גמרא פסחים דף ס"ד ע"ב – חק לישראל

——– הַפֶּסַח נִשְׁחַט אָמַר רִבִּי יִצְחָק אֵין הַפֶּסַח נִשְׁחַט אֶלָּא בְשָׁלשׁ כִתּוֹת שֶׁל שְׁלשִים שְׁלשִׁים בְּנֵי אָדָם. מָאי טַעְמָא קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל מְסַפְּקָא לָן אִי בְּבַת אָחָת אִי בָּזֶה אַחַר זֶה הִילְכָּךְ בַּעֵינָן שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל שְׁלשִׁים שְׁלשִים בְּנֵי אָדָם. דְּאִי בְּבַת אָחָת הָא אִיכָּא. וְאִי בָזֶה אַחַר זֶה הָא אִיכָּא הִילְכָּךְ בְּחַמְשִׁין נָמֵי סַגְיָיא … להמשך קריאה

המצוה וטעמה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– חייב אדם לתת ביום פורים שתי מתנות לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון, כדי שיהיה להם לשמוח יחד עם כל בית ישראל. כמו שנאמר: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִיש לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. (קסה, קסח, קעא) זמן המצוה – ביום ולא בלילה. ויתנם לאחר קריאת המגילה. (שער … להמשך קריאה

שאלה רנד: באיזה צד יש להניח את המטה שישן עליה.

——– תשובה: יניח את המטה בן צפון לדרום, והרוצה להניח מיטתו בין מזרח למערב, שראשו למזרח ומרגלותיו למערב, רשאי לעשות כן. כתב מרן (סימן רמ סעי' יז) מטה שישן בה עם אשתו צריך שתהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ע"כ. [ובענין היכן להניח את ראש המטה עיין בשו"ת שאול שאל חלק א תשובה ג. … להמשך קריאה

סימן שמז – דינים הרבה בעקירות והנחות – ערוך השולחן

——– א אין המוציא מרשות לרשות חייב מן התורה – אלא בעקירה והנחה, והיינו שיעקור מרשות היחיד ויניח ברשות הרבים או להיפך. אבל עקירה בלא הנחה או הנחה בלא עקירה – פטור. ואינו דומה לכל חצי שיעור שאסור מן התורה, וטעמו של דבר בארנו בסימן רמ"ב סעיף ל"ה, ומדרבנן אסור. וכן במעביר ד' אמות ברשות … להמשך קריאה

מִנְהֲגֵי יְמֵי הָעומֶר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נִשּׂוּאִין – נָהֲגוּ לְמַעֵט בִּימֵי הָעֹמֶר בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין, מִכֵּיוָן שֶׁבִּזְמַן זֶה מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְנִשְׁאַר הָעוֹלָם שָׁמֵם מִתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וְלִמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה, וְהֵם: רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי, רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְרַבִּי … להמשך קריאה

דִּבּוּק

——– (ש"ות אלו נתחברו בחוברת מיוחדת בהוצאת ישיבת המקובלים "שער השמים") ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא … להמשך קריאה

י. בחטא העגל נכשלו דור המדבר לפי שלא היו למודים במידת "הכניעה"

——– ומעתה נבוא לבאר את גורם חטא העגל ע"פ מה דאיתא בתנא דבי אליהו (רבה לא): אנשי דור המדבר גסות רוח היתה בהם, לפיכך מתו במדבר ולא נכנסו לארץ ישראל, שנאמר (במדבר כא): "וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתונו ממצרים למות במדבר". והוא הנאמר בתורה (לג, ה): "ויאמר ה' אל משה אמור אל בנ"י וגו' … להמשך קריאה

ה – סִפּוּר הַנִּסָּיוֹן

——– נִכְנְסָה בְּרָכָה הַצַּדֶּקֶת לַחֲנוּת בְּגָדִים. "מָה רְצוֹנֵךְ?" שׁוֹאֶלֶת הַמּוֹכֶרֶת. "חֻלְצָה," עוֹנָה בְּרָכָה. "בְּבַקָּשָׁה, בְּקוֹלָבִים אֵלּוּ מִסְפַּר חֻלְצוֹת בִּשְׁבִילֵךְ". בּוֹדֶקֶת בְּרָכָה חֻלְצָה אַחַת אַחַר הַשְּׁנִיָּה, וּלְפָנֶיהָ שְׁתֵּי חֻלְצוֹת הַבָּאוֹת בַּחֶשְׁבּוֹן. חֻלְצָה אַחַת יוֹתֵר צְנוּעָה, וְהָאַחֶרֶת – קְצָת פָּחוֹת צְנוּעָה. הַחֻלְצָה שֶׁקְּצָת פָּחוֹת צְנוּעָה, מַמָּשׁ לְפִי מִדָּתָהּ, כִּמְחֻיֶּטֶת. זֶהוּ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁחִפַּשְׁתִּי! מִדָּה כָּזוֹ בְּדִיּוּק. הַחֻלְצָה … להמשך קריאה

רסח. שלא ישא כהן גרושה – ספר החינוך

שלא ישא כהן, בין גדול בין הדיוט, גרושה, שנאמר (ויקרא כא ז) ואשה גרושה מאישה לא יקחו. משרשי המצוה. מה שכתבתי באסור זונה הקדם לזה (מצוה רסו). מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (יבמות נט, א), שגרושה היא נקראת אפילו מן הארוסין, ואין צריך לומר מן הנשואין, אבל הממאנת (שם קח, א) אפילו גרשה בגט … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-י

——– [ישעיה פרק-לב-ט]&nbsp נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: [ישעיה פרק-סה-א]&nbsp נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי: [הושע פרק-ד-ו]&nbsp נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי: [תהילים פרק-לח-ז]&nbsp נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל … להמשך קריאה

שאלה רנה: האם מותר להרהר בדברי תורה כשעביט עם מי רגלים סמוך למיטתו.

——– תשובה: אסור להרהר בדברי תורה סמוך לעביט אם הוא של עץ או חרס ואפילו הוא ריק, וצריך שיתרחק ממקום העביט מלפניו כשיעור מלא עיניו, ומאחריו או מהצדדים ארבע אמות ממקום שכלה הריח. ואם לא מגיע אליו הריח די שיכסה אותו מלמעלה ומהצדדים. ואם הוא של מתכת ונקי מבחוץ די בכיסוי מלמעלה לבד, או שיטיל … להמשך קריאה

הלכות פורים משולש

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כאשר חל ט"ו באדר בשבת, גם בירושלים קוראים את המגילה ביום שישי – י"ד אדר. והטעם, מאחר ונתנה התורה כח לחכמי ישראל לגזור גזרות, למען ישמרו ישראל את דיני התורה כדת, ולא יבואו לידי מכשול חס ושלום. למשל: כשחל ראש השנה בשבת, גזרו חז"ל שלא לתקוע בשופר. והטעם, מכיון שהתורה … להמשך קריאה

סוכה – ספר פלא יועץ

סכה היא מצוה חשובה וחביבה הבאה מזמן לזמן, ואשריהם ישראל רבם נזהרים ועושים סכה נאה בכלים נאים, זכאה חולקהון. אבל יש קלי הדעת שבשביל שלא לטרח מעט, ומשום דחישי אמעיהו חדלים לעשות סכה וסומכים על סכת הקהל, שאוכלים שם כזית בשני לילות הראשונים. ואף העושים סכה, יש מקלים שלא לישב בה אלא דרך עראי ואוכלים … להמשך קריאה

א. המקנא לה' משיב חימה מכלל ישראל

——– יש להבין, אם מידת הדין מחייבת את החוטאים, הרי שיש לדונם ולהענישם, מה בכך שיש איזה צדיק שהוא מושלם לעצמו – שיהא בשל כך בכוחו מלהציל את החייבים, הלא כל אחד נידון לעצמו, הצדיק כצדקתו והרשע כרשעתו? ועוד, מהו "השיב את חמתי", מילא אצל בשר ודם שייך לומר שכשהמלך כועס מאד על עמו ובא … להמשך קריאה

"זה קלי ואנוהו"

——– "זה קלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו", והביא רש"י מדברי חז"ל:"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים", ע"כ. נתבונן נא ונראה, מי באמת יותר גדול, השפחה או הנביאים? לכאורה דברי רש"י ברור מללו "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים", מבואר שהשפחה השיגה יותר, האמת היא שמבט זה חיצוני מאד, נבאר מדוע, ומה … להמשך קריאה

סימן שמח – דין הושיט ידו עם חפץ מרשות לרשות – ערוך השולחן

——– א היה עומד בחצר שלו, והוציא ידו מליאה פירות דרך חלון או פתח לרשות הרבים – אם הוציא בשוגג מותר לו להחזירה, ואם הוציא במזיד – אסור לו להחזירה, דקנסוהו שלא יחזירנה אלא יעמוד כך עד שתחשך. והקנס הוא מפני שהתחיל באיסור, דאלמלי היה מניחם ברשות הרבים, היה מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, לפיכך … להמשך קריאה

סעי' ד' – צואת בהמה חיה ועוף שאין בהם ריח רע לא צריך להרחיק וצריך להרחיק מצואת כלב וחזיר שנתן לתוכם עורות. – ספר מנחת שי

——– בגמרא ברכות כה. אמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא אלא כי הא דתניא לא יקרא אדם ק"ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת כלבים בזמן שנתן עורות לתוכן ופירש רש"י (ד"ה בזמן) דנתינת עורות לא קאי אלא אצואת כלבים וחזירים אבל צואת אדם בלא נתינת עורות נמי אסור … להמשך קריאה

הֵיאַךְ מְתַקְּנִים עָווֹן זֶה, וְאֵימָתַי מִן הָרָאוּי לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הֶעָווֹן?

——– האריז"ל מסר תיקונים מיוחדים לכל אביזר מאיסורי עריות, והוא סכום תעניות שיש להתענות על כל עוון בפרטות המשתייך לאיסורי עריות, וכמו שסידרנו פרטי תיקון העוון בספרנו "ברית ישראל" בטבלא המפרטת סכום התעניות ופדיונן לפרטי העוון. אלא שאין מן הראוי לעסוק בתיקוני עוון זה בפועל רק לאחר שכבר קיים "עזיבת החטא", וכגון כמה שנים לאחר … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קכז ע"א – חק לישראל

——– מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וְכוּלִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן גְּדוֹלָה הַכְנָסָת אוֹרְחִין כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּקָתָּנֵי מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וּמִפְּנֵי בִּיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְרַב דִּימִי מִנְהַרְדָעָא אָמַר יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּקָתָּנֵי מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וְהַדַר וּמִפְּנֵי בִּיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה דִּכְתִיב (בראשית י"ח) וַיֹּאמַר ה' אִם נָא מָצָאתִי … להמשך קריאה

אכילה קודם עמוד השחר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הקם בעוד לילה לשירת הבקשות או לעסוק בתורה, רשאי לאכול ולטעום משהו. אך בהגיע עמוד השחר, חייב להפסיק. ועל הגבאים לתת את הדעת על כך, ולא להכשיל את הציבור באיסור אכילה קודם התפילה. (ילקוט יוסף תפילה א קכו, קנד. חוברת "סדר היום בהלכה ובאגדה") ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

זוהר אחרי דף ס"ז ע"א – חק לישראל

——– וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְגוֹמֵר. רִבִּי חִיָּיא פָתַח (ישעיה כ"ו) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ וְגוֹמֵר. נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַלַּיְלָה. נַפְשִׁי אִוְתָךְ בַלַּיְלָה מִבְעֵי לֵיהּ. מָאי נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ. אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. יְשַׁחֲרֶךָ מִבְעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָכִי תָאנָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחָא וְנַפְשָׁא דְכֹלָּא וְיִשְׂרָאֵל אַמְרֵי … להמשך קריאה

כא. סגולת השבת לנחלה בלי מצרים

——– כידוע סגולת השבת להיות מקור ברכה גם בגשמיות, וכמובא בגמרא (שבת קיח ע"א) דהשומר שבת זוכה לנחלה בלי מצרים, וכמעשה המובא בגמרא (שבת קיט ע"א) בחכם שנכנס לביתו של אחד והיה לו שולחן זהב מלא שישה עשר בני אדם, ושאלהו: מנין לו כל העושר הזה? ואמר: לפי שהיה משמר את השבת. ובכן רבים הם … להמשך קריאה

ג. נסיון פיתוי לעבירה

——– ישנו אופן של נסיון אחר והוא לפתות את האדם לעבירה, ולהזמין לו מכשול של גירוי לנסותו האם יכשל בעבירה או לא. סוג זה של נסיון – בדרך כלל לא יבוא לאדם אם לא שהוא כבר הקדים בבחירתו לחטוא באותו עוון, או אפילו לא שחטא ממש אלא שגירה את יצרו והביא עצמו לנסיון. וכיון שכן, … להמשך קריאה

רסז – שבועות הוא רפואה להראה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִים לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

זוהר תולדות דף קל"ט ע"ב – חק לישראל

——– וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (תהלים י"א) יְיָ צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאוֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ, כַּמָּה עוֹבָדוֹי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְתַּקְּנָן וְכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד כֹּלָּא עַל דִּינָא וּקְשׁוֹט כְּמָה דִּכְתִיב (דברים ל"ב) הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, תָּא … להמשך קריאה

יא. עוון הגאווה גורר אחריו את עוון ע"ז ומינות

——– ומובא בספר מכתבים מהסטייפלר מכתב מ"ה וז"ל: עיקר הגורם לזה לספקות האמונה, הוא הגאווה אשר הוא אבי אבות הטומאה, ואמרו חז"ל שאמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור ביחד, ושהוא כעובד עבודה זרה רחמנא לצלן. ועיין עוד כמה מאמרים נוראים בענין חומר חטא הגאווה בסוטה דף ד'. ולפי שהאדם טבוע ומורגל מילדותו ונערותו במידת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן