נביאים – שמואל א – פרק יז – חק לישראל

——– (יא) וַיִּשְׁמַ&#1444ע שָׁאוּל&#1433 וְכָל-יִשְׂרָאֵ&#1428ל אֶת-דִּבְרֵ&#1445י הַפְּלִשְׁתִּ&#1430י הָאֵ&#1425לֶּה וַיֵּחַ&#1445תּוּ וַיִּֽרְא&#1430וּ מְאֹֽד: (פ) וּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְּׂרָאֵל יַתפִּתְגָּמֵי פְלִשְׁתָּאָה הָאִילֵן וְאִתְבָּרוּ וּדְחִילוּלַחֲדָא: (יב) וְדָוִד&#1449 בֶּן-אִ&#1448ישׁ אֶפְרָתִ&#1436י הַזֶּ&#1431ה מִבֵּ&#1445ית לֶ&#1433חֶם&#1433 יְהוּדָ&#1428ה וּשְׁמ&#1443וֹ יִשַׁ&#1428י וְל&#1430וֹ שְׁמֹנָ&#1443ה בָנִ&#1425ים וְהָאִישׁ&#1433 בִּימֵ&#1443י שָׁא&#1428וּל זָקֵ&#1430ן בָּ&#1445א בַאֲנָשִֽׁים: וְדָוִד בַּר גְּבַר אֶפְרָתִי הָדֵיןמִבֵּית לֶחֶם לְבֵית יְהוּדָה וּשְׁמֵהּיִשַׁי וְלֵהּ תְּמַנְיָא בְּנִין וְגַבְרָאבְּיוֹמֵי שָׁאוּל סִיב … להמשך קריאה

סנגוריא – ספר פלא יועץ

ידוע שהקדוש ברוך הוא חפץ שילמדו סנגוריא על ישראל על הכלל ועל הפרט, ואליהו הנביא זכור לטוב נענש בשביל שדבר קטגוריא ואמר (מלכים א יט יד) קנא קנאתי לה' אלקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל. וכן ישעיה הנביא נענש על שאמר: בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב (ישעיה ו ה). וגדולה מזאת מצינו שמשה … להמשך קריאה

משפטים יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וְאִ&#1448ם-שְׁלָשׁ-אֵ&#1428לֶּה לֹ&#1445א יַֽעֲשֶׂ&#1430ה לָ&#1425הּ וְיָֽצְאָ&#1445ה חִנָּ&#1430ם אֵ&#1445ין כָּֽסֶף: (ס) וְאִם תְּלָת אִלֵין לָא יַעְבֵּדלַהּ וְתִפּוֹק מַגָן בְּלָא כְסַף: ואם שלש אלה לא יעשה לה. אם אחת משלש אלה לא יעשה לה, ומה הן … להמשך קריאה

סעי' ח' – אסור לקרות כנגד אשפה שריחה רע. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י ואיתא בברייתא סוף פרק מי שמתו (כה.) דאין קורין ק"ש כנגד אשפה שריחה רע והטור שלא כתבה נראה שסמך על מה שכתב שמרחיקין מנבלה מסרחת. ובלאו הכי יש לומר דטעמא דאין קורין כנגד אשפה שריחה רע היינו משום דמצואה ומי רגלים יש בה ריח רע וכבר ביאר הטור שצריך להרחיק מדברים אלו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-נ

——– [ויקרא פרק-יג-ט]&nbsp נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: [במדבר פרק-לב-לב]&nbsp נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: [דברים פרק-יח-טו]&nbsp נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: [ירמיה פרק-נ-ח]&nbsp נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים (יצאו) צֵאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן: [תהילים פרק-מו-ה]&nbsp נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ … להמשך קריאה

סימן רנב – מלאכות המתרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת, – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנב – מלאכות המתרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת, א מֻתָּר לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְגָמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהִיא נִגְמֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן: לִשְׁרוֹת דְּיוֹ וְסַמְמָנִין בְּמַיִם וְהֵם נִשְׁרִים כָּל הַשַּׁבָּת, וְלָתֵת אוּנִין (פי' אֲגֻדּוֹת) שֶׁל פִּשְׁתָּן לַתַּנּוּר כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבְּנוּ, וְלָתֵת צֶמֶר לְתוֹךְ הַיּוֹרָה … להמשך קריאה

תכלית העבודה קנין "הלב"

——– עתה נשוב לתחילת הדברים. ודאי ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים", אולם השפחה ראתה השגה שכלית גרידא, ואילו הנביא כל השגותיו השכליות היו קנין גמור בלבו, "לבבו יבין", ולכן עיקר ענינו של הנביא להזהיר את בנ"י על התשובה, הוא ורק הוא שקנינו בלב בבחינת "לבבו יבין" הזהיר על "ושב ורפא לו". ——– … להמשך קריאה

ח. הכלל הידוע דאין הקב"ה מנסה לאדם בנסיון אלא אם כן יכול הוא לעמוד בו – היינו לשומר עצמו שלא יבוא לידי הנסיון מעיקרא, אולם המביא עצמו לידי נסיון, יתכן ויבוא באשמתו לנסיון כזה שאינו יכול לעמוד בו

——– ואפשר דאף דקיימא לן דאין הקב"ה מנסה אדם אלא בנסיון שיכול הוא לעמוד בו והוא כלל נכון ומסתבר, היינו דוקא כשהאדם מצידו נזהר ומפחד מהחטא, ומשתדל שלא ליתן אחיזה לרע שבקרבו. אולם זה שמגרה יצה"ר בעצמו, הרי שהוא קורא לחטא להשתלט עליו, ומה לו להתפלאות אם נחת עליו נסיון קשה שאין הוא יכול לעמוד … להמשך קריאה

ו. כשישנו מחדל בעם ישראל התובע גזירת כליון, אין מספיק בכך שישנם עובדי ה' במצב הסטנדרט כדי לבטלו, אלא דוקא מעשה מסירות נפש – היוצא מגדר הרגיל

——– אלא שעדיין יש להבין, מדוע מידת הדין לא שככה אלא במעשה מסירותו של פינחס, והלא עדיין היו רבים בישראל שלא נכשלו בחטא זנות מואב, היכן זכותם של משה רבנו והזקנים וכל יתר הצדיקים שבעם ישראל, ומדוע לא היה בזכותם להגן על עם ישראל עד שהוצרך למעשה קנאותו של פינחס דוקא? והתשובה, כאשר ישנו חילול … להמשך קריאה

"ולכל בשרו מרפא" (משלי ד, כב) – תפארת ישראל

——– חש בראשו יעסק בתורה… חש בכל גופו יעסק בתורה ויתרפא, שנאמר "ולכל בשרו מרפא" (גמ'). ונראה לפרש בהא דאמר: "חש בראשו יעסק בתורה", ומדוע לא יקח תרופה כל שהיא ויעסק בתורה והרי נתן רשות לרופא לרפאת ולקח תרופות, ולמה לא עדיף שיקח תרופה כל שהיא ויעסק בתורה? ונראה, לא כמו שחושבים ההמון שיצר הרע … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעח – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה מַאֲמָרִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁגִּלָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לְתַלְמִידָיו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ!. וְזֶה עִנְיָן "וּבַחֲבוּרָא קַדְמָאָה" שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס (ג ריט:) וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת. כִּי הָעוֹלָם אֵינָם מְבִינִים מַהוּ עִנְיָן "וּבַחֲבוּרָא קַדְמָאָה", אַךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא גִּלָּה לָהֶם כַּמָּה תּוֹרוֹת אַחַר פְּטִירָתוֹ, וּמַה שֶּׁגִּלָּה לָהֶם קֹדֶם קָרָא חֲבוּרָא קַדְמָאָה. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב הֵיטֵב מַה … להמשך קריאה

שֶׁשָּׁאַלְתָּ מֵאַחַר וְהִנְּךָ מִתְפַּלֵּל עַל פַּרְנָסָה וְאֵינְךָ נַעֲנֶה, נֶחְלַשְׁתָּ בְּכָךְ בֶּאֱמוּנַת כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה

——– ובכן יש לדעת כמה פרטים חשובים בענין כוחה של תפילה גם כשלא נענה האדם בתפילתו. א. מובא בספר "דגל מחנה אפרים" פרשת "עקב" בשם ה"בעל שם טוב": לפעמים אדם מתפלל על דבר זה ונותנים לו דבר אחר, או לפעמים פועלת התפילה רק בעולמות העליונים. והביאור בדבריו הוא דבכל תפילה נמשך שפע, זו כוחה של … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר [רא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת עִם דִּבְרֵי נִחוּמִים בְּדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחְמָנות נִקְרָא "גְּמִילוּת חֲסָדִים", וּשְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ "גְּמִילוּת חֲסָדִים", כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא" (בראשית כו, יב) וְכִי זָרַע יִצְחָק דָּגָן? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לָקַח מָמוֹנוֹ וְזָרַע צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד" … להמשך קריאה

סליחות – ספר פלא יועץ

ישראל קדושים משכימין לסליחות מראש חדש אלול. מה טוב חלקם שמשברים תאותם בעוד הלילות קצרים ובני אדם אוהבים לנום, וערבה שנתם, ועזה אהבת שנה, מעבירים שנה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, בודאי שבזה יתרצה עבד אל אדוניו ומצא כדי גאלתו, אך בתנאי שיעשה הדברים כתקונן, דאם לא כן ירת תרתי גיהנם, שמענה גופו בעולם הזה ואין בו … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– ו (א) בְּ&#1453נִי אִם-עָרַ&#1443בְתָּ לְרֵעֶ&#1425ךָ תָּקַ&#1430עְתָּ לַזָּ&#1443ר כַּפֶּֽיךָ: בְּרִי אִין עֲרֵבְתָּא לְחַבְרָךְ אַשְׁלֵימְתָּאלְנוּכְרָאָה יְדָךְ: בני אם ערבת . ערבות ממון כמשמעו פירשו רבותינו : (ב) נוֹקַ&#1445שְׁתָּ בְאִמְרֵי-פִ&#1425יךָ נִ&#1437לְכַּ&#1431דְתָּ בְּאִמְרֵי-פִֽיךָ: אִתְצֵידְתָּא בְּמַאֲמָרָא דְפוּמָךְ אִתְאַחַדְתָּא בְּמַאֲמָרָאדְפוּמָךְ: נוקשת באמרי פיך . שתקעת כף להדבר עם הזרים : (ג) עֲשֵׂ&#1448ה זֹ&#1445את אֵפ&#1450וֹא | בְּנִ&#1441י וְֽהִנָּצֵ&#1431ל כִּ&#1432י בָ&#1444אתָ בְכַף-רֵעֶ&#1425ךָ … להמשך קריאה

סימן שנג – דיני זיזין היוצאים מן הכתלים לרשות הרבים – ערוך השולחן

——– א שני בתים בשני צידי רשות הרבים, זרק מזו לזו למעלה מי' – פטור, והוא שיהיו שניהם של אדם אחד או של שנים, ויש ביניהם עירוב. ואף על גב דכשמפסיק רשות הרבים אי אפשר לערב, יש לומר, כגון שהם עומדים בקצה רשות הרבים, וצדם סמוכה למבוי המתוקן, ולכל אחד יש פתח למבוי, דהשתא יכולים … להמשך קריאה

'גאל ישראל'

——– אף למנהג בני אשכנז שעונים 'אמן' אחר ברכות 'יוצר אור' ו'אהבת עולם' כמבואר לעיל, מכל מקום אין לענות אחר ברכת 'גאל ישראל', כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. ועצה טובה, שיסיים בשווה את הברכה יחד עם השליח צבור, או שיתחיל 'ה' שפתי תפתח' מעט קודם החזן, או שיאריך מעט בברכה, שאז לא יתחייב באמן. … להמשך קריאה

רעב – היום אם בקולו תשמעו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה' לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה לְבַד, כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָׂא מַשָׂא … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עו – חק לישראל

——– (ד) שָׁ&#1453מָּה שִׁבַּ&#1443ר רִשְׁפֵי-קָ&#1425שֶׁת מָגֵ&#1452ן וְחֶ&#1430רֶב וּמִלְחָמָ&#1443ה סֶֽלָה: כַּד עֲבַדוּ בֵית יִשְּׂרָאֵל רְעוּתֵיהּאַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בֵּינֵיהוֹן תַּמָן תְּבַרגִרְרִין וְקַשְׁתִּין דְעַמַיָא מְגִיחֵי קְרָבָאתְּרִיסָא וְסִדְרֵי קְרָבָא בַּטֵל לְעַלְמִין: שמה שבר רשפי קשת . של סנחריב ואוכלוסיו , רשפי קשת אין רשפי קשת לשון רשפי אש שאין לשון רשפי אש נופלים בקשת וזה רפי ורשפי אש דגוש ורשפי … להמשך קריאה

תְּפִילָּה לְאֵם עַל בְּנָהּ – לְהַחֲזוֹן אִישׁ

——– הַ"חֲזוֹן אִישׁ" חִבֵּר נֻסַּח תְּפִלָּה לְאֵם עַל בְּנָהּ, אוֹתוֹ תֹּאמַר בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" בִּתְפִלַּת "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה" (אִגְרוֹת חֲזוֹן אִישׁ ע"ד): "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּרַחֵם עַל בְּנִי… וְתַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁקֹד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָסִיר מִלְּפָנָיו כָּל הַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִשְּׁקִידַת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָכִין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמְּבִיאוֹת … להמשך קריאה

שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה יִקְרָא 'שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם' שֶׁל פָּרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה'. וְאִם שָׁכַח אוֹ נֶאֱנַס, יִקְרָא בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹ בַּבֹּקֶר קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. (תנ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

מַה בֵּין לֵיצָנוּת לִבְדִיחוּת הַדַּעַת, וְהַאִם בְּדִיחוּת הַדַּעַת הִנּוֹ דָּבָר חִיּוּבִי?

——– בספר "עלי שור" הגדיר ענין בדיחות הדעת כך: "בדיחות הדעת" היא איננה שחוק, אלא מידה מיוחדת, הקרויה בפי העולם "הומור", זוהי מדה שיש בה חמלה על קשיי-יום, סלחנות לחלושי הדעת, עין חדה לחולשות בני אדם, אך מבלי לזלזל בערכם. התעלות מעל מצבים מביכים, ראיית אור בתוך השלילה, ראיית שלילה בתוך האור, כאשר הפקחות והאהבה … להמשך קריאה

תּוֹדָה עַל הָעֶזְרָה! – דובב שפתי ישנים

——– ה', י"ז: וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) קָבַע הַכָּתוּב בְּרָכָה לְמִי שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ מִצְוָה בְּלֹא יָדַע. אֱמֹר מֵעַתָּה: הָיְתָה סֶלַע צְרוּרָה בִּכְנָפָיו וְנָפְלָה הֵימֶנּוּ, וּמְצָאָהּ הֶעָנִי וּמִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הַקָּבָּ"ה קוֹבֵעַ לוֹ בְּרָכָה. יִלְמַד הָעֶבֶד מִמִּדַּת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ס

——– [שופטים פרק-א-לג]&nbsp נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לד – חק לישראל

——– (יח) וְנָתַתִּ&#1443י אֶת-הָאֲנָשִׁ&#1431ים הָעֹֽבְרִים&#1433 אֶת-בְּרִתִ&#1428י אֲשֶׁ&#1444ר לֹֽא-הֵקִ&#1433ימוּ&#1433 אֶת-דִּבְרֵ&#1443י הַבְּרִ&#1428ית אֲשֶׁ&#1445ר כָּרְת&#1430וּ לְפָנָ&#1425י הָעֵ&#1433גֶל&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר כָּרְת&#1443וּ לִשְׁנַ&#1428יִם וַיַּעַבְר&#1430וּ בֵּ&#1445ין בְּתָרָֽיו: וְאֶתֵּן יָת גּוּבְרַיָּא דַּעֲבָרוּ עַלקְיָמֵי דְּלָא קִיְּמוּ יָת פִּתְגָמַיקְיָמָא דִּי גָּזְרוּ קֳדָמַי עֶגְלָאדְּפָסְקוּ לִתְרֵיְן וַעֲבָרוּ בֵּין פַּלְגוֹהִי: העגל אשר כרתו לשנים . כשחזרו וכבשום כרתו כולם ברית למרוד במקום וכרתו העגל לשנים ועברו בין בתריו … להמשך קריאה

לא כל אחד זוכה… – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מעשה בתלמיד חכם, שהיה מצבו הכלכלי דחוק ביותר. כאשר הגיעה בתו לגיל שידוכים, לא היה בידו כסף לממן את הוצאות החתונה. בלית ברירה, החליט לכתת את רגליו בין עשירי העיר ולבקש סיוע. לשם כך, ניגש הוא אל רבו – הגאון רבי יצחק אלחנן מקובנא זצ"ל, וביקש ממנו שיכתוב לו המלצה בעבורו. ישב רבי יצחק … להמשך קריאה

דילוג לתוכן