רסו – מיתות בהמות וחיות בלא זמנן – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִין מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא מִיתַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּם רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לַעֲסֹק בְּבִנְיָן וְלֹא יַזִּיק לוֹ, כִּי הָעוֹסְקִים בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם הַבִּנְיָן וְעַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה נִצּוֹלִין מִזֶּה: ג עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת … להמשך קריאה

א. זוכה לנשמה חדשה בעודו בחייו – תפארת ישראל

——– והנה המברך מתברך, ומברכתם של העולמות יברך גם האדם העוסק בה כראוי לאמתה הגורם לכל זה, וכבוד ה' חופף עליו כל היום, ומשיג לנשמה אצלה ממקום קדוש, לפי ערך גדל עסקו ודבוקו בה, כמו שאמרו: אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, מעט, מקדשין אותו הרבה. ובהקדמת הזהר י"ב ב' פקודא חמשאה וכו', בהאי … להמשך קריאה

זוכה לתורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– על ידי השירה, זוכה האדם ללמוד תורה ביישוב הדעת ובשמחה. לא לחינם ה' יתברך בוחר בשירי זמרה. על כן, בודאי שאין בזה ביטול תורה ללמוד את שירת הבקשות. ורבים מגדולי ישראל ובראשם מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א היו באים בכל ליל שבת כארבע שעות לשמוע אל … להמשך קריאה

משנה שבת פרק יח – חק לישראל

——– א. מְפַנִין אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֵפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים וּמִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וּדְמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַתֻּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לָעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל, וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ח

——– [יהושע פרק-יז-י]&nbsp נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח: [משלי פרק-כח-א]&nbsp נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

רסז. שלא ישא כהן אשה חללה. – ספר החינוך

שלא ישא כהן בין גדול בין הדיוט חללה, שנאמר (ויקרא כא ז) אשה זונה וחללה לא יקחו. וחללה תקרא שנולדה מפסולי כהנה, כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרשה מכהן הדיוט, או שנתחללה על ידי ביאת אחד מן הפסולין לכהנה. משרשי המצוה. מה שכתבתי באסור זונה הקדם לזה. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה … להמשך קריאה

עוּרוּ יְשֵׁנִים

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה שֶׁל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּסֵּדֶר הַמְתֻקָּן 'קְרִיאֵי מוֹעֵד', וְקוֹרְאִים בּוֹ: חֻמַּשׁ דְּבָרִים, מִדְרָשׁ רַבָּה עַל פָּרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', וּלְאַחַר חֲצוֹת לַיְלָה [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 23:25] קוֹרְאִים אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים עִם מְעַט קִטְעֵי סְלִיחוֹת, עַד אוֹר הַבֹּקֶר. (תלח) עִקַּר הַתִּקּוּן בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁבִיעִי [קצה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה לֶעָשִׁיר אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ וּמְנַסֶּה לֶעָנִי אִם יַעֲמֹד בְּדָחְקוֹ וְיִסְבְּלֶנּוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאִם הֶעָשִׁיר עוֹשֶׂה צְדָקָה – מַרְבֶּה נְכָסָיו; וְאִם עֵינוֹ רָעָה – בָּא לִידֵי חִסָּרוֹן, הוּא אוֹ בָנָיו, שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ז"ל עַל פָּסוּק: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י). וְאִם הֶעָנִי עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ … להמשך קריאה

החמור שהחמיר… – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– רבי פנחס בן יאיר נזדמן לפונדק אחד. נתנו לחמורו שעורים לאכול – ולא אכל. חשבו שהחמור מפונק למדאי, ולכן חבטו בעבורו את השעורים, כדי להוציא מהם את הפסולת, אך בכל זאת החמור לא אכל. ניקו את השעורים, אולי כך יערבו הם לחיכו – אולם עדיין לא אכל. שאלו את רבי פנחס, מדוע חמורו אינו … להמשך קריאה

כ. "כל המקודש מחבירו – חרב מחבירו"

——– וידועים דברי הרמב"ן "כל המקודש מחבירו חרב מחבירו", אצל הרבה השבת עוברת באכילה ובשינה מרובה וממעטין בה בלימוד התורה, והוא טעות והפסד גדול, לא מבעיא למי שאין תורתו אומנותו, אלא אף למי שתורתו אומנותו יש לו להתאמץ להקדיש לימוד כמה שעות ברצף ביום השבת, כי בכך תתברך תורתו והצלחתו במשך כל ימי השבוע. ——– … להמשך קריאה

סימן רמו – דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמו – דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת א מֻתָּר לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר כֵּלָיו לְעַכּוּ"ם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֵלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מְלָאכָה, כְּגוֹן מַחֲרֵשָׁה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אָסוּר לְהַשְׂכִּיר לְעַכּוּ"ם בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וּבַיּוֹם הַה' מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטֹּל שְׂכַר שַׁבָּת אֶלָּא … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעב – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אִישׁ אֶחָד מֵהַקַּלֵּי עוֹלָם, נִכְנַס אֶצְלוֹ בְּעִיר אַחַת וְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו עַל אֲשֶׁר הוּא מְלֻמָּד בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, כִּי הָיָה עַתָּה בְּבָתֵּי עַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדְעוּ הַסּוֹפְרִים שֶׁלָּהֶם תֵּבָה אַחַת לִקְרוֹתָהּ הֵיטֵב וְהוּא פֵּרְשָׁהּ לָהֶם. וְהָיָה לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל גַּדְלוּת גָּדוֹל מְאֹד עַל שֶׁהוּא מְלֻמָּד כָּל כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ יָצָא הָאִישׁ הַנַּ"ל וְהָיָה רַבֵּנוּ ז"ל מִתְלוֹצֵץ … להמשך קריאה

גמרא שבת דף ל"ב ע"א – חק לישראל

——– רֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ (עמוס ו') אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זֶה פַּלְיִיטוֹן. מְתִיב רַב יוֹסֵף אַף עַל פַּלְיִיטוֹן גָּזַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְלֹא הוֹדוּ לוֹ וְאִי אֲמַרְתְּ מִשּׁוּם תַּעֲנוּג אֲמָאי לֹא הוֹדוּ לוֹ אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי וּלְטַעְמֵיךְ הָא דִכְתִיב (שם) הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי חַד אָמַר קְנִישְׁקְנִין. וְחַד אָמַר שֶׁמְּזַרְקִין … להמשך קריאה

מַה צְּרִיכָה לִהְיוֹת הַכַּוָּנָה הַנְּכוֹנָה בַּמַּטָּרָה לַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר שֶׁל הַיְלָדִים, וְשֶׁאִם לֹא כֵן יִנָּזְקוּ?

——– מצינו בגמ' גבי אלישע בן אבויה שבזמן שערך אבויה ברית לבנו אלישע, רא את החכמם המוזמנים שעוסקים בתורה עד זמן הברית – ואש מלהטת סביבותם, וכשראה שכך הוא כבודה של תורה, אמר: אין אני מלמד את בני אלא תורה. ובמחשבה זו פגם פגם גדול בבנו להיות שהיתה בלבו פניה זרה להכניס בנו לתורה לשם … להמשך קריאה

גמרא עירובין דף נ"ג ע"ב – חק לישראל

——– בְּרוּרְיָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַלְמִידָא דַהֲוָה קָא גָרִיס בִּלְחִישָׁא. בָּטְשָׁה בֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב (ש"ב כג) עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה אִם עֲרוּכָה בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים ושְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁל אָדָם מִשְׁתַּמֶּרֶת וְאִם לָאו אֵינָה מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלַחַשׁ. לְאַחַר שָׁלש שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינְנָא … להמשך קריאה

בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל – דובב שפתי ישנים

——– א, ז': וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כְּשֶׁהוּא בְּכִהוּנוֹ (בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל), הָא אִם עָבַד בְּבִגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. *(((ברכות כ"ו ע"ב.))) תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד קָרְבָּנוֹת תִּקְּנוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: *(((תהלים קמ"א, ב'.))) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ", וְאָמְרוּ חֲכָמִים *(((מגילה י"ח ע"א.))) שֶׁעֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה חֲדָא מִילְּתָא … להמשך קריאה

הנתינה והנטילה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה (ה.י) יש לדקדק, מהו שייתר לומר "אשר יתן לכהן לו יהיה", דלכאורה תיבות אלו מותרות הן! ב. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב) פירש רש"י – מה כתוב למעלה מן הענין? "ואיש את קודשיו לו יהיו" (ה.י). אם אתה מעכב מתנות הכהן, … להמשך קריאה

פרשת פינחס א' – מאמר פב – כח היחיד להציל את הרבים

——– "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי" (כה, יא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

ד – בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ

——– דְּבוֹרָה, נַעֲרָה מִבַּיִת מָסָרְתִּי, קִבְּלָה חִנּוּכָהּ בְּבֵית סֵפֶר מְעֹרָב, וּבְכָךְ הִנְחֲתָה אֶת קַוֵּי חַיֶּיהָ לְלֹא נְקִיפוֹת מַצְפּוּן. פָּשׁוּט לֹא שָׁמְעָה הַנְחָיָה חִיּוּבִית אַחֶרֶת, וְכָךְ חָלְפוּ וְעָבְרוּ לָהֶם שָׁנִים. "שָׁלוֹם, דְּבוֹרָה," פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָהּ חֲבֶרְתָּהּ פְּנִינָה. וּמִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא אוֹמֶרֶת דְּבוֹרָה: "אִם תִּשְׁמְעִי עַל בָּחוּר טוֹב מַתְאִים לִי, אֶשְׂמַח מְאֹד לִשְׁמֹעַ". "כֵּן" – עַל אֲתַר עוֹנָה לָהּ … להמשך קריאה

סבלנות – ספר פלא יועץ

סבלנות מה טוב ומה נעים, וזו מדה טובה צריכה לכל אדם, הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו, אם הוא רישא דעמה צריך הוא לסבל את משא העם, ולסבל עלבונו מאנשים בני בליעל המתריסים כנגדו, וינהגם וינהלם בנחת רוח, וכן כל אחד בביתו לגבי אשה ותינוק לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, והכל לפי מה שהוא … להמשך קריאה

זמן קריאת שמע וברכותיה

——– מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע מעט קודם הנץ החמה, ולהתחיל תפילת העמידה בהנץ החמה. ואולם, גם אם אינו מתפלל עתה, והיה ער באותה שעה [שעסק בתורה או עבד משמרת לילה], נכון שיקרא פרשה ראשונה מקריאת שמע. (ד תכד) "זריזים מקדימים למצוות", על כן יש להשתדל לקרוא קריאת שמע ולהתפלל מוקדם ככל האפשר. (ד … להמשך קריאה

שאלה מב – פַּעַם נֶאֱמַר בחז"ל: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם", הֲרֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בְּיַד הָאָדָם, וּפַעַם נֶאֱמַר בחז"ל [קידושין ל] בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵי הַקָּבָּ"ה עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּהַקָּבָּ"ה?

——– תשובה לעבודת ה' נדרש ב' עבודות, האחת השתדלות והשנית תפילה. ובזה יובן, ביחס להשתדלות הנדרשת מהאדם נאמר: "הכל בידי וכו'", כי זה תלוי באדם ולא באחר שהוא יבחר בטוב וישתדל להשיגו, ואחר הכל הרי זקוק האדם לעזר ה' שיעזרהו להתגבר על יצרו, וזה ישיג על ידי התפילה, כך שבעצם לסיכומו של דבר, הכל בידי … להמשך קריאה

סעי' ג' – חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה, צואה בגדולה אסור בקטנה, בקטנה מותר בגדולה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' עירובין צב: חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה והגדולה עודפת עליה מכל צד אם צואה בגדולה אסור לקרות בקטנה אם צואה בקטנה מותר לקרות בגדולה: וכתב הב"י טעם הדבר כיון שכתלי הגדולה עודפים על של קטנה ונראה כפתח לקטנה לכן נחשבת הגדולה בית בפני עצמה, משא"כ הקטנה שנפרצה במלואה נחשבת לחיבור אחד … להמשך קריאה

ב. ישנם נסיונות שהינם בדרך יסורים וישנם שהינם בדרך פיתוי וגירוי לעבירה

——– ישנם כמה סוגי נסיונות שמתנסים בהם בני אדם, יש נסיונות שהינם למטרת הידיעה עד היכן מידת האמונה וההכרה של האדם בבורא והם נסיונות היסורים, ולכן מייסר ה' את האדם וקולעו למצבים קשים לראות האם יתמרד או יכנע להנהגת ה' מתוך אמונה שהינו מאמין שכל אשר יעשה ה' זה לטובה והכל בצדק וביושר. ובכלל אופן … להמשך קריאה

לָמָּה חָמוּר עֲווֹן עֲרָיוֹת מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל סִלּוּק שְׁכִינָה יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים?

——– אפשר להסביר לכך הסבר פשטי מלבד שבסודן של דברים מי יעמוד, והוא ע"פ מה שאמרו חז"ל: "חבור עצבים הנח לו", כשעם ישראל בחיבור ובאחדות אפילו שיש ביניהם עצבים – עבודה זרה, הנח לו, מניח להם הקב"ה מפני מידת הדין שלא תוכל לקטרג עליהם מפני האחדות שבהם. ואילו כשישנה תאוה עריות, אזי מכך בא פירוד … להמשך קריאה

גמרא ביצה דף טו ע"ב – חק לישראל

——– לֹא יְבַשֵּׁל וְכוּלִי מְנָא הָנֵי מִילֵי אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר קְרָא (שמות כ) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. זָכְרֵהוּ מֵאַחֵר שֶׁבָּא לְהַשְׁכִּיחוֹ. מַאי טַעֲמָא. אָמַר רָבָא: כְּדֵי שֶׁיִּבְרֹר מָנָה יָפָה לְשַׁבָּת. וּמָנָה יָפָה לְיוֹם טוֹב. רַב אָשֵׁי אָמַר כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ אֵין אוֹפִין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, קַל וָחֹמֶר מִיּוֹם טוֹב לְחוֹל. תְּנַן עוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן