שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – דובב שפתי ישנים

——– א', א': וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((יומא ד' ע"ב.))) לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קֵדְמָה קְרִיאָה בִּלְשׁוֹן חִבָּה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַפּוֹנֶה לְרֵעֵהוּ לוֹמַר לוֹ דְּבַר מָה, צִוּוּי אוֹ בַּקָּשָׁה, לֹא יִפְתַּח פִּיו מִיָּד שֶׁלֹּא בְּחָכְמָה לְהַצִּיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֶלָּא יְקַדֵּם פָּנָיו תְּחִלָּה בִּנְתִינַת שָׁלוֹם אוֹ בְּבִרְכַּת … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסח – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

"אֵיכָה נֶחֱרָב הָאוּלָם" וְכוּ'. "עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי" וְכוּ'. "עַד אָן" וְכוּ'. "בֶּן אֲמָתֶךָ" וְכוּ' (תִּקּוּן חֲצוֹת). וְרָמַז עָלַי כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִצְעֹק זֹאת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְתָפַס לְדֻגְמָא אֵיךְ הֵם מְעוֹרְרִים הַלֵּב. וְאָמַר אוֹתָם בְּנִגּוּן חֲצוֹת בְּקוֹל נָעִים עָמֹק מְאֹד. גַּם מֵהֶחָרוּז "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ" סִפֵּר וְשִׁבְּחוֹ מְאֹד. כִּי הוּא מְדַבֵּר מִוִּכּוּחַ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר אִם זָכָה וּבִימֵי הַשּׁוֹבָבִי"ם נָתַן דַּעְתּוֹ לָשׁוּב וְהִתְחִיל לְתַקֵּן כְּפִי מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְעַנּוֹת. עֵת לְחֶנְנָהּ לִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִזָּהֵר מִכָּל הַדְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לָבֹא לִידֵי קֶרִי. וְהַצָרִי הַגָּדוֹל הוּא לִלְמוֹד קוֹדֶם שֶׁיִּשָׁן כִּי כָּל הַמַּשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלָן אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוּרוֹת רָעוֹת דִּכְתִיב (משלי י"ט) וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל … להמשך קריאה

מי בעל הבית? – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מעשה באדם שהיתה לו שדה המצמיחה כמות של אלף כור בשנה, והיתה לו פרנסה ברווח. והקפיד להפריש מהשדה מאה כור למעשר בכל שנה. כאשר הזקין קרא לבנו ואמר לו: הנה קרבו ימי למות, ורוצה אני להוריש לך את השדה. אולם מבקש אני ממך, כי תמשיך לעשר מן התבואה מאה כור מידי שנה בשנה, כפי … להמשך קריאה

שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיוּ עוֹשִׂים בְּכָל לֵילֵי חֹל הַמּוֹעֵד "שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה", דְּהַיְנוּ, שִׂמְחָה עַל שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב מַיִם לְמִצְוַת נִסּוּךְ הַמַּיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת רַק בְּחַג הַסֻּכּוֹת, וּלְחִבּוּב מִצְוָה זוֹ הָיוּ שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹרְרִים לַה' יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (סוכה נא ע"א): "מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת … להמשך קריאה

שֶׁשָּׁאַלְתָּ מַדּוּעַ בִּנְךָ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה אַחַר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ לְחַנְּכוֹ אֵצֶל מֵיטַב הַמְחַנְּכִים וְהַבַּיִת הוּא בַּיִת שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם?

——– דע לך יקירי, כי דבר זה הוא מנסתרות אלוקינו ולא נוכל לעמוד על סודן של דברים, ואבאר לך הענין. הרי בדור עקבות משיחא כבר ניבאו לנו חכמינו שיהיה דור צעיר חצוף מאד, בן קם באביו בת באמה, וכו', נערים ילבינו פני זקנים ועוד (סוטה מח). הרי שבדור זה יתערמו ויצטברו כל אותן נשמות שעברו … להמשך קריאה

מנדד שינה מעיניו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שחשקה נפשו בתורה וחפץ לנדד שינה מעיניו וללמוד כל הלילה, רשאי לעשות כן, ובלבד שמרוב לתורה חשקו לא מרגיש צער, אבל אם מרגיש צער בנדוד השינה, אל יעשה כן, כי שבת ניתנה לעונג ולא לצער, ורמזו: שינה בשבת תענוג. (שבת ב רטז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

שאלה רנב: בלילות הקיץ הקצרים האם חייבים ללמוד גם בלילה.

——– תשובה: גם בלילות הקיץ הקצרים שנועדו לשינה צריך ללמוד בלילה מעט קודם שישן. כתב מרן (סימן רלח סעי' א) צריך ליזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה. וכתב המ"ב (ס"ק א) צריך ליזהר בלימוד הלילה כדאמרינן לא איברי לילא אלא לגירסא וכיון דלכך נברא הלילה ע"כ צריך ליזהר בה יותר ואיתא בגמרא … להמשך קריאה

חייב אדם לזכור כי בשבילי נברא העולם – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והתודו את חטאתם אשר עשו (ה.ז) איתא בסיפרי זותא – לפי שנאמר והתודה אשר חטא יתודה על חטא אשר חטא וכו', יכול אף הנהרגין ע"פ זוממין. אמרת לא אמרתי אלא ואשמה הנפש ההיא וכו'. [הובאו דבריו ברמב"ם (ספר המצוות עשה ע"ג)]. והיינו, דהוה ס"ד דאף אדם הנהרג ע"פ עדים מחויב להתוודות אף שזוממים … להמשך קריאה

נפלאות – ספר פלא יועץ

הזוכר נפלאותיו יתברך בעבור זה נצול מצרה. ואמרו בשוחר טוב (מזמור ע): לא גאל הקדוש ברוך הוא את ישראל ולא עשה עמהם נסים, אלא בשביל שהיו מזכירין נפלאותיו. אמר דוד, אם כן אני מזכיר ותצילני. עד כאן דברי רבותינו ז"ל, הביאו בספר דבש לפי (מערכת נ, אות ה). הנה כי כן מה טוב ומה נעים … להמשך קריאה

שאלה לט – הַיּוֹם, שֶׁהַלְּבָבוֹת אֲטוּמִים וַחֲתוּמִים, בַּמֶּה נִּתָּן לְעוֹרְרָם לְהִתְפַּעֲלוּת וְהִתְלַהֲבוּת לַה'?

——– תשובה אכן במצבים השגרתיים קשה מאד שיימצא מי שיתעורר לבו להתפעל ולהתלהב, אמנם במצבים הבלתי שגרתיים קל להתפעל, ולמשל, כאשר האדם בצרה, הרי שעתה כאשר נחתה עליו הצרה לבו נשבר בקרבו ויזעק לבו לה' בתפילה ובבכי באופן שאפילו צדיק ממנו לא בכה באופן כזה זמן רב, הרי שהמצב החריג מכריח להתפעל ולהתלהב בנקל ממש … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יֵשׁ לַהוֹרִים לְהִתְיַחֵס לְתוֹפָעָה זוֹ שֶׁל הַ"נְּשִׁירָה"?

——– יש להורים לקבל זאת באהבה ובאמונה כי זו גזירת שמים, ובפרט שתופעה זו היא לא במעט גם אצל בתים טובים של בני תורה ויראת שמים, שהשקיעו כמיטב יכולתם בחינוך בניהם ובנותיהם, וכמו חזקיהו שראה שנגזר עליו שיהיו לו בנים רשעים, ומי לנו גדול מחזקיהו המלך שנשא את בתו של ישעיהו בן אמוץ הנביא, ועם … להמשך קריאה

הַפְסָקָה – דובב שפתי ישנים

——– א', א': וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְמָה הָיוּ הַהַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וּבֵין עִנְיָן לָעִנְיָן. קַל וָחֹמֶר לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט. מְקֻבְּלָנוּ מֵרַבֵּנוּ הֶחָזוֹן אִישׁ זַצוּקָ"ל, שֶׁעַל כָּל שְׁעַת לִמּוּד שֶׁאָדָם לוֹמֵד – צָרִיךְ לַעֲצֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת לִמְנוּחַת הַשֵּׂכֶל וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, … להמשך קריאה

צמצום המושגים מגביל ומטעה

——– נפתח במשל, ראובן שמעולם לא שמע ולא ידע על קיומם של כלי טייס, ישב ודן עם שמעון חבירו באפשרויות להגיע מירושלים לבני-ברק בפרק הזמן הקצר ביותר. ראובן טען שבפחות מחצי שעה אין אפשרות להגיע, ואילו שמעון סבור שישנה אפשרות להגיע מירושלים לבני ברק בתוך מספר דקות! ומאחר וראובן לא ידע על קיומו של המטוס, … להמשך קריאה

משפטים יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְכִֽי-יִמְכּ&#1445ֹר אִ&#1435ישׁ אֶת-בִּתּ&#1430וֹ לְאָמָ&#1425ה לֹ&#1445א תֵצֵ&#1430א כְּצֵ&#1445את הָֽעֲבָדִֽים: וַאֲרֵי יְזַבֵּן גְבַר יָת בְּרַתֵּהּלְאַמְהוּ לָא תִפּוֹק כְּמַפְקָנוּת עַבְדַיָא: וכי ימכר איש את בתו לאמה. בקטנה הכתוב מדבר. יכול אפלו הביאה סימנים. אמרת קל וחמר ומה … להמשך קריאה

וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקכט סעיף ד): חַיָּבִים בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בַּחַגִּים, שֶׁיִּהְיוּ מְשׁוֹטְטִים וּמְחַפְּשִׂים בַּגִּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִים וְעַל הַנְּהָרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְקַבְּצוּ שָׁם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְיָבֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן יַזְהִירוּ בְּדָבָר זֶה לְכָל הָעָם, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּבָתֵּיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְלֹא יִמָּשְׁכוּ בְּיַיִן, שֶׁמָּא יָבֹאוּ … להמשך קריאה

התורה נותנת נעימות בקיום מצוות – תפארת ישראל

——– "בהעלתך את הנרות" – על שם שהלהב עולה כתב בהדלקתן לשון עליה (רש"י) נאמר בפסוק: "כי נר מצוה ותורה אור", ממשיל הפסוק את המצוות לנר, דהינו לכוס עם השמן התומך את האור, ואת התורה ללהב – האור העולה אפשר לאור לעלות ללא הנר, ולא שוה הנר כשאין האור עולה מעל גביו. אי אפשר לקים … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [קצב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַצְּדָקָה מְעַשֶּׁרֶת לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסוֹר" (משלי יא, כד) [וּכְתִיב:] "נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר" וגו' (שם כח, כז). וְהַצְּדָקָה בַּזְּמַן הַזֶּה בִּמְקוֹם הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁמַּעֲשִׁירִים לַנּוֹתֵן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ט, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב)? עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. רַבִּי יוֹחָנָן אַשְׁכְּחֵיהּ לִינוּקֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, … להמשך קריאה

סימן רמג – דין המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמג – דין המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם א לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם מֶרְחָץ שֶׁלּוֹ לְעַכּוּ"ם, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עַל א שְׁמוֹ, וְעַכּוּ"ם זֶה עוֹשֶׂה מְלָאכָה בּוֹ בְּשַׁבָּת, דִּסְתָם מֶרְחָץ לָאו לַאֲרִיסוּתָא (פֵּרוּשׁ אָרִיס הוּא הָעוֹבֵד לִקַח חֵלֶק מִמַּה שֶּׁיַּשְׁבִּיחַ לִבְעָלָיו) עָבִיד, וְאָמְרֵי שֶׁכָּל הָרֶוַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשָׂכַר אֶת הַעַכּוּ"ם בְּכָךְ וְכָךְ לְיוֹם, וְנִמְצָא הַעַכּוּ"ם עוֹשֶׂה מְלָאכָה … להמשך קריאה

נביאים – שמואל א – פרק יז – חק לישראל

——– (ז) (וחץ) וְעֵ&#1443ץ חֲנִית&#1431וֹ כִּמְנוֹר&#1433 אֹֽרְגִ&#1428ים וְלַהֶ&#1443בֶת חֲנִית&#1428וֹ שֵׁשׁ-מֵא&#1445וֹת שְׁקָלִ&#1430ים בַּרְזֶ&#1425ל וְנֹשֵׂ&#1445א הַצִּנָּ&#1430ה הֹלֵ&#1445ךְ לְפָנָֽיו: וְאָעָא דְמוּרְנִיתֵיהּ כְּאַכְסָן דְּגַרְדָאִין וְשִׁנָנָאדְּמוּרְנִיתֵיהּ מִתְקַל שִׁית מְאָה תִקְלֵיפַרְזְלָא וְנָטַל תְּרֵיִסָא אָזֵיל קֳדָמוֹהִי: כמנור אורגים . תרגם יונתן כאכסן דגרדאין , אינשובל"א בלע"ז : שש מאות שקלים . כל השקלים האמורים בנביאים , מנים : (ח) וַֽיַּעֲמֹ&#1431ד וַיִּקְרָא&#1433 אֶל-מַעַרְכֹ&#1443ת … להמשך קריאה

קריאת שמע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קודם שילך לישון, יאמר קריאת שמע על המיטה, ויאמר "הריני מוחל וסולח וכו"', ויברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות, אפילו לאחר חצות, כמו בכל לילה. [כי כל הלילה זמן שינה. כן פסקו החיד"א, תפלה לדוד, משנה ברורה, תשורת שי, קרן לדוד, אשל אברהם, משיב הלכה, בנין דוד, עמק יהושע, … להמשך קריאה

אופן הקריאה

——– רשאי לקרוא קריאת שמע בין כשהוא עומד או יושב או הולך. והקורא בעודו הולך, יעמוד בפסוק ראשון, ולאחר מכן רשאי ללכת. ובמקום צורך, רשאי לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם היה אדם שמן ואינו יכול להתהפך על צידו, או שהוא חולה, יטה מעט לצידו ויקרא. ובכל אופן לא יקרא פְּרַקְדָן, דהיינו כששוכב על גבו … להמשך קריאה

נביאים – מלאכי – פרק א – חק לישראל

——– (ז) מַגִּישִׁ&#1444ים עַֽל-מִזְבְּחִי&#1433 לֶ&#1443חֶם מְגֹאָ&#1428ל וַאֲמַרְתֶּ&#1430ם בַּמֶּ&#1443ה גֵֽאַלְנ&#1425וּךָ בֶּאֱמָרְכֶ&#1429ם שֻׁלְחַ&#1445ן יְהוָ&#1430ה נִבְזֶ&#1445ה הֽוּא: מְקָרְבִין אַתּוּן עַל מַדְבְּחִי קָרְבַּןמְרַחֵק וְאִם תֵּימְרוּן בַּמָּה מְרַחֵקבִּדְאַתּוּן אָמְרִין פָּתוֹרָא דַּיְיָ בְּסִירהוּא: מגישים על מזבחי וגו' : ואמרתם . כלומר ואם תאמרון במה גאלנוך גאלנו לך את לחם מזבחך אני משיב לכם כי בזאת גאלתם אותי באמרכם שלחן ה' נבזה … להמשך קריאה

מַהֵם מַדְרֵגוֹת הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים?

——– מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה: א. הַפּוֹגֵם בְּמִצְוַת עֲשֵׂה. ב. הַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ – הַפּוֹגֵם בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה. ג. הַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ – הַפּוֹגֵם בְּחַיָּבֵי כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. ד. הַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ – הַפּוֹגֵם בְּחִלּוּל ה'. וּכְמוֹ כֵן כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּע מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ נֶחְלָק לִפְרָטִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן אִם נַעֲשָׂה בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד אוֹ בְּמֶרֶד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ה

——– [ויקרא פרק-כב-ח]&nbsp נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ אֲנִי יְהוָה: [שמואל א פרק-טו-יא]&nbsp נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל יְהוָה כָּל הַלָּיְלָה: [מלכים ב פרק-ד-י]&nbsp נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה: [ישעיה … להמשך קריאה

מַהוּ הַמָּקוֹר שֶׁיְּמֵי הַשּׁוֹבָבִים הִנָּם יְמֵי תשובה?

——– הדברים ידועים, מהאר"י הקדוש, מהבית יוסף (בספר "מגיד מישרים") שאמר לו המגיד על תיקון מסוים יען שעשאו בימי השובבים – עלה יפה מה שבכל השנה לא היה עולה ככה. השל"ה הק', ר' צדוק מלובלין – צדקת הצדיק ועוד הרבה בספרי תלמידי הבעש"ט. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן