לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
חייב אדם לתת ביום פורים שתי מתנות לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון, כדי שיהיה להם לשמוח יחד עם כל בית ישראל. כמו שנאמר: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִיש לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. (קסה, קסח, קעא)
זמן המצוה – ביום ולא בלילה. ויתנם לאחר קריאת המגילה. (שער הכוונות. קסט)
רשאי אדם לתת מתנות לאביונים כמה ימים קודם פורים, ובלבד שיודע שלא ישתמש בהם האביון עד שיגיע יום הפורים, שהוא שעת חיוב הנתינה. ועל כן, מה שישנם אנשי אמת שאוספים מתנות לאביונים קודם פורים, ומחלקים ביום פורים עצמו, הנותן להם מקיים את המצוה ללא שום חשש. (קסג)
מה נותנים? – כסף או מאכל, אבל לא חפצים אחרים. והנותן צ'יק לאביון, יוצא ידי חובה. כי אפילו אם הבנק סגור בפורים, עדיין יכול לקנות בו. (קסו, קע)
כמות המתנה – מן הדין יוצא ידי חובה כשכל מתנה היא פרוטה. [ופרוטה היא המטבע הפחות ביותר שיוצא בשוק = 10 אגורות.] אבל טוב שתהיה כל מתנה במחיר של סעודה אחת פת ולפתן [162 גרם]. וכל המרבה, הרי זה משובח. (קסו)
למי נותנים? – הנותן לאיש ואשתו אביונים, יוצא ידי חובת שתי מתנות לשני אביונים. וכן לאב ובנו אביונים. ומעלה יותר לתת ליתומים ואלמנות. (קסז)
רשאי לתת לאביון קטן. [אבל משלוח מנות לא מועיל לתת לקטן, משום שכתוב 'איש לרעהו', 'איש' היינו גדול, ו'רעהו' משמע כמוהו – גדול, שאין דרך האיש לעשות ריעות עם קטן.] (קמו, קסח)
בסבר פנים יפות – צריך לתת את המתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, שלא יתבייש המקבל. וכמו שכתב מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמט ס"ג): "צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב. ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו". ורשאי לתת לאדם אחר שהוא יעביר את המתנות לאביונים ביום פורים. ואדרבה ישנה מעלה גדולה יותר, כשהאביון לא יודע מי הנותן. [אבל במשלוח מנות, צריך שידע מי הנותן, כדי שתרבה ביניהם אהבה ואחוה, וכמבואר לעיל.] (קסז, קעב)
איך משמחים את הקב"ה? – כתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות כמיטב יכולתו במתנות לאביונים, יותר מלהרבות בסעודת פורים, ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אצל הקב"ה, כאדם המשמח לב עניים, יתומים ואלמנות. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, כמו שנאמר (ישעיה נז טו): מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים". (קסח)
מה שירצה יעשה – אין המקבל חייב לקנות ממעות אלו דברי מאכל דוקא, אלא רשאי לעשות בהם כרצונו, לקנות בגדים, נעלים וכל שאר צרכיו. (קעב)
בני הבית – גם בני הבית חייבים במתנות לאביונים. ונכון שהאבא יתן עבור אשתו ובניו ובנותיו, כדי שלא יצטרכו הם לחפש אחר האביונים.
אביון – גם עני המתפרנס מהצדקה, חייב לתת מתנות לאביונים. ועני שנתן לחברו פרוטה, רשאי חברו להחזיר לו, ויצאו ידי חובה שניהם במתנה אחת לאביון אחד. ויכולים לעשות כן עם עוד עני, ויקיימו שתי מתנות לשני אביונים. (קסט)
(((( מענייני אבלות ))))
אונן – שעדיין לא נקבר מתו, אסור בבשר ויין, אבל בפורים מותר, כיון שאין אבלות של יחיד דוחה את שמחת פורים שהיא מצוה של רבים. ואינו מניח תפילין, אלא אם כן נפטר המת לפני פורים ונקבר בפורים, שמניח ועם ברכה. (קפו, קצב)
סעודת הבראה – המנהג בירושלים שלא להברות בפורים, אלא על אב ואם. ובשאר מקומות עושים הבראה בפורים, אך טוב להברות רק בעוגות וקפה ולא בביצים. (קצג)
שבעה – אין אבלות נוהגת בפורים כלל, לא בי"ד ולא בט"ו, לא ביום ולא בלילה. ולכן לא ישב על הארץ, ולא ילבש בגד קרוע אלא בגדי שבת וחג, וינעל נעלי עור. ואמנם נוהג אבלות בדברים שבצנעא בלבד, כמו בשבת. (יורה דעה סימן תא ס"ז). (קפז) וכשחל פורים משולש בירושלים, נוהג אבלות ביום ראשון ט"ז באדר. (רכז)
בית הקברות – לא יעלו לבית הקברות ביום פורים, ולכן מי שיש לו יום השנה בפורים, יקדים לעלות לבית הקברות יום או יומיים קודם פורים.
אזכרה – ימי הפורים, אף על פי שהם ימים טובים לישראל, מותר לעשות בהם אזכרה [יארצייט] לנפטר למלאות השבעה או השלושים או השנה. אלא שיזהרו שלא לספר בשבחיו של הנפטר ולא יבכו, אלא ידברו רק דברי תורה מענייני המגילה, וחיזוק באמונה ובטחון לעילוי נשמתו של הנפטר ((( . וכמבואר בחוברת "ימי החנוכה בהלכה ובאגדה". )))
תענית – אסור להתענות בשני ימי הפורים, כיון שהם ימים טובים לעם ישראל. ואפילו אם חל יום השנה של אביו או אמו, שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן תקסח ס"ח) שטוב להתענות ביום זה, מכל מקום בימי הפורים לא יתענה כלל. והוא הדין שאין להתענות בירושלים בפורים משולש ביום ראשון ט"ז באדר, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים. (רכז)
ובלאו הכי כיום שהדורות נחלשו, ואם יתענה יש חשש שימעט מעסק התורה, עדיף שלא יתענה אפילו בשאר ימות השנה, אלא ישב ויעסוק בתורה, וזכות התורה תעלה במעלות גבוהות מאוד מאוד את הוריו הנפטרים, ובפרט אם זוכים לארגן שיעור תורה ברבים לעילוי נשמתם. ((( כמבואר בחוברת "כיבוד אב ואם בהלכה ובאגדה". )))
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג החנוכה בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5