אכילה שעת מלחמה, אי בסעודות הרשות היא גופה עברה עד שאמרו (פסחים מט, א) כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה, ואמרו שבמקום שאוכלים סעודות הרשות השטן נוטל חלק בראש הקרואים ומרקד ביניהם, ועברה גוררת עברות … להמשך קריאה

בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וכו' (ח.ב) פירש רש"י – למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו כשלא היה עימהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות. וצריך להבין, הרי אהרון ושבטו זכו … להמשך קריאה

רעג – יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁהַנְּשָׁמוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִבְנֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הארבה שסב על עקבותיו – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– רבנו האר"י הקדוש זצ"ל ישב בחברת תלמידיו הקדושים ועסק עמם בסתרי תורה. לפתע פסק מתלמודו ואמר: "שומע אני רעש גדול בשמים. נגזר בבית דין של מעלה כי יעלה ארבה על העיר צפת, ויאכל בה כל עשב. בני צפת עלולים להשאר חלילה ללא מזון ומחיה. וכל זה הוא עונש משמים, מידה כנגד מידה, מפני שעלתה … להמשך קריאה

א – להתרחק מהנשים, איסור הסתכלות

——– בשו"ע (אבן העזר סי' כ"א סעיף א':) כתב, צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד, ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה להקל ראש כנגדה, או להביט ביופיה: איסור שחוק וקלות ראש, קריצה ורמיזה לאשה א. אסור לקרוץ ולרמוז לאשה. וכל זה דוקא באופן שיכול לבוא מתוך כך לקירוב, אבל … להמשך קריאה

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר [רב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

גְּדוֹלָה הַצְּדָקָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְדַשׁ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" וגו' (ישעיה ה, טז) וְכִסֵּא כְבוֹדוֹ הוּכַן בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תהלים פט, טו). וַאֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נִתְבָּרְכוּ בִצְדָקָה. אַבְרָהָם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן" וגו' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וגו' "אֲשֶׁר־דִבֶּר עָלָיו" (בראשית יח, יט), מַאי "אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו"? בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַה' … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-פ

——– [תהילים פרק-עו-ה]&nbsp נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף: [תהילים פרק-קו-כב]&nbsp נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעט – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת אָמַר לִי בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: וּכְשֶׁכְּבָר רַע מְאֹד אֲזַי מִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי (אִין אַז עֶס אִיז שׁוֹין גָּאר שְׁלֶעכְט. אִיז מֶין זִיךְ גָּאר מְבַטֵּל). וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: אֵיךְ מְבַטְּלִין עַצְמוֹ? וְהֵשִׁיב: סוֹגְרִין הַפֶּה וְהָעֵינַיִם וַהֲרֵי זֶה בִּטּוּל (מֶע פַאר מַאכְט דָּאס מוֹיל אוּן דִּיא אוֹיגְין אִיז בִּטּוּל). מִזֶּה מוּבָן עֵצָה: שֶׁכְּשֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד עַל … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יֵשׁ לְהַבִּיט עַל עָמָל וִיגִיעָה כְּדֵי לִשְׂמֹחַ בָּהֶם גַּם בְּעֵת הֶעָמָל?

——– חייבים לדעת! העמל והיגיעה בתורה או במצוות אינו "אמצעי" אלא מטרה לעצמה, לבני אדם נדמה אם הוצאתי תוצאות מתורתי להצליח במבחן, או להבין את הנלמד, או לחדש בנלמד או אז נחשב שעשיתי המוטל עלי, ובאם לאו הרי שיגיעתי היתה לריק ולבהלה, אולם אין זה נכון כלל, עמל התורה ויגיעתה זהו תכלית לעצמה, וכבר בה … להמשך קריאה

פרשת שלח לך – תפארת ישראל

——– וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' (יד, לז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך … להמשך קריאה

קָשֶׁה לְהִפָּרֵד

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה, יִכָּנֵס לְסֻכָּתוֹ וְיֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת קִיּוּם מִצְוַת סֻכָּה זֹאת שֶׁקִּיַּמְנוּ, נִחְיֶה וְנִזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ, וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ". (כל בו. הרמ"א סימן תרסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

"במקהלות ברכו אלוהים"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– על הקהל לענות בקול רם ולסייע לשליח ציבור במנגינות בקטעים מסויימים, כמו: נשמת כל חי, שוועת עניים, אל ההודאות, שמחים בצאתם, ובסוף כל קטע. והרי זה בכלל מצות: "ואהבת לרעך כמוך", שדרשו חז"ל (מסכת שבת לא ע"א): "מה ששנאוי עליך, אל תעשה לחברך". ויחשוב כל אדם, אילו הוא … להמשך קריאה

תְּפִילָּה עַל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.

——– אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יָדַעְנוּ כִּי עִקַּר וִיסוֹד הַיַּהֲדוּת הוּא הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, וְכָל קִיּוּם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ, הוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ הַטְּהוֹרָה וּבִשְׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. חוֹבָתֵנוּ הִיא לִזְכֹּר תָּמִיד כִּי אַתָּה יוֹצֵר הַכֹּל, אֲדוֹן הַכֹּל וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל, וְהַשְׁגָּחָתְךָ עַל הַכֹּל, לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה הַמְגַדֵּל וּמְחַזֵּק לַכֹּל, וְכָל טוֹבָתֵנוּ וְהַצְלָחָתֵנוּ … להמשך קריאה

משנה כתובות פרק יג – חק לישראל

——– א. שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם, אַדְמוֹן, וְחָנָן בֶּן אֲבִישָׁלוֹם. חָנָן אוֹמֵר שְׁנֵי דְבָרִים, אַדְמוֹן אוֹמֵר שִׁבְעָה. מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתוֹ תוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, חָנָן אוֹמֵר, תִּשָׁבַע בַּסוֹף וְלֹא תִשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים וְאָמְרוּ, תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה וּבַסוֹף. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יָפֶה אָמַר חָנָן, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן