רסט. מצות קדוש זרע אהרן. – ספר החינוך

לקדש זרע אהרן. כלומר, לקדשם ולהכניסם לקרבן, וזהו עקר העשה. וכן להקדימם לכל דבר שבקדשה, ואם מאנו בזה, לא נשמע אליהם. וזה כלו לכבוד השם יתעלה, אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו, שנאמר (ויקרא כא ח) וקדשתו לכל דבר שבקדשה לפתוח ראשון, ולברך ראשון, ולטל מנה יפה ראשון. ולשון ספרא (א יג) וקדשתו על כרחו, כלומר, … להמשך קריאה

יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו – דובב שפתי ישנים

——– א', י"ז: וְשִׁסַּע אִתּוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פ"ג.))) וַהֲלֹא אֵין לְךָ הֶדְיוֹט שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ רַע שֶׁל כְּנָפַיִם נִשְׂרָפִין וְאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו? וְלָמָּה אָמַר הַכָּתוּב "וְהִקְטִיר"? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָׂבֵעַ וּמְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ … להמשך קריאה

סימן רמח – דין המפליג בספינה וההולך בשירא בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמח – דין המפליג בספינה וההולך בשירא בשבת א מֻתָּר לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אִם הוֹלֵךְ לִדְבַר א מִצְוָה; וּפוֹסֵק עִמּוֹ שֶׁיִּשְׁבֹּת, וְאִם אַחַר כָּךְ לֹא יִשְׁבֹּת אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; אֲבָל לִדְבַר הָרְשׁוּת אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה פָּחוֹת מִג' ב יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת. { הַגָּה: אֲבָל קֹדֶם } ג { שְׁלֹשָׁה יָמִים שָׁרֵי, אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך – ה' אור לי – אפיקי אליהו על התורה

——– א. על פי ה' יסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו וכו' (ט.יח) יש לבאר כוונת הפסוק! מדוע כפל לומר "על פי ה'" תרי זימני? ב. ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך וכו' (י.לב) יש לבאר כוונת הפסוק! ג. ויהי בנסוע הארון (י.לב) איתא בתוס' שם בתוס' מדרש … להמשך קריאה

יעקב אבינו מעשר את ילדיו – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– חפץ יעקב אבינו לתת אף מילדיו "מעשר" – בן שיהיה מקודש להקב"ה. כיצד? אדם המעשר את בהמותיו – כיצד עושה זאת? מכניס את הבהמות לתוך דיר עם דלת צרה, שרק בהמה אחת יכולה לעבור דרכה. לאחר שנכנסו הבהמות, מעמיד הוא את האֵם בפתח הדיר כדי שתגעה, וכל הבנים יֵצאו לקראתה. בעת יציאת הבהמות מן … להמשך קריאה

כב. מה שלא יועיל התעניות והסיגופים תועיל השבת – חיד"א

——– ונסיים בדברי החיד"א בספרו "נחל קדומים" (דברים ל' פ' ניצבים), וזהו תוכן דבריו: "כי ע"י החטא ממשיך האדם טומאה בב' בחינות, האחת בחיצוניותו, והשנית בפנימיותו, ואומנם ע"י החרטה והבכייה ממשיך בתוכו קדושה ובכך מסלק הטומאה מחיצוניותו בלבד, אומנם עדיין מפנימיות הנפש לא מסתלקים הכתמים, וכדי להסיר הטומאה מפנימיותו אי אפשר כי אם ע"י השבת, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם איסורי ביאה פ' כ"ב א. לֹא תִתְיַחֵד אִשָּׁה אַחַת אֲפִילוּ עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם שָׁם. וְכֵן לֹא יִתְיַיחֵד אִישׁ אֶחָד אֲפִילוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. נָשִׁים הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְיִחוּד. הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְהַנָּשִׁים מִבַּחוּץ וּפִירְשָׁה אִשָׁה אַחַת לְבֵין הָאֲנָשִׁים. אוֹ אִישׁ לְבֵין הַנָּשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם … להמשך קריאה

"על כן יאמרו המושלים באו חשבון"

——– טרם נבוא לביאור הדברים, נרשה לעצמנו לעשות חשבון נפש אמיתי, מה באמת מצבינו, באיזו מדריגה אנו נמצאים, ומה אנו שואפים שיצא לנו מכל עסק התורה והעבודה, מי שבאמת "מבקש אמת" יצעד עמנו בצותא חדא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

ב. המקנא לה' מוכיח על כדאיות התמדת מלכות שמים בעולם, ובזה משתיק את מידת הדין התובעת לכלות את העם בטענה שאין משמעות למלכות מעַם שכזה שאינו מציית למלכות שמים

——– אלא, אמת שמידותיו של הקב"ה אינם אלא הנהגות שמחוצה למהותו, אמנם פועלות המה כפי הנהגת התחתונים, וכאומרם ז"ל: צדיקים מהפכים מידת הדין למידת הרחמים, ורשעים מהפכים מידת הרחמים למידת הדין, ובפרט הנהגת "מידה כנגד מידה" היא הנהגת הצדק שבה מנהיג הקב"ה את עולמו, וכנאמר: "לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו" (ירמיהו לב, יט), וכהתפעלות יתרו … להמשך קריאה

שאלה מד – מֵאַחַר וּמְבֹאָר בַּתְּשׁוּבָה הַקּוֹדֶמֶת מַה הֵן גִּדְרֵי הַקְּרִיאָה בֶּאֱמֶת, לְשֵׁם מָה אִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִטְרֹחַ כָּל כָּךְ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית אַחַר שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵינָם בַּגְּדָרִים הנ"ל? וּבִכְלָל מַה טַּעַם יֵשׁ לַתְּפִלָּה כְּשֶׁאֵינָהּ בַּגְּדָרִים הנ"ל?

——– תשובה מב' סיבות חשובה כל תפילה, ואיזה שתהא ואפילו כשאינה באמת כראוי על פי המבואר בתשובה הקודמת. א. לבוא לתפילה באמת ולהכיר שאין עוד מלבדו כלל, ולהגיע לדרגה של פניה לה' מכל הלב, אין הדבר בא ביום אחד, לכן צריך להיות מורגל בתפילה, התפילה נועדה להשריש אמונת "אין עוד מלבדו" בלב, שהרי לשם כך … להמשך קריאה

ו – הַמַּלְכֹּדֶת

——– אַבְרָהָם, יְהוּדִי יְגֵעַ כַּפַּיִם, אָב לְמִשְׁפָּחָה מְרֻבַּת יְלָדִים, בְּקֹשִׁי רַב מֵבִיא לַחְמוֹ לְבֵיתוֹ. אִשְׁתּוֹ נֶחָמָה מִשְׁתַּדֶּלֶת לִהְיוֹת עֶזְרָתוֹ בַּחַיִּים וּלְהָקֵל מֵעָלָיו כְּכָל הָאֶפְשָׁר. מַזָּל טוֹב! הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה – אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם מִתְחַתֵּן. לְצֹרֶךְ הַחֲתֻנָּה הֶחְלִיטָה נֶחָמָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לָבֹא לַחֲתֻנָּה לְלֹא קְנִיַּת מַלְבּוּשִׁים נָאִים. דַּי, עַד עַכְשָׁו כָּל כָּךְ הִסְתַּפְּקָה בְּמוּעָט, מָשְׁכָה בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ, … להמשך קריאה

מַה הַגּוֹרֵם לְהֶעְדֵּר הַסִּפּוּק וְהַשִּׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת ה'?

——– צריך לדעת, מה שנאמר בחז"ל : "איזהו עשיר השמח בחלקו" – נאמר גם ברוחניות. דאומנם שאיפה צריכה להיות לגדולות אומנם יש לשמוח במצוות ובתורה שכן מצליחים אנו לחטוף. ואין צריך לומר כאשר האדם משתדל לעשות את אשר ביכולתו וממצה את כוחותיו לעבודת ה', ואם כן אחר שעושה הוא את אשר ביכולתו ולאחר עמלו אלו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעד – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

טוֹב מְאֹד לְהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לוֹ לְבַדּוֹ לַעֲסֹק שָׁם בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. וּבִפְרָט הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין בְּוַדַּאי חֶדֶר מְיֻחָד. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים. מקור: rabenubook רשיון: בנחלת … להמשך קריאה

זוהר משפטים דף קכ"ב ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אַבָּא זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָרָא לוֹן כְּקֹדֶשׁ אֶלָּא קֹדֶשׁ מַמָּשׁ דִּכְתִיב קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיָי וּבְגִין כַּךְ כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ וְגוֹמֵר תָּאנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מָאי קָא חָמָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב דִינִין לְיִשְׂרָאֵל בָּתַר עֶשֶׂר אֲמִירָן. אֶלָּא הַכִי תָנֵינַן מִסִטְרָא (כ"ד א') דִגְבוּרָה אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגִינֵי כַךְ … להמשך קריאה

רסח – כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית לָמָּה לוֹ חַיִּים: ב הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאָה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם, וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל-יְדֵי רְפוּאוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לָכוף תַּאֲוָתוֹ וּלְקַבֵּל רְפוּאוֹת מָרִים בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית עַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת … להמשך קריאה

ד. בנסיון עבירה אין אדם מתנסה אלא אם כן נגוע הוא בעוון זה

——– ועוד יש לומר דאין אדם מתנסה אלא במה שהוא עדיין נגוע בו ואינו מושלם בו, דאילו בדבר שאדם מושלם בו לגמרי לא ינסוהו מן השמים עליו, והוא פשוט, שהרי הנסיון נועד למבחן כנות אמונתו אהבתו ויראתו של האדם לבוראו, והוא בכך האם יגביר את שכלו או שיגביר את רגשותיו ותאוותיו, וא"כ זה שייך רק … להמשך קריאה

סימן שמט – שיש לכל אדם ד' אמות ברשות הרבים – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם פרק י"ב דין ט"ו: "מותר לאדם לטלטל ברשות הרבים בתך ד' אמות על ד' אמות שהוא עומד בצדן, ויש לו לטלטל בכל המרובע הזה, ובאמה שלו מודדין. ואם היה ננס באיבריו נותנין לו ד' אמות כבינונית של כל אדם. ומפי הקבלה אמרו, שזה שנאמר בתורה 'שבו איש תחתיו' – שלא יטלטל … להמשך קריאה

רק תורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח.ב) פירש רש"י – מכאן שמעלה היתה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב. ויש להבין, מה העניין בעשיית המעלה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב. מדוע אינו מדליק על הקרקע ללא העלייה במעלה? ב. אל מול פני המנורה … להמשך קריאה

סוד – ספר פלא יועץ

למוד סודות התורה גבה מאד על כל הלמודים. אשרי מי שזכה שחלק לו ה' חלק בבינה, ויש לו יד ושם בחכמת הקבלה ומכון בעשית המצוות ובתפלותיו ולמודו על פי הסוד. מה טוב חלקו, ומה נעים גורלו, אין הפה יכולה לספר גדל מעלתם, והרגיל בספר הזהר הקדוש ראה יראה גדל מעלת האנשים האלה שלמים הפלא ופלא. … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעה – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: שֶׁאֲפִלּוּ הַיְשִׁיבָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּחֶדֶר מְיֻחָד לְבַדּוֹ, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִם אֵין זוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהִתְבּוֹדֵד וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: שֶׁתַּחַת הַטַּלִּית הוּא גַּם כֵּן חֶדֶר מְיֻחָד. כִּי כְּשֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין הַטַּלִּית עַל עֵינָיו, יְכוֹלִין לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין … להמשך קריאה

ז – לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁיִּסְתְּרוּ מַעֲשַׂי אֶת דִּבּוּרַי…

——– "הוֹי," מִתְאוֹנֶנֶת סִימָה עַל רוֹעַ מַזָּלָהּ, "כְּבָר פְּעָמִים מִסְפָּר שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לִקְנוֹת חֵפֶץ אוֹ בֶּגֶד מְסֻיָּם, וּלְבַסּוֹף מִתְאַכְזֶבֶת, זֶה קָרָה לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם". וּמְסַפֶּרֶת סִימָה: פַּעַם הָלַכְתִּי לִקְנוֹת בֶּגֶד, וּבַחֲנוּת הָיָה נִרְאֶה לִי הַבֶּגֶד כָּל כָּךְ הוֹלֵם אוֹתִי, וּמַמָּשׁ לְמִדָּתִי, אוּלָם לְאַחַר שֶׁבָּאתִי לְבֵיתִי – הִתְאַכְזַבְתִּי, מֵאַחַר וְהָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁזֶּה הַבֶּגֶד שֶׁמַּתְאִים לִי, … להמשך קריאה

סימן רמט – דינים השיכים לערב שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמט – דינים השיכים לערב שבת א אֵין הוֹלְכִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹתֵר א מִג' פַּרְסָאוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְיוּכַל ב לְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לְשַׁבָּת, בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית אֲחֵרִים בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהוּא בַּיִּשּׁוּב, בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אֲבָל אִם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רטו ריז ריח אִם רָאִיתָ רָשָׁע עָשִׁיר שֶׁמִּתְחַתְּנִים בּוֹ גְּדוֹלִים, דַּע לְךָ כִּי הָעֹשֶׁר לֹא בָּא לְיָדוֹ אֶלָּא שֶׁיָּדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ עֹשֶׁר לֹא יִתְחַתֵּן בּוֹ לְכָךְ הִקְדִּים וְנָתַן לוֹ הָעֹשֶׁר לֹא בַּעֲבוּר זְכוּתוֹ מִתְחַתְּנִים בּוֹ אֶלָּא עֲבוּר זָכִיּוֹת אֲבוֹתָיו וְאִמּוֹתָיו אוֹ שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ קדֶם לָכֵן: … להמשך קריאה

יום שבת – ט"ו באדר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– עושים עוד ב' דברים: א. אומרים 'על הניסים' בתפלות ובברכת המזון. ב. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים פרשת השבוע, ובשני קורא המפטיר קריאת פורים 'ויבוא עמלק'. ומפטירים בנביא (שמואל א טו) "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל", כהפטרת 'שבת זכור'. אבל בשאר הערים, מוציאים ספר תורה אחד, ומפטירים הפטרת … להמשך קריאה

נשים

——– אין הנשים חייבות בקריאת שמע, כיון שהיא מצות עשה שזמנה קבוע שהנשים פטורות, כציצית, תפילין, ישיבה בסוכה, נטילת לולב וכיוצא. ואמנם, טוב שיקראו לפחות פסוק "שמע ישראל", כדי שיקבלו על עצמן עול מלכות שמים. (סימן ע ס"א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

ג. "אמן יהא שמיה רבא" בקול רם מבטל גזירות, להיותו מוכיח על נאמנות העם לאלוקיו וצפייתם למלכותו במהרה

——– הנהגת מידת הדין תובעת להוציא גזירות קשות ורעות על עם ישראל, כיון שבמעשיהם הרעים מוחים המה את שם "מלכות" ממלכו של עולם, להיותם מתמרדים מלהכנע להבורא, ומה אם כן משמעות יש למלכות כשאין עם, ואם בין כה אין משמעות למלכות, לאיזה צורך יש בעם? וכשבאים עדיין רבים לבתי כנסיות וצועקים: "יהא שמיה רבא מברך", … להמשך קריאה

דילוג לתוכן