——–
א. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וכו' (ח.ב)
פירש רש"י – למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו כשלא היה עימהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות.
וצריך להבין, הרי אהרון ושבטו זכו לשרת את ה' בבהמ"ק לדורי דורות. א"כ צ"ב, וכי זכות זו איננה מספיקה שצריך היה להוסיף לאהרון אף את מצוות הטבת הנרות, רק מפני שהיה משתוקק לזכות ולהקריב יחד עם הנשיאים בחנוכת המזבח?
ב. על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו (ט.כג)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: "על פי ה'"- גם ב"יחנו" וגם ב"יסעו"?
ג. ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים וכו' ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך (י.לג-לה)
פירש רש"י – מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד.
איתא בתוס' שם בשם מדרש ילמדנו – "ויהי בנוסע הארון וכו'"- שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק הבורח מבית הספר והולך לו, כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני. אמר הקב"ה: לא נסמוך פורענות לפורענות אלא נפסיק בפרשת "ויהי בנסוע הארון".
ויל"ע, הרי אם עם ישראל היו במצב של "פורענות"- בריחה מהר סיני, מדוע סייעם ה' בבריחתם בקצרו להם הדרך לילך מהלך שלשת ימים ביום אחד?
ד. עוד יש להבין, מדוע בריחה מהר סיני נחשבת לדבר רע כל כך, עד שקראו המדרש "פורענות"?
ה. עוד יש לידע, מדוע נבחרה דווקא פרשת "ויהי בנסוע" להפסיק בין ב' הפורענויות?
ו. ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' וכו' (יא.א)
פירש רש"י – אמרו: אוי לנו, כמה לבטנו בדרך הזה, שלשה ימים שלא נחנו מעינוי הדרך.
צ"ב, הרי בודאי ישנו בסיס מסוים לטענת עם ישראל על עייפות הדרך, אשר מן הסתם נפלה עליהם מאת ה'.
ויל"ע א"כ, מדוע עשה כך ה', בנותנו עליהם עייפות אשר על ידה יכלו להקניטו ולהתאונן רע באוזני ה'?
ז. ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים וכו'. הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד (יא.לא-לג)
יש לתמוה, דמצד אחד נתן ה' לעם ישראל את השלו, אך מצד שני חרה אפו בהם והענישם. ויש להבין את מידת ה' הכא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסוד דברי התוס' יו"ט [בסוף יומא] בעניין הבא להיטהר מסייעין אותו וכו'. וז"ל – דהכא כתב (ירמיה י"ד) "אם עווננו ענו בנו וכו' כי רבו משובתינו לך חטאנו מקוה ישראל מושיעו בעת צרה" הרי שאחרי שהתודו על חטאם אמרו מקוה, וזה דומה לטהרת מי מקווה שמטהרים הבא ונכנס וטובל בתוכם. כן הבא ונכנס תחת כנפי שכינתו יתברך הוא חוסהו בצל כנפיו ומסייעו להיטהר. עכ"ל.
עוד יש להוסיף את מקור הדברים בגמ' (יומא לח:) אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן"- בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו. תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך, בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה.
א"כ מבואר – כי הבא להיטמא הקב"ה פותח לו, בנותנו לו לחטוא כפי בקשתו, ואף נותן לו הכלים והאפשרויות לחטוא כפי רצונו.
מאידך, הבא להיטהר מסייעין אותו – עוזרו ה', ומוסיף לו עוד קדושות על ראשית ביאתו להתקדש, לחסות בצל כנפיו, ומסייעו להיטהר. כך הוא: "הבא ליטמא פותחין לו והבא ליטהר מסייעין אותו".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – על אף שכבר זכה אהרון במצוות וזכויות רבות בעבודת ה'. בקשתו ורצונו להתקדש ולהוסיף מצווה נוספת ברצונו להיות שותף בהקרבת הנשיאים. "הבא להיטהר מסייעין אותו" ולכן זכה הוא אף למצוות הטבת הנרות, זכות נוספת לזכויותיו ומצוותיו הרבות אשר כבר זכה בהן.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי לא רק בחינת ה"ויסעו" הינו "על פי ה'"- ולא רק ההתקדשות בתורה הינה מאת ה' -"הבא ליטהר מסייעין אותו".
אלא אף בחינת ה"ויחנו"- הבא ליטמא, הינו "על פי ה'", כי הבא ליטמא פותחין לו, כך היא דרך ה' אשר מסייע למיטהרים ופותח לטמאים כל אחד לפי בחירתו.
לפ"ז גם הקושיות ג', ד', ה' וו' מתורצות – היות ומדרכי הבורא, כי הבא ליטמא פותחין לו, כאשר ביקשו ישראל לברוח מהר סיני – מלימוד התורה, סייעם הקב"ה לברוח מהלך ג' ימים ביום אחד בלבד.
ממילא מובן, כי היות ופתח להם ה' להיטמא, פורענות גדולה היא להם, כי הרי אחריתם להיטמא עוד ועוד, שהרי "הבא להיטמא פותחין לו" ואבוי יהיה בסופו.
לכן אף פתח להם הקב"ה פתח להיטמא כאשר נתן עליהם עייפות דרך כאילו הילכו ג' ימים, על אף שהלכו הם רק יום אחד. הכל בכדי לתת להם פתח להיטמא כפי שביקשו להיטמא בבריחתם מהר סיני וכו'.
לזה דקדק קרא, בהפסיקו בין פורענות לפורענות בפרשת "ויהי בנסוע הארון". כי רצה לרמז, כי "ויהי בנסוע הארון"- אם ייסע הבן תורה מתאוותיו, "הבא ליטהר מסייעין אותו", ויכול הוא להתקדש ולהיטהר עד שיהיה בבחינת "ויאמר משה", בסייעו ה' להיות כמשה רבנו ממש – קדוש וטהור, בקי בכל התורה הקדושה, זאת בלבד שיבקש לבא להיטהר.
פרשה זו ראויה היא מכולם להפסיק בין ב' פרשיות, העוסקות בעת היות ישראל במצב של "הבא ליטמא פותחין לו".
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – בודאי בקשת ישראל בהתאוותם לשליו, עוון גדול הוא. אך בכל זאת, נתן ה' להם בשר כפי בקשתם לתאווה, כי "הבא ליטמא פותחין לו", עד לסופם המר בהכות ה' אותם מכה רבה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5