——–
א. ויהי בנסוע הארון (י.לב)
איתא בתוס' שם בתוס' מדרש ילמדנו – ת"ר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ומלמטה, לומר שאין זה מקומה וכו', ולמה כתבה כאן? להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה וכו'. פורענות ראשונה -"ויסעו מהר ה'", וא"ר חמא בר חנינא: שסרו מאחרי ה' (שבת קט"ו). שנסעו מהר סיני דרך שלושת ימים כתינוק הבורח בית הספר וכו'. אמר הקב"ה לא נסמוך פורענות לפורענות, אלא נפסיק בפרשת "ויהי בנסוע הארון".
ויש להבין, מדוע קרא המדרש לחטאי ישראל "פורענות". דמשמעו מציאות רוע הקיימת בעולם. מדוע לא קראם "חטאים" או "עבירות" כשמם?
ב. והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו וכו' מי יאכילנו בשר (יא.ד)
יש לדקדק – מהו שייתר קרא תיבות "אשר בקרבו", דמיותרות הן?
ג. עוד יש לדקדק – מדוע כפל לומר "התאוו תאוה", הרי יכל לומר "התאוו מי יאכילנו בשר וכו'"?
ד. ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכילנו בשר וכו' ונתן ה' לכם בשר ואכלתם (יא.יח)
פירש רש"י – "התקדשו"- הזמינו עצמכם לפורענות.
ויש לתמוה, מדוע נתן ה' לאותם מתאווים די סיפוקם באכילתם בשר לתאווה, מדוע פשוט לא נתן להם מאומה תחת אשר התלוננו והתאוו תאווה?
ה. ויך ה' בעם מכה רבה מאוד. ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים (יא.לג-לד)
יש להבין, מדוע לא קרא שם המקום "קברות המתאוים"- "כי שם קברו את העם המתאוים". מדוע קראו "קברות התאוה" דווקא?
ו. עוד יש להבין – מדוע היה צריך בכלל, לקרוא שם המקום ע"ש אותם המתאוים. מה העניין לקרוא שם המקום ע"ש עבירות שנעשו בו?
ז. ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח וכו'. ויחר אף ה' בם וילך. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג וכו' (יב.א-י)
צריך להבין, מדוע "והענן סר מעל האוהל"- והשכינה הלכה מאותו מקום. הרי על אף החטא שחטאה מרים, מדוע אף השכינה היתה מוכרחה לילך מאותו מקום?
ח. ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים וכו' (יב.טו)
יש להבין – הרי מן הסתם מרים הנביאה עשתה מיד תשובה על חטאה, א"כ מדוע היתה צריכה להסגר שבעת ימים מחוץ למחנה, הרי שבה בתשובה על חטאה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (דברים ב.לט) בעניין שכר ועונש. וז"ל – חז"ל אמרו על הפסוק (יא.כו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, א"ר אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג.לח) אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה, והטובה באה על עושה הטובה, גדרן של דברים, כי שכר ועונש על המצוות והעבירות אינם כענין צדדי, כענין פרס על טובת הנהגתו או להיפך, שכר ועונש מציאותיות הן, מציאויות של המצוות או העבירות וכו', הברכות יבואו בעצמן, יבואו מצד עצמן, מצד מציאותן בציור כטבע של לחם שמבריא את האדם האוכלו וכו'. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי העבירות הינן מציאותיות ממש. העונש הוא יצירה של העבירה, וממילא אי אפשר להימלט מהעונש הצפון בצד העבירה המציאותית, וכן להיפך במצוות – הקב"ה נפרע על כל מצווה שיעשה האדם, כי השכר הוא יצירה של המצווה המציאותית.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – חטאם הקל של עם ישראל בבורחם מהר ה' היא "פורענות" ממש. כל חטא הוא מציאות של רע בעולם – פורענות קיימת וממשית של רע בעולם.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – דקדקה התורה ואמרה: והאספסוף אשר "בקרבו"- מציאות החטא לרדוף אחר תאוות, הוא "אשר בקרבו"- קיים ועומד – אינו רק קלקול רוחני גרידא.
והוסיפה התורה: "התאוו תאוה"- אין המתאווים "התאוו" בלבד, אלא יצרו מציאות חטא ממשית, מציאות של "תאוה" הקיימת ועומדת ברעתה.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – נתינת השלו די סיפוקם לאותם המתאווים. באה ללמדנו, כי עבירה היא מציאות, פורענות של שלו מגושם – אשר קיים ברעתו ובפורענותו בעולם [אשר עם ישראל יצרו מכח תאוותם].
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – "ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה"- קברות "התאוה" ולא קברות "המתאווים". ללמדנו, כי עבירה היא מציאות – אין החוטאים רק "מתאוים", אלא יצרו הם "תאוה"- מציאות רוע בעולם.
מציאות חטא זו מחייבת לקרוא את שם המקום "קברות התאוה"- ע"ש מציאות הרע הקיימת ועומדת באותו מקום.
ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – חטאה הקל (לפי דרגתה) של מרים – יצר מציאות טומאה בעולם, מציאות אשר גרמה לשכינה לילך מן האוהל, לעזוב מקום עם מציאות טומאה אשר אין הקדושה יכולה להתקיים שם.
אף היתה צריכה מרים להסגר שבעת ימים – על אף שהתחרטה ושבה בתשובה על חטאה, כי מ"מ עדיין היתה צריכה מרים לתקן את מציאות החטא אשר יצרה, שהרי אין החטא קלקול רוחני בלבד, אלא מציאות. לכן "ותסגר מרים שבעת ימים".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5