——–
ומובא בספר מכתבים מהסטייפלר מכתב מ"ה וז"ל:
עיקר הגורם לזה לספקות האמונה, הוא הגאווה אשר הוא אבי אבות הטומאה, ואמרו חז"ל שאמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור ביחד, ושהוא כעובד עבודה זרה רחמנא לצלן. ועיין עוד כמה מאמרים נוראים בענין חומר חטא הגאווה בסוטה דף ד'.
ולפי שהאדם טבוע ומורגל מילדותו ונערותו במידת הגאווה, לא יחשוב לעצמו זה לעוון כלל, ושקוע בו מאד באופן שכבר אינו מרגיש שהוא בעל גאווה, וכל זמן ששקוע במידת הגאווה עלול הוא מאד לבוא לידי ספיקות באמונה ח"ו ה' ישמרנו.
והנה בדוק ומנוסה, שתיכף ברגע שהאדם רואה עצמו באמת לשפל שאין בו חשיבות כלל, תיכף פורחים ממנו כל הספיקות באמונה, רק שהוא דבר קשה מאד להרגיש ענווה בלבו באמת, והלומד הרבה בספרי יראים המדברים בענין חומר הגאווה ורעתה, זוכה לפעמים על זמן מה לרגשי ענווה, ובדוק ומנוסה שבאותו שעה מתבטלים אצלו כל הספיקות והוא מאמין באמונה שלמה, אך קשה מאד להחזיק בענווה, והיא ממדריגות הכי עליונות, ותיכף כשמאבד הענווה חוזרים מחשבות הספיקות ר"ל.
ועוד כתב בספרו "חיי עולם" (פרק כז) וזה לשונו:
לזאת העצה היעוצה לאותן הסובלים מבלבולי אמונה ספיקות והרהורים, להניח מלהתעסק בענייני ספיקותיהם, אלא להשתדל במידת הענווה, ללמוד בספרים הקדושים המעוררים לענווה, ולצייר לעצמו ככל האפשר בטול חשיבותו ושיפלותו. ולהתנהג במידת הענוים כמבואר בספרי יראים, ועל הכל להתפלל לה' יתברך באמת על זה, וככל שיתקרב יותר למידת הענווה ככה יתבטלו ממנו הבלבולים והספיקות המטרידות אותו, והוא בדוק ומנוסה.
והנה מבואר בספרים הקדושים, שכל הספיקות והבלבולים בענייני אמונה אינם נמצאים אלא בלב הבעל גאווה, כי כל המתגאה אור השכינה מסתלקת ממנו, וכמו שאמרו חז"ל (סוטה ד): דאמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם, ועוד שם: כאילו עובד עבודה זרה, הרי כי הבעל גאווה אין לו אמונה שלימה, אבל מי שזוכה לענווה אמיתית להרגיש ולחשוב עצמו כדבר שאינו כלום, "תיכף ומיד מסתלקים ממנו כל הספיקות והבלבולים, וכולם בטלין ומבוטלים ונעלמים ואינם", וזה בדוק ומנוסה בברור גמור, עכ"ל.
ובאמת הוא פשוט, שהרי התשובה הניצחת לכל השאלות והספיקות באמונה, היא מבוארת כמו כן בספר "חיי עולם", שיתבונן וכי כל הקושיות והספיקות שעולות בלב הנבוך לא עלו וצצו להרמב"ם והרשב"א וכו'. וכי חכמה לשאול ולהעלות ספיקות – אין בזה כל גאונות, כך שבודאי כל ספיקות האמונה עלו בלב כל החכמים בכל הדורות, ועם כל זה העלו במסקנתם את אמת תורתנו הקדושה ללא כל ספיקות, ועליה מסרו נפשם. ועיי"ש בדבריו דברים נפלאים. כך שבמילא מי שיש לו ענווה ומתבטל הוא לדברי גדולי ישראל, ימצא בזה תשובה ניצחת לכל שאלותיו, ובאם הגאווה בקרבו – תמנע ממנו מלהתבטל לקודמיו, ואז יסתבך בספיקותיו ללא מענה. וכמו שעוד נבאר ענין זה לקמן מדברי החובות הלבבות.
וכתב גם בספר אור יחזקאל עמ' ק"מ וזה לשונו:
הסבא מקלם ז"ל היה שואל על הכתוב: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה"', ופשטות הלשון הכוונה שיזכור את כל מצוות ה'. והיאך יתכן שיזכור האדם את כל המצוות בפעם אחת? ותירץ דהכוונה של הכתוב שיזכור את מידת הגאווה שהיא כוללת את כל התורה כולה. ולדברינו מבואר פשוט, כי משמעותה של הגאווה היא כוחי ועוצם ידי, המתגאה כאילו אומר שהכל תלוי בו, ולכן אינו מאמין בהשגחתו הפרטית, וכאשר יזהר בזה ויגביר בליבו מחשבות אמונה, יש לו תקווה לזכות לעולם הבא, עכ"ל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5