ז. דוגמא מוחשית

——– ונמחיש זאת, אדם שעובד על עצמו להנצל מן הכעס ועוסק בספרי מוסר על כך, ואכן מצליח לכבוש יצרו שבוע ועוד שבוע, ואולי גם חודש, הלא כבר נדמה לאחד שכזה שהינו מיוחד ועולה הוא על הרבה מבני דורו, אחר שחודש שלם נזהר מלכעוס. ואם מצליח הוא עוד חודש, הרי שאז כבר נדמה לו שהוא יחיד … להמשך קריאה

א – "רַק הַיּוֹם לֹא נוֹרָא, מָחָר כְּבָר אֶשְׁתַּנֶּה!"

——– "רִבְקָה," אוֹמֶרֶת רָחֵל לִשְׁכֶנְתָּהּ, "שָׁמַעְתְּ שֶׁהַיּוֹם יִתְקַיֵּם שִׁעוּר לְנָשִׁים מֵהָרַבָּנִית וַרְדָּה? אוֹי, בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הָרַבָּנִית וַרְדָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת מַמָּשׁ מִלֵּב אֶל לֵב, תַּעֲנוּג מַמָּשׁ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִלִּבָּהּ הַטָּהוֹר". הִגִּיעָה הַשָּׁעָה 8 בָּעֶרֶב. הָאוּלָם מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה. הִתְכַּנְּסוּ נָשִׁים רַבּוֹת לִשְׁמֹעַ פְּרָקִים בְּעִנְיַן צְנִיעוּת מֵהָרַבָּנִית. הַשִּׁעוּר … להמשך קריאה

נביאים – שופטים – פרק יא – חק לישראל

——– (ז) וַיֹּ&#1444אמֶר יִפְתָּח&#1433 לְזִקְנֵ&#1443י גִלְעָ&#1428ד הֲלֹ&#1444א אַתֶּם&#1433 שְׂנֵאתֶ&#1443ם אוֹתִ&#1428י וַתְּגָרְשׁ&#1430וּנִי מִבֵּ&#1443ית אָבִ&#1425י וּמַדּ&#1436וּעַ בָּאתֶ&#1444ם אֵלַי&#1433 עַ&#1428תָּה כַּאֲשֶׁ&#1430ר צַ&#1445ר לָכֶֽם: וַאֲמַר יִפְתָּח לְסָבֵי גִלְעָד הֲלָאאֲתוּן סְנֵיתוּן יָתִי וְתָרֵיכְתּוּנִי מִבֵּיתאַבָּא וּמָא דֵין אֲתֵיתוּן לְוָתִיכְּעַן כַּד עָקַת לְכוֹן: (ח) וַיֹּאמְרוּ&#1449 זִקְנֵ&#1448י גִלְעָ&#1436ד אֶל-יִפְתָּ&#1431ח לָכֵן&#1433 עַתָּה&#1433 שַׁ&#1443בְנוּ אֵלֶ&#1428יךָ וְהָלַכְתָּ&#1443 עִמָּ&#1428נוּ וְנִלְחַמְתָּ&#1430 בִּבְנֵ&#1443י עַמּ&#1425וֹן וְהָיִ&#1444יתָ לָּ&#1433נוּ&#1433 לְרֹ&#1428אשׁ לְכֹ&#1430ל יֹשְׁבֵ&#1445י … להמשך קריאה

יז. השבת ממנה מתברכים כל הששה ימים בחומריות ועל אחת כמה וכמה ברוחניות

——– והרי פשוט דכשם שהשבת מקור הברכה בחומריות דמינה מתברכין כל שיתא יומין, על אחת כמה וכמה שכן הוא ברוחניות, וכאמור לעיל בשם ה"ראשית חכמה", ואם כן אחר שכל קדושת השבוע יכולה לקבל כח משבת, כמה מן הראוי להשקיע יום בשבוע כדי שבעבורו יזכה לשבוע מוצלח ובעליה גדולה בתורה ויראת שמים. ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

בהמשך – בביה"ל ריש סימן עט' הביא הקדמה לסימנים אלו מהפמ"ג ובתוספת נופך. – ספר מנחת שי

——– דע דהדין צואה נחלק לעשרה דינים: (א) צואה מלאחריו ומצדדים: (ב) לפניו: (ג) במקום גבוה יו"ד או נמוך יו"ד: (ד) צואה בחדר אחר ופתח פתוח: (ה) צואה בעששית: (ו) צואה במים: (ז) ריח רע שיש לו עיקר: (ח) צואה במקומה: (ט) דין מי רגלים ועביט וגרף של רעי: (י) אשפה וצואת בהמה. א. צואה … להמשך קריאה

קְנִיַּת חָמֵץ לְאַחַר הַפֶּסַח

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּל אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִקְנֶה שׁוּם מִצְרָךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ לְאַחַר הַפֶּסַח, אֶלָּא מִבַּעַל מַכֹּלֶת יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁמָּכַר אֶת חֲמֵצוֹ לְגוֹי בְּאֶמְצָעוּת הָרַבָּנוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, אֲבָל בַּעַל מַכֹּלֶת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן לֹא מָכַר אֶת חֲמֵצוֹ לְגוֹי, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כב – חק לישראל

——– (ז) אָ&#1444ב וָאֵם&#1433 הֵקַ&#1443לּוּ בָ&#1428ךְ לַגֵּ&#1435ר עָשׂ&#1445וּ בַעֹ&#1430שֶׁק בְּתוֹכֵ&#1425ךְ יָת&#1445וֹם וְאַלְמָנָ&#1430ה ה&#1445וֹנוּ בָֽךְ: אַבָּא וְאִמָא אָקִילוּ בָּךְ לְגִיוֹרָאאַנִּיסוּ אֻנְסָא בְּגַוֵּיךְ יַתְמִין וְאַרְמְלָןאוֹנִיאוּ בִּיךְ: אב ואם הקלו בך . כל התועבות שבפ' קדושים תהיו שהוזהרו עליהם נמנו כאן : (ח) קָדָשַׁ&#1430י בָּזִ&#1425ית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַ&#1430י חִלָּֽלְתְּ: עַל קוּדְשִׁי בַּסַרְתְּ וְיָת יוֹמֵישַׁבַּיָּא דִּיִלִי אָחֵלְתְּ: קדשי בזית . ולא … להמשך קריאה

מי מפסיד?! – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מעשה באדם שהיה כונס יין ושמן הרבה, ולא מפריש מעשרות כראוי. מה עשה לו הקדוש ברוך הוא? הכניס בו רוח שטות, ונטל מקל והתחיל לשבר את החביות. ראה אותו חברו וגער בו על מעשיו. כעס עליו בעל החביות, נטל את המקל, הכהו על ראשו ואמר לו: "הרוח מסייע לי ואתה גוער בי?!" אמר לו … להמשך קריאה

טז. "נר חנוכה איש וביתו" – יש למסור את הנפש על עצמו ועל ביתו שזה מה שאפשר ביכולתינו, וכשנעשה מה שיבכולתינו נזכה למה שמעבר ליכולתינו

——– ואם תאמר נגד מי נצא במסירות נפש, הלא בזמן היוונים יצאו מתתיהו ובניו נגד היוונים, אולם היום המלחמה הינה מתוכנו, מקרבנו יוצאים מהרסים לתורת ה', אם כן המסירות נפש הנדרשת כאמור במועט שיש למסור עליו נפש כדי שנזכה להתגלות ניסית, נגד מי נעשה ונפעל עם אותה מסירות? התשובה, "נר חנוכה – נר איש וביתו". … להמשך קריאה

סימן שלה – דין נשברה חבית של משקה בשבת, מה יעשה – ערוך השולחן

——– א חבית של יין או של שמן שנשברה בשבת – גזרו חכמים שלא יציל כל מה שיכול, אלא מזון ג' סעודות קודם סעודת לילה ומזון שני סעודות קודם סעודת שחרית ומזון סעודה אחת קודם סעודה שלישית, כמו בדליקה בסימן הקודם. והטעם גם כן כבשם, דחיישינן שמא מחמת טרדת ההצלה ישכח שהיום שבת, ויביא כלים … להמשך קריאה

רסג – חלי הקדחת – בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא לֶאֱכֹל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה בָּא חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכֵן עַל-יְדֵי שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹךְ מַאֲכָלוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם בָּא גַּם כֵּן חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב זֵעָה הוּא רְפוּאָה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסט – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

לְעִנְיַן הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁכָּךְ הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּלְהִתְנַהֵג, וְאַחַר כָּךְ נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא כֵן הָיָה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג רַק בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְכוּ', וְלִפְעָמִים יֵשׁ לְהָאָדָם בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. עָנָה וְאָמַר: מַה צְּרִיכִין לְהִתְבַּלְבֵּל, אֵיךְ שֶׁעוֹשִׂין – עוֹשִׂין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת רַע ח"ו. (וִויא מֶען טִיט. טִיט מֶען. אַבִּיא מֶעטִיט נִיט קַיין … להמשך קריאה

טז. אמונה וקדושה תלויים זה בזה

——– ובעצם, העריות והמינות קשר אחד הם, והקדושה והאמונה קשר אחד הם. העין היא סיבת העריות ובה תלויה שלימות הדעת, כמו שאומרים אנו בתפילה: "והאר עינינו בתורתך", אם כן תולים אנו בבקשתנו את הצלחת הדעת בתורה ואמונה בלשון "הארת העינים". ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

רסד. מצות ענין טמאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביהם הידועים. – ספר החינוך

שיטמאו הכהנים למתים (הקרובים) הנזכרים בתורה, שנאמר (ויקרא כא ג) לה יטמא, וזה מצות עשה, שכן בא הפרוש עליו, וכן הוא מפרש בספרא (אמר א יב) לה יטמא מצוה, לא רצה לטמא מטמאין אותו בעל כרחו. ולולי שקבלנו מחכמינו הפרוש כן, היתי סבור לומר שיהיה רשות אם רצה מטמא, ואם לא רצה אינו מטמא, לפי … להמשך קריאה

פרשת וישב ב' – מאמר יח – ואל תביאנו לידי נסיון

——– "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה.. ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף וגו"' (לט, ו-ז). "כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה: אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב" (רש"י). ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רע – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: "בְּהוֹדוּ" (תְּהִלִּים קז) שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמִנְחָה, יְכוֹלִין לְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ שָׁם, כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד, וּמֵעִנְיַן צְעָקָה עַל כָּל דָּבָר וְהוּא מוּבָן לַכֹּל. כְּשֶׁאוֹמְרִים "וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין" רָאוּי לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. … להמשך קריאה

עֵרוּבִין וּנְטִילַת יָדַיִם – דובב שפתי ישנים

——– א', ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבֹּקֶר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לָמָּה נֶאֱמַר אָדָם? מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הִקְרִיב מִן הַגֶּזֶל, שֶׁהַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ, אַף אַתֶּם לֹא תַּקְרִיבוּ מִן הַגֶּזֶל. מַה נְּלוֹזִים הֵם אוֹתָם עֲבַרְיָנִים הָעוֹשִׂים שֶׁלֹּא בְּיֹשֶׁר, עוֹסְקִים … להמשך קריאה

סעי' א' – צואה מאחריו או מצדדיו מרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח, ומלפניו כמלא עיניו אפילו בלילה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כה. איתמר ריח רע שיש לו עיקר רב הונא אמר מרחיק ד' אמות וקורא ק"ש ורב חסדא אמר מרחיק ד' אמות ממקום שפסק הריח ותניא כוותיה דרב חסדא. והרמב"ם פסק כרב הונא וכתב ריח רע שיש לו עיקר מרחיק ד' אמות וקורא אם פסק הריח ואם לא פסק הריח מרחיק עד מקום … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מה – חק לישראל

——– (ט) מֹר-וַאֲהָל&#1443וֹת קְ&#1453צִיעוֹת כָּל-בִּגְדֹתֶ&#1425יךָ מִֽן-הֵ&#1445יכְלֵי שֵׁ&#1437&#1431ן מִנִּ&#1445י שִׂמְּחֽוּךָ: מִירָא דַכְיָא וְאַקְסִיל אֲלוֹאִין וּקְצִיעַתָאמִתְגַמְרִין כָּל לְבוּשָׁיִךְ מִן הֵיכְלַיָאדִמְכַבְּשִׁין בְּשִׁין דְפִיל מֵאֲרַע מִנִייַחְדוּנָךְ: מר ואהלות קציעות . קידה מתרגמינן קציעתא : כל בגדותיך . כל בגדיך מריחים כריח בשמים , ומדרשו כל בגדותיך וסרחוניך מתכפרים ומריחים ריח ערב : מן היכלי שן מני שמחוך . יותר … להמשך קריאה

ב – מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה

——– בָּעִיר חוֹלוֹן הָיְתָה אִשָּׁה, שֶׁנִּקְרָא לָהּ בְּשֵׁם שָׂרָה, שֶׁקָּרְאָה אֶת סִפְרֵנוּ "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל" (מהדורה ראשונה) וּבָרוּךְ ה' רָאֲתָה כִּי חֻלְצוֹתֶיהָ אֵינָן לְפִי הַהֲלָכָה. מָחָר בַּבֹּקֶר – הֶחְלִיטָה – אֲנִי קוֹנָה חֻלְצוֹת חֲדָשׁוֹת כַּהֲלָכָה וְכָרָאוּי. לַמָּחֳרָת, קָמָה שָׂרָה בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה – אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת חֹם (עַד כְּדֵי כָךְ יָכוֹל הַיֵּצֶר לְשַׂחֵק). הִצְטַעֲרָה שָׂרָה עַל שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מג – חק לישראל

——– מג (א) שָׁפְטֵ&#1444נִי אֱלֹהִ&#1448ים | וְרִ&#1432יבָ&#1444ה רִיבִ&#1431י מִגּ&#1445וֹי לֹא-חָסִ&#1425יד מֵ&#1444אִישׁ-מִרְמָ&#1430ה וְעַוְלָ&#1443ה תְפַלְּטֵֽנִי: דוֹן יָתִי יְיָ בְּדִין קְשׁוֹטוַעֲלָךְ לְמִנְצִי מַצוּתִי מִן עַמָאדְלָא זַכַּאי מִן גְבַר נָכִילוּטְלוּמָא תְּשֵׁזְבִנַנִי: שפטני . הקמני : מגוי לא חסיד . הוא אדום שגר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם : (ב) כִּֽי-אַתָּ&#1444ה | אֱלֹהֵ&#1443י מָֽעוּזִּי&#1454 לָמָ&#1450ה זְנַ&#1451חְתָּ&#1445נִי לָֽמָּה-קֹדֵ&#1445ר אֶתְהַלֵּ&#1431ךְ בְּלַ&#1443חַץ … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִשִּׁי [קצג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל בֶּן דַּעַת נוֹתֵן כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לְהַצִּיל גּוּפוֹ מֵעֹנֶשׁ בְּדִינֵי בְנֵי אָדָם, וְהַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לֶעָנִי מַצִּילַתּוּ מִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (י, א): תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ פִתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים, לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּתְנַצֵּל … להמשך קריאה

תענית חלום

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החולם חלום רע, לא יתענה תענית חלום, אפילו אם נראה לו שהחלום רע מאוד, כי בימינו אין להתייחס לחלומות, שרוב ככל החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד אמיתי, כי החלום יבוא מחמת עצבות ודמיון או מרוב אכילה ושתיה שגוברת המרה ומביאה חלומות מבוהלים. … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לד – חק לישראל

——– (יד) מִקֵּ&#1443ץ שֶׁ&#1443בַע שָׁנִ&#1441ים תְּֽשַׁלְּח&#1441וּ אִישׁ&#1449 אֶת-אָחִ&#1448יו הָעִבְרִ&#1436י אֲשֶֽׁר-יִמָּכֵ&#1443ר לְךָ&#1431 וַעֲבָֽדְךָ&#1433 שֵׁ&#1443שׁ שָׁנִ&#1428ים וְשִׁלַּחְתּ&#1445וֹ חָפְשִׁ&#1430י מֵֽעִמָּ&#1425ךְ וְלֹֽא-שָׁמְע&#1444וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם&#1433 אֵלַ&#1428י וְלֹ&#1445א הִטּ&#1430וּ אֶת-אָזְנָֽם: מִסּוֹף שֶׁבַע שָׁנִין תִּשְׁלְחוּן יָתאֲחוּהִי בַּר יִשְּׂרָאֵל דִּי יִזְדַּבָןלָךְ וְיִפְלְחִינָךְ שִׁית שְׁנִין וּתְפַטְּרִינֵיהּבַּר חוֹרִין מֵעִמָּךְ וְלָא קַבִּילוּאֲבָהָתְכוֹן לְמֵימְרֵי וְלָא אַרְכִּינוּ יָתאוּדְנֵיהוֹן: (טו) וַתָּשֻׁ&#1448בוּ אַתֶּ&#1436ם הַיּ&#1431וֹם וַתַּעֲשׂ&#1444וּ אֶת-הַיָּשָׁר&#1433 בְּעֵינַ&#1428י לִקְרֹ&#1445א דְר&#1430וֹר אִ&#1443ישׁ לְרֵעֵ&#1425הוּ … להמשך קריאה

שאלה רנג: האם מותר לקרא קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה.

——– תשובה: מעיקר הדין מותר לקרוא קריאת שמע שעל המטה כשהוא שוכב על צידו לגמרי. אבל אסור לקרוא כשהוא שוכב מוטה מעט על צידו. ונכון יותר שיקרא קריאת שמע שעל המטה כשהוא עומד או יושב, כדי שיוכל לקרוא קריאת שמע ולברך ברכת המפיל מתוך כוונה כראוי, וגם כדי שלא ירדם באמצע קריאת שמע וברכת המפיל. … להמשך קריאה

ח. העניו לעולם אינו מתאכזב

——– וכמו ששמעתי פעם בדרך מליצה בשם אחד מהגדולים, שהעניו לעולם אינו מתאכזב, שהרי העניו החושב עצמו לכלום ולבו נשבר בקרבו שעדיין רחוק הוא מה' ואינו מחזיק מעצמו, אזי ממה נפשך אם יתברר לו לעתיד שחפץ ה' בו, וכי צדיק וישר הוא בעיני ה', הרי א"כ מחכה לו הפתעה טובה, ואם אכן לעתיד יתגלה לו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן