אבותינו הפרישו תרומות ומעשרות – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אמר רב הונא: אבותינו הראשונים הגם שהיו קודם מתן תורה, הפרישו תרומות ומעשרות. אברהם מנין? שנאמר (בראשית יד כב): "הֲרִמותִי יָדִי אֶל ה'…", ו"הרמה" היא לשון תרומה, שנאמר (במדבר יח כו) "והרמותם ממנו תרומת ה'". יצחק מנין? שנאמר (בראשית כו יב): "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'" – זאת … להמשך קריאה

זוהר חקת דף קפ"ב ע"ב – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי זַכָּאָן לְאִתְקַשְּׁרָא בִצְרוֹרָא דְחַיֵּי אִינוּן זַכָּאָן לְמֵחֶמֵי בִיקָרָא עִלָּאָה דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא כְמָה דְאַתּ אָמַר (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְי וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וְאִינוּן מָדוֹרֵיהוֹן יַתִּיר וְעִלָּאָה מִכָּל אִינוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְכָל דַּרְגִּין דִילְהוֹן דְּהָא הַהוּא אַתְרָא (ס"א חֶדְוָה) עִלָּאָה לָא זָכָּאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֵחֱמֵי לֵיהּ הָדָא הוּא דִכְתִּיב (ישעיה ס"ד) עַיִן לֹא רָאֲתָה … להמשך קריאה

זוהר ויקרא דף ט"ז ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח וְאָמַר (משלי ט"ז) אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָן מַפְרִיד אַלּוּף אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן כְּמָה דַּאֲמָרָן חַיָּבַיָּא עָבְדֵי פְּגִימוּ לְעֵילָא וְנִרְגָן מַפְרִיד אַלּוּף מַפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וְדָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן. מַהוּ יְשַׁלַּח. יְשַׁלַּח לְאִנּוּן נְטִיעָן מָדוֹן דְּיָנְקָן מִסִטְרָא דְּדִינָא. וְנִרְגָן מַפְרִיד אַלּוּף כְּמָה דַּאֲמָרָן חַיָּבַיָּא עָבְדִין … להמשך קריאה

ב. כל הדינים הקשים והגזרות מתבטלים ממנו – תפארת ישראל

——– והוא הרודה ומושל בכל וכל הדינין בישין מסתלקין מעליו, ואין להם עליו שום שליטה חס ושלום, בין בעודו בזה העולם, כמו שמובא בפרק קמא דברכות (ה, א) אמר רבי שמעון בן לקיש, כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו, ובפרק כיצד מעברין (נ"ד, א) חש בראשו יעסק בתורה שנאמר וכו', חש בגרונו יעסק בתורה שנאמר … להמשך קריאה

סימן רמז – דין אינם יהודי המביאים כתבים בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמז – דין אינם יהודי המביאים כתבים בשבת א שׁוֹלֵחַ אָדָם אִגֶּרֶת בְּיַד עַכּוּ"ם, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה; וְהוּא א שֶׁקָּצַץ לוֹ דָּמִים, וּבִלְבַד ב שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּשַׁבָּת; וְאִם לֹא קָצַץ, אִי לֹא קָבִיעַ ג בֵּי דֹּאַר (פֵּרוּשׁ אִישׁ יָדוּעַ שֶׁכָּל כְּתָב אֵלָיו יוּבַל וְהוּא מְשַׁלְּחַם לְמִי שֶׁשָּׁלוּחַ אֵלָיו). בְּמָתָא, אָסוּר … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁמִינִי [קצו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לֹא צִוְּתָה תוֹרָה שֶׁיְּפַזֵּר אָדָם כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָמוּת בָּרָעָב אוֹ יָבוֹא לְהִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו). וְעַל זֶה אָמְרוּ ז"ל: חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי אָחִיךָ. אֲבָל יַקְדִּים פַּרְנָסָתוֹ וְאַחַר כָּךְ פַּרְנָסַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ לְבָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לַאֲבִיהֶם: "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־טַפֵּינוּ" (בראשית מג, ח). … להמשך קריאה

עורו ישנים משנתכם

——– יש להקפיד מאוד בפרט בימי הנופש, שישנם קמים מאוחר ומבטלים מצות עשה מן התורה של קריאת שמע. צא וראה מה שאמר התנא הגדול רבי אליעזר בן הורקנוס בצוואתו לבנו (אות ו): "בנִי, הוי קל כצבי, ואל תהא עצל לקרוא קריאת שמע בעונתה, כי הזריזים מקדימים למצוות. וכל הקורא קריאת שמע בעונתה, נותן כבוד לבוראו". … להמשך קריאה

שאלה מג – מַה הֵם גִּדְרֵי הַקְּרִיאָה בֶּאֱמֶת לְהֵחָשֵׁב בְּגֶדֶר "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת"?

——– תשובה למדנו מדברי ה"מכתב מאליהו", ב' תנאים נצרך לכשתחשב לאדם תפילתו תפילת אמת, שאז מובטח הוא שתפילתו לא תשוב ריקם. התנאי הראשון שיכאב לאדם בלבו את אשר מבקש הוא בפיו, וכגון אדם שיש לו משכורת מכובדת, אלא שחפץ הוא לתוספת לשם רחבות יתר. הרי שזה לא יתפלל בכאב, לעומת זאת זה אשר פיטרוהו מעבודתו … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהַבְחִין הַאִם הָ"רוּחַ" הִנּוֹ שֶׁל נְשָׁמָה אוֹ סְתָם רוּחַ שְׁטוּת?

——– בְּדִבְרֵי רַבִּי פִּנְחָס הוֹרוֹבִיץ בְּסֵפֶר הַבְּרִית מְבֹאָר שֶׁיֵּשׁ לְהַבְחִין בְּג' חֲלֻקּוֹת שֶׁל רוּחַ: א. רוּחַ שְׁטוּת סְתָם. ב. רוּחַ רָעָה – דִּבּוּק. ג. רוּחַ טוֹבָה. וְאֵלּוּ סִימָנֵיהֶם: א. רוּחַ שְׁטוּת: אִם אֵינוֹ מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וּמְדַבֵּר נִסְתָּרוֹת, רַק אוֹמֵר דְּבָרִים מַבְהִילִים, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים זָרִים, זֶה רָאוּי לְרוֹפֵא טִבְעִי, כִּשְׁאָר כָּל חוֹלֶה. ב. רוּחַ רָעָה – … להמשך קריאה

הַכֵּר אֶת עַצְמְךָ – דובב שפתי ישנים

——– א', ח': וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם (בְּבִגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט), הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. מֵאוֹתוֹת הֶחָכָם, הוּא *(((אבות ו', ו'. שם אמרו שזהו אחד התנאים לקניית התורה.))) הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְאֵינוֹ … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעג – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: טוֹב לְהָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם אֵיזֶה נִגּוּן. כִּי נִגּוּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְנַגֵּן, אַף עַל פִּי כֵן בְּבֵיתוֹ וּבֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה נִגּוּן כְּפִי שֶׁיּוּכַל לְזַמֵּר אוֹתוֹ, … להמשך קריאה

בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הַנֵּעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, מְבָרֵךְ בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר 'בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר' וּ'בִרְכוֹת הַתּוֹרָה', לְבַד מִבִּרְכַּת 'עַל נְטִילַת יָדַיִם', שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו אַךְ לֹא מְבָרֵךְ. וְכֵן בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר' לֹא יְבָרֵךְ, אֶלָּא רַק אִם הֻצְרַךְ לָצֵאת לְבֵית הַכִּסֵּא. וְאָמְנָם, יֵשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז הַנּוֹהֲגִים לִשְׁמֹעַ אֶת 'בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר' וּ'בִרְכוֹת הַתּוֹרָה' מֵאָדָם אַחֵר שֶׁיָּשֵׁן שְׁנַת קֶבַע בַּלַּיְלָה, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' פרה אדומה פ"א א. צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַמַּאְדִּים כְּדֵי שֶׁיִּנָטֵל בְּזוּג שֶׁכָּל שַׂעֲרָה שֶׁאֵינָה נִיטֶלֶת בְּזוּג הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ אֵינָהּ לְפִיכָךְ אִם הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת לְבָנוֹת אוֹ שְׁחוֹרוֹת שֶׁאֵינָם נִלְקָטִין בְּזוּג הֲרֵי זוּ כְּשֵׁרָה: ב. הָיוּ קַרְנֶיהָ אוֹ טְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים יָגוֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁינַיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵין מַרְאֵיהֶן פּוֹסְלִים בַּפָּרָה: ג. הָיְתָה … להמשך קריאה

ג. נעשים לו כל חפציו ורצונותיו על ידי אחרים – תפארת ישראל

——– וגם מעבירין ומסלקין מעליו כל הטרדות והענינים מעל דרך ארץ וכו', וכל שאר עניני זה העולם המונעות תמידות העסק בתורה הקדושה, כמו שאמרו: "כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ", ואמרו בבמדבר רבה ובתנחומא פרשת חקת, שמזה הטעם נתנה התורה במדבר, כשם שמדבר אינו נזרע ואינו נעבד כך המקבל … להמשך קריאה

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי [קצז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְפַרְנָסַת יְתוֹמִים הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, לְפִי שֶׁהֵם קְטַנִּים וַעֲגוּמִים וְאֵין לָהֶם אָב שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה קְרָאָהוּ "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת" (תהלים קו, ג), כִּדְאִיתָא בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. וְחַיָּבִין לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת וּלְהַשִּׁיאָן. וְהַיְתוֹמָה קוֹדֶמֶת לַיָּתוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהִתְפַּרְנֵס, מְפַרְנְסִין אֶת הַיְתוֹמָה וְאַחַר … להמשך קריאה

סעי' ה' – צואת חמור הרכה, לאחר שבא מהדרך, וצואת חתול ונמיה ונבלה מסרחת, דינם כצואת אדם. וסתם צואה אינו חושש למיעוט לתלותה בשל חמור. – ספר מנחת שי

——– בירושלמי ברכות פ"ג ה"ה מרחיקין מגללי בהמה ד' אמות רבי שמואל בר חסדא אמר ברכים ובלבד בשל חמור רבי חייא בר אבא אמר ובבא מן הדרך ולוי אמר מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות מצואת הנמייה ד' אמות מצואת התרנגולים ד' אמות אמר רבי יוסי בר אבין בשם רב הונא ובלבד באדומים ר' ירמיה בשם … להמשך קריאה

עַמּוּד הַשַּׁחַר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– זְמַן עַמּוּד הַשַּׁחַר הוּא 72 דַּקּוֹת זְמַנִּיּוֹת לִפְנֵי הֵנֵץ הַחַמָּה, [עַמּוּד הַשַּׁחַר בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 4:30. נֵץ הַחַמָּה בְּעֵרֶךְ: 5:45]. וְהַמְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה קֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה, הֲרֵי הוּא מְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה לְדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְרֹב הַפּוֹסְקִים. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר רַשַּׁאי לְבָרֵךְ מֵעִקַּר הַדִּין מִזְּמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 23:25]. … להמשך קריאה

הַאִם מוֹעִיל "פִּדְיוֹן תַּעֲנִיּוֹת" דְּהַיְנוּ לִפְדּוֹת הַתַּעֲנִיּוֹת הַמְבֹאָרוֹת בְּדִבְרֵי הָאֲרִיזַ"ל – בְּמָמוֹן בִּמְקוֹם לְהִתְעַנּוֹת בְּפֹעַל?

——– רבנו יוסף חיים – ה"בן איש חי" מביא בתשובה שאפשר לפדות התעניות. והנה לך תשובתו בשו"ת "רב פעלים" (ח"ג שאלה ל"ה): בענין אם אפשר ומועיל לפדות את התעניות שהתחייב בהם בכסף לצדקה, כתב הרב בעל "חסד לאברהם" ז"ל, כי הרוצה לחזור בתשובה ואינו יכול להתענות ארבעים יום או שלושה ימים לילה ויום, יכול לפדותם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-כ

——– [שמות פרק-טו-יג]&nbsp נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ: [שמות פרק-יח-יח]&nbsp נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ: [במדבר פרק-כ-יז]&nbsp נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר … להמשך קריאה

מֵאֵיזֶה זְמַן יָדוּעַ לָנוּ עַל דִּבּוּק?

——– כְּבָר הוּבָא בְּיוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ (קדמוניות היהודים ירושלים 19 כרך ב' עמוד 271) עַל רוּחַ אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בְּאֶלְעָזָר וּכְשֶׁהִנִּיחוּ לוֹ תַּחַת אַפּוֹ שֹׁרֶשׁ מְסֻיָּם, הוֹצִיא אֶלְעָזָר אֶת הָרוּחַ דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם. לְאַחַר זְמַן יָדוּעַ לָנוּ עַל דִּבּוּקִים שֶׁהָיוּ בִּזְמַן הָאֲרִיזַ"ל, וּבִזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר, וּבִזְמַן הַטַּ"ז וּבִשְׁנוֹת ת"נ לְעֶרֶךְ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד אוֹפְּנְהַיְים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ג א. אֹרֶז שֶׁבִּשְּׁלוֹ אוֹ שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ פַּת בִּתְחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מְעֹרָב עִם דָּבָר אַחֵר אֶלָּא אֹרֶז לְבַדּוֹ אֲבָל פַּת דּוֹחָן אוֹ פַּת שֶׁל שְׁאָר מִינֵי קִטְנִית בִּתְחִלָּה מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת: ב. כָּל שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בִּתְחִלָּה הַמּוֹצִיא מְבָרְכִין … להמשך קריאה

יום שישי – י"ד באדר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מקיימים בירושלים שתי מצוות: א. קוראים את המגילה בלילה וביום. ב. נותנים מתנות לאביונים ביום. והטעם שנותנים ביום זה, כי עיניהם של עניים מייחלות ומצפות למקרא מגילה, כי בשעת הקריאה, מחיבת הנס, הלב פתוח לתת להם בעין יפה. (רטו) אין אומרים 'על הניסים', ואם טעה ואמר בתפלה או בברכת המזון, … להמשך קריאה

סייג – ספר פלא יועץ

סיג לתורה צותה עליו התורה, כמאמר הכתוב (ויקרא יח ל) ושמרתם את משמרתי. עשו משמרת למשמרתי (מועד קטן ה א), וכבר רבותינו הקדושים עשו גדרים וסיגים במסמרות נטועים, חמורים דברי סופרים מדברי תורה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד ע"ז פ"ב ה"ז). אמנם אין ראוי לגלות לעמי הארץ טעם האסור שהוא כדי שלא יבא לעבר על דברי … להמשך קריאה

חינוך לקטנים

——– ראוי ונכון לחנך את הקטנים למצות קריאת שמע בבוקר ובערב. (סימן ע ס"ב) וכבר כשמתחיל הבן לדבר, צריך אביו ללמדו פסוקים: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", ו"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד". (רמב"ם הלכות ת"ת פ"א ה"ו, שו"ע יו"ד סימן רמה ס"ה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' יסודי התורה פ"ו א. כְּלִי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עָלָיו קוֹצֵץ אֶת מְקוֹם הַשֵּׁם וְגוֹנְזוֹ וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשֵּׁם חָקוּק בִּכְלִי מַתָּכוֹת אוֹ בִּכְלִי זְכוּכִית וְהִתִּיךְ הַכְּלִי הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אֶלָּא חוֹתֵךְ אֶת מְקוֹמוֹ וְגוֹנְזוֹ. וְכֵן אִם הָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בְּמָקוֹם הַטִנּוֹפֶת. נִזְדַמְּנָה לוֹ … להמשך קריאה

יב. הגאה אינו מתבטל לחכמת החכמים והזקנים שקדמוהו, ומכך בא למינות

——– ועוד טעם יש להסביר את הקשר הישיר בין עוון הגאווה לנפילה באמונה, והוא כי בארנו לעיל שהיסוד העיקרי לקניית האמונה הוא: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", כלומר התבטלות מוחלטת לדברי רבותינו, הערכה מלאה לחכמתם ולתבונתם, אמונה שלימה שראשונים כמלאכים, ואנו וכו', משום שבלא זה האדם בעל גאווה, חושב את דעתו גם למשקל מכריע, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן