הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ב א. הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְהַשְׁאָר אִם לֹא כִוֵּן לִבּוֹ יָצָא אֲפִלּוּ יָחִיד קוֹרֵא בַּתּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ אוֹ מַגִּיהַּ אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ בְּעוֹנַת קְרִיאָה יָצָא וְהוּא שֶׁכֵּוֵּן לִבּוֹ בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן: ב. כָּל אָדָם קוֹרְאִין כְּדַרְכָּן בֵּין עוֹמְדִין בֵּין מְהַלְּכִין בֵּין … להמשך קריאה

רסט – מדירת הצדיק נכר מעשה הדור – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

פֶּרֶק עֲשִׂירִי [קצח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל צְדָקָה נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה. לְשֵׁם מַתָּנָה – וְהָא לָא שָׁקִיל? אָמַר … להמשך קריאה

אכילה ושתיה לפני התפילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשתות תה וקפה עם סוכר לפני התפילה. [ואף על פי שאסור לטעום לפני קידוש, מכל מקום אין חובת קידוש אלא לאחר התפילה.] אבל אסור לאכול לפני התפילה, לפי שנראה כמתגאה, שאחר שאכל ושתה, בא לקבל מלכות שמים. (ה"ע ג יט. שבת ב קמז) נשים – חייבות להתפלל … להמשך קריאה

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי שֶׁלֹּא יִתְנַמְנֵם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְיֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. וְטוֹב שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לֹא יַאֲרִיךְ מִדַּי בְּנִגּוּנִים בַּתְּפִלָּה, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה וּבִמְהִירוּת מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַמְנְמוּ הָאֲנָשִׁים בַּתְּפִלָּה. לְאַחַר קְרִיאַת הַהַלֵּל נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת עִם הַלּוּלָב וּמִינָיו, שֶׁעַל יְדֵי הַהַקָּפוֹת לַתֵּבָה, הַדּוֹמָה לְמִזְבַּח ה', נוּכַל … להמשך קריאה

ד. נצול מענשי הגיהנום ומיתר ענשי הנפש לאחר הפטירה – תפארת ישראל

——– אחר פטירתו מזה העולם. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה כ"ז ב): תלמידי חכמים אין אור של גיהנום שולט בהם וכו'. וכן אמרו שם: תלמיד חכם שסרח אין תורתו נמאסת. ובמשלי רבתא בפסוק: להבין משל ומליצה וכו' ומליצה זו התורה עצמה, ולמה נקראת שמה מליצה? שהיא מצלת עוסקיה מדינה של גיהנום, ושם ריש פרשה ב': … להמשך קריאה

תכלית התורה – תשובה מעומקא דלבא

——– "מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים", רבא בירר לנו שתכלית התורה תשובה. במילים אחרות מי שהתורה שלו אינו מביאתו לידי תשובה, כל תכלית התורה חסרה לו. ותשובה זו מה ענינה? כבר ביאר לנו רבינו הגדול בנפש החיים ש"ד פרק ו' וז"ל: "לזאת האמת שזו היא הדרך האמיתי, אשר בזה בחר הוא ית' … להמשך קריאה

סעי' ו' – בירושלמי אוסר לקרות כנגד מי רגלי חמור הבא מן הדרך, וכנגד צואת תרנגולים אדומה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הירושלמי שמי רגלים של חמור הבא מן הדרך וצואת תרנגולים אדומה אסור לקרות כנגדן. ומה שהרמב"ם לא הזכיר זה יש לומר דבכלל צואה שריחה רע הוא. ומה שכתב הירושלמי מרחיקים מצואת תרנגולים ד' אמות באדומים, הרשב"א פירש שהתרנגולים אדומים ורבינו יונה פירש שהצואה אדומה שהיא מסרחת יותר מהאחרות. והתוס' נסתפקו בזה. … להמשך קריאה

קדושת שבט לוי – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– באותה שעה שנולד לוי, ירד המלאך מיכאל מן השמים, לקח את לוי, הביאו לפני כסא הכבוד, ואמר: רבונו של עולם, התינוק הזה יצא גורלו להיות נחלתך קודש לה'. באותה שעה הושיט הקב"ה את יד ימינו, וברכו שזרעו יהיו משרתיו בבית המקדש, כדרך שמלאכי השרת עומדים ומשרתים לפניו במרום. אז אמר המלאך מיכאל להקב"ה: מאחר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ה' ע"ג הַגַּאֲוָה מְסַבֶּבֶת כַּמָּה עֲבֵירוֹת וּמַגְבֶּרֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְנֶאֱמַר (משלי כא) רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִיר רְשָׁעִים חַטָּאת פֵּירוּשׁ הַגַּאֲוָה נִיר הָרְשָׁעִים כִּי מִמֶּנָּה יִפְרוּ הַחֲטָאִים כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ. וְנֶאֱמַר (תהלים י) בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' צ"ט ק' ק"א לֹא תַחְמוֹד אֵשֶׁת כָּתוּב בְּלֹא וָי"ו לֹא תַחְמֹד אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְיַפּוֹת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשַׁר בְּעֵינֵי אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וְיַכְנִיס אַהֲבָתוֹ וְיוֹפְיוֹ בְלִבָּהּ. לֹא תִהְיֶה חוֹמֵד לְאֶשֶׁת רֵעֶךָ. וְעוֹד קְרִי לֹא תַחְמֹד אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יְשַׁבֵּחַ אִשָּׁה יָפָה בִּפְנֵי חֲבֵירוֹ שֶׁמָּא יִגְרוֹר אַחֲרֶיהָ. וְהָיָה בְךָ חֵטְא כְּלוֹמָר לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֲךָ … להמשך קריאה

דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו – דובב שפתי ישנים

——– ד', ג': אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((כן הובא בזוהר הקדוש ח"ג דף י"ז.))) כְּשֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חוֹטֵא – אַשְׁמַת הָעָם הִיא, שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל. לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: *(((ברכות ל"ד ע"ב.))) שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ל

——– [ישעיה פרק-ז-ו]&nbsp נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל: [ישעיה פרק-כו-ט]&nbsp נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל: [תהילים פרק-פח-ה]&nbsp נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל: [דניאל פרק-ג-א]&nbsp נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת … להמשך קריאה

הַאִם הָעֲמֵלֵי תּוֹרָה גַּם נִצְרָכִים לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי עָווֹן זֶה אוֹ שֶׁדַּי לָהֶם בַּעֲמָלָם בַּתּוֹרָה שֶׁיְּכַפֵּר לָהֶם?

——– בספר "ראשית חכמה" שערי קדושה פרק יז כותב וזה לשונו: מי שחטא בברית, כמה צריך שיצטער בסיגוף ותענית כל ימיו, כמו שעשה דוד. ואם יאמר מי שיאמר שהתורה מכפרת עוון, הלא דוד המלך ע"ה עוסק בתורה היה יותר ממה שאנו עוסקים, כדפרשו זכרונם לברכה, והיה בו רוח הקודש, למה סיגף עצמו בחינם ולא סמך … להמשך קריאה

כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פַּעַר בֵּין הַשְּׁאִיפוֹת לַתּוֹצָאוֹת – הַאִם בְּהֶכְרֵחַ מוֹרֶה הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם לֹא מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ?

——– כלל גדול יש לאדם לדעת והוא המובא ב"חובת הלבבות" שער הבטחון פ"ב, והוא דיש הבדל במצות הבטחון בין עניני החומר לעניני הרוח. דבחומריות אין האדם קובע אפילו לא את אופן "ההשתדלות", ועל אחת כמה וכמה שאינו קובע את אופן התוצאה, ובעניני רוחניות הבחירה ביד האדם רק על אופן ההשתדלות ועל הרצון והחפץ, אולם התוצאות … להמשך קריאה

יג. הבעל גאווה נכשל בחטא להורות לו כי בעצם עדיין בשורשו קשור הוא לחטא, וזאת על מנת להעמידו על טעותו שטועה הוא לחשוב שכאילו ועקר כבר את הרע מעצמו, שמתוך כך נבעה גאוותו

——– ונחזור לענין לשם חידוד הדברים, שאומנם הזכרנום לעיל. את העניו אין צורך להעמיד על המקום באופן שיחטא ויכיר את מקומו, אחר שנכנע לבו ונודע לו מה ערכו, וא"כ אחר שיודע הוא את מקומו מדוע שתוסר ממנו הבטחת הבא ליטהר מסייעין אותו, אמת הוא שעדיין לא עקר את הרע משורשו, אולם מודע הוא לכך ולבו … להמשך קריאה

ה. נסיונות של עבירה יתכנו גם מחוסר זהירות ושמירה מהחטא

——– אולם מצינו שהנסיון של עבירה יתכן ויפול על בני אדם לא רק מסיבה שנתנו אחיזה בפועל לאותה עבירה, אלא גם אם לא נזהרו בחוסר שמירה מפני אותה עבירה, ולא יראו ממנה כדבעי. וכמו דמצינו בר' עמרם חסידא (קידושין פ"א ע"א) שפדה ב' נערות והטמינן בעלייתו, ובלילה ראה אותן שהיו יפות ובער לבו לעבירה, וצעק … להמשך קריאה

מַדּוּעַ הָרוּחַ נִכְנַס אֵצֶל אָדָם?

——– בְּמִדְרַשׁ תַּלְפִּיּוֹת (ענף הגלגולים אות ח') הוּבָא: "הָרוּחַ שֶׁל רָשָׁע הוֹלֵךְ נָע וָנָד תּוֹךְ כַּף-הַקֶּלַע, בּוֹרֵחַ עַצְמוֹ מִן הַשָּׂטָן וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בְּדוֹמֵם, אוֹ בְּצוֹמֵחַ, בַּמָּקוֹם הַגָּזוּר עָלָיו וְהָרָאוּי לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהָרוּחַ נִכְנָס בְּגוּף אֵין הַשָּׂטָן יָכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ וְלַהֲזִיקוֹ וְכוּ"'. יֵשׁ רוּחוֹת שֶׁמְּנַסִּים לְהִכָּנֵס בְּחַיָּה טְהוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר הָרוּחַ (במעשה של הרוח ק"ק קארץ … להמשך קריאה

סימן שנ – העומד ברשות זה ומוציא ברשות אחר – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן שמ"ז סעיף ז', דידו של אדם הפשוטה לרשות אחר – נדונית כפי הרשות שהיד פשוטה שם, ולא אמרינן ידו בתר גופו גרירא להיות (נידונת) [נדונית] כהרשות שהגוף עומד שם. לפיכך, עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ע"י פשיטות יד כמה שירצה, או עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, שנוטל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף רי"א ע"ב מִי יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְעַנֶּה אוֹ יְרַצֶה בּוֹרַאֲךָ עַל עֲוֹנֶךָ אַחֲרֵי מוֹתָךְ וְהַמָּוֶת רוֹדֵף אַחֲרֶיךָ וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע. וְיִהְיֶה הַקֶּבֶר וְהֶעָפָר מִטָּתָךְ וְהַתּוֹלַעַת וְהָרִמָּה רֵעֶיךָ וּמְשַׁמְּשֶׁיךָ וְצַוְּתָךְ. וְהִנֵּה הַמֵּתִים בְּשַׁעַר הָעִיר מְיַחֲלִים בּוֹאֶךָ וְלֹא יֵלְכוּ מִשָׁם עַד שֶׁתָּבֹא אֲלֵיהֶם. הֲלֹא יָדַעְתָּ … להמשך קריאה

פרשת אמור ב' – מאמר סב – זיכוי הרבים

——– "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם" – אמור… ואמרת… – להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י). ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

רע. שלא יכנס כהן גדול באהל המת. – ספר החינוך

שלא יכנס כהן גדול באהל המת ואפילו לששה מתי מצוה, שנאמר (ויקרא כא יא) ועל כל נפשות מת לא יבא. כלומר לא יבוא בתוך הבית עמהם, דלשון לא יבוא ביאה [ביאת בית] משמע. משרשי המצוה. מה שכתבתי למעלה במצוה רס"ו (רסג) בסדר זה, שענין הטמאה ראוי להתרחק מן הכהנים שהם קדושים עושי מלאכת השם יתברך … להמשך קריאה

חוקת יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) הַנֹּגֵ&#1445עַ בְּמֵ&#1430ת לְכָל-נֶ&#1443פֶשׁ אָדָ&#1425ם וְטָמֵ&#1430א שִׁבְעַ&#1445ת יָמִֽים: דְיִקְרַב בְּמִיתָא לְכָל נַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁאוִיהֵי מְסָאָב שַׁבְעָא יוֹמִין:(יב) הוּא יִתְחַטָּא-ב&#1438וֹ בַּיּ&#1447וֹם הַשְּׁלִישִׁ&#1435י וּבַיּ&#1445וֹם הַשְּׁבִיעִ&#1430י יִטְהָ&#1425ר וְאִם-לֹ&#1448א יִתְחַטָּ&#1436א בַּיּ&#1447וֹם הַשְּׁלִישִׁ&#1435י וּבַיּ&#1445וֹם הַשְּׁבִיעִ&#1430י לֹ&#1445א יִטְהָֽר: הוּא יַדֵי עֲלוֹהִי … להמשך קריאה

תולדות יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (כט) וַיָּ&#1445זֶד יַֽעֲק&#1430ֹב נָזִ&#1425יד וַיָּב&#1445ֹא עֵשָׂ&#1435ו מִן-הַשָּׂדֶ&#1430ה וְה&#1445וּא עָיֵֽף: וּבַשִּׁיל יַעֲקֹב תַּבְשִׁילָא וַאֲתָא (נ"יוְעַל) עֵשָׂו מִן חַקְלָא וְהוּאמְשַׁלְהֵי: ויזד. לשון בשול, כתרגומו: והוא עיף. ברציחה, כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי עיפה נפשי להורגים: … להמשך קריאה

סימן רנ – הכנת הסעדות לשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנ – הכנת הסעדות לשבת א א יַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בָּיוֹם הָשִּׁשִּׁי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין ב בְּעַצְמוֹ שׁוּם דָּבָר לְצָרְכֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, כִּי רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ הַיֶּרֶק דַּק דַּק; וְרָבָה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִין עֵצִים; וְרַ"ז הָיָה מַדְלִיק הָאֵשׁ; וְרַב נַחְמָן הָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת וּמַכְנִיס … להמשך קריאה

רע – כמו שיש התעוררות מאדם לחברו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת בְּלֵב נִשְׁבָּר, אָז חֲבֵרוֹ מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן, וּמַתְחִיל גַּם כֵּן לוֹמַר בַּקָּשׁוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם עַצְמוֹ הִתְעוֹרְרוּת מִנֵּהּ וּבֵהּ, כְּשֶׁאוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְצוֹעֵק וַי לִי נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לִפְעָמִים, שֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מִי צוֹעֵק כָּךְ הֲלֹא וַי לִי מַמָּשׁ וְצוֹעֵק הַפַּעַם הַשֵּׁנִית … להמשך קריאה

דילוג לתוכן