גְּדוֹלָה הַצְּדָקָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְדַשׁ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" וגו' (ישעיה ה, טז) וְכִסֵּא כְבוֹדוֹ הוּכַן בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תהלים פט, טו). וַאֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נִתְבָּרְכוּ בִצְדָקָה. אַבְרָהָם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן" וגו' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וגו' "אֲשֶׁר־דִבֶּר עָלָיו" (בראשית יח, יט), מַאי "אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו"? בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַה' בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל" (שם כד, א). יִצְחָק מִנַּיִן? דִכְתִיב: "וַיִּזְרַע וגו' וַיְבָרֲכֵהוּ ה"' (שם כו, יב); וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" (הושע י, יב). יַעֲקֹב מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר" וגו' (בראשית כח, כב); וְנִתְבָּרֵךְ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד" (שם ל, מג). וְדָוִד הַמֶּלֶךְ שִׁבְּחוֹ הַכָּתוּב בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמּוֹ" (שמואל־ב ח, טו).
וּגְדוֹלָה צְדָקָה יוֹתֵר מִכֹּל הַקָּרְבָּנוֹת, דְּגָרְסִינָן בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה (סוכה מט, ב): אָמַר רַבִּי אֱלְעָזָר: גְּדוֹלָה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" (משלי כא, ג).
נבחר לה' מזבח. הכל בכלל זבח חטאת ואשם ועולה ושלמים כלם נקראים זבח:
וְהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּגָּלֶה בִמְהֵרָה, עָתִיד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק" וגו' (תהלים עב, ב). וּבְיָמָיו יִהְיֶה שָׁלוֹם וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה" (שם עב, ג).
וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה – הָעֲנִיִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שֹׁמֵעַ אֶל־ אֶבְיוֹנִים ה"' (שם סט, לד) וּכְתִיב: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב" וגו' (שם לד, יט) וּכְתִיב: "בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא" (איוב כט, יג). וְהוּא יְבֹרָךְ בְּנִדְבַת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" (משלי כב, ט). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ" וגו' (דברים טו, י).
ברכת אובד. שאבד וירד מנכסיו אמר איוב עלי תבוא ברכתו כי עשיתי עמו צדקה: והוא. הנותן צדקה יבורך ע"י העניים בעבור נדבתו שנתן להם:
וְהַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין יִשְׂרָאֵל הִיא גְדוּלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, ב): תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו; בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" (משלי יד, לד)? נַעֲנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דה"א יז, כא); "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת". [כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּי־לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי" (עזרא ו, י). וּמָאן דְּעָבִיד הָכֵי לָאו מֵעַלְיוּתָא הוּא – וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר: סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה בָהּ לָעוֹלָם הַבָּא הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר? לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם. נַעֲנָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: "תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד" וגו'; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת", כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הוּא לָהֶם, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם, תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ" (דניאל ד, כד). נַעֲנָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", וְכָל הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ" וגו' (משלי כא, כד). וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא" (צפניה א, טו). אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן צְרִיכִין אֲנוּ לְמוֹדָעִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי" וגו'; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת", חַטָּאת הוּא לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי־חֲטָאתֶם לַה' וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ" (ירמיה מ, ג). רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל – וּלְאֻמִּים חַטָּאת. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת]. (הקטע המסוגר הושמט ע"י הצנזור, והושלם ע"פ דפו' ראשונים).
וחסד לאומים. חסד שהעובדי כוכבים ומזלות עושים חטאת להם כי אין עושין אלא להתפאר בהם:
עַל כֵּן יְהֵא אָדָם זָרִיז בִּצְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וִיהֵא לוֹ לְעֶזְרָה וּגְדוּלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל.
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5