מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מִצְוַת הַתשובה אֵינָהּ הֶגְיוֹנִית מִצַּד הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל?

——– שופט, שבא לפניו נידון באדם שעבר עבירת חוק במזיד, וההשלכות מעבירה זו היו חמורות, וכשנשאל אותו נידון ע"י השופט האם מודה הוא באשמה? עונה הוא? בהחלט כן! ושוב נשאל ע"י השופט: האם יש לו מה לסנגר על עצמו, עונה בודאי שיש לי מה לסנגר על עצמי… עוד פעם לא אעשה עבירת חוק זו שעשיתי… … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-ע

——– [שמות פרק-כג-ז]&nbsp מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע: [שמואל ב פרק-כב-ד]&nbsp מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ: [ישעיה פרק-סג-א]&nbsp מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ: [ירמיה פרק-נ-מו]&nbsp מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה בָבֶל נִרְעֲשָׁה הָאָרֶץ וּזְעָקָה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע: [תהילים פרק-יח-ד]&nbsp מְהֻלָּל … להמשך קריאה

חוץ לארץ – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– דין נטע רבעי נוהג גם בחוץ לארץ בכל האילנות, אלא שפודה את הפירות בלי ברכה, שספק ברכות להקל. (סימן רצד סעיף ז. יבי"א ח"י יו"ד סימן לה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

רנד. מצות היראה מן המקדש. – ספר החינוך

לירא מן המקדש, כלומר שנעמידהו בנפשותינו מקום הפחד והיראה, כדי שיתרככו לבבינו בבואנו שם להתפלל או להקריב קרבנות, שנאמר (ויקרא יט ל) ומקדשי תיראו. ופרשו זכרונם לברכה בספרא (קדושים ז ט) ובברכות (נד, א) כמו כן איזהו מורא? לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ובמעות הצרורים לו בסדינו, ולא יעשנו קפנדריא, … להמשך קריאה

"ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד"

——– אחר פסוק ראשון, אומר בלחש: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד". ולמה אומרים כן? מסורת בידינו, שבשעה שקיבץ יעקב אבינו את בניו בשעת מיתתו, ציוום וזרזם על יחוד ה' ועל דרך ה' שהלכו בה אברהם ויצחק אבותיו, ושאל אותם: בני, שמא יש בכם פסול? שמא יש מי שאינו עומד עמי ביחוד ה'? מתיירא אני … להמשך קריאה

סעי' ה' – צואה בפי טבעת, אפילו היא מכוסה, אסור לקרות לדברי הכל. – ספר מנחת שי

——– בגמ' יומא ל. אמר רב פפא צואה במקומה אסור לקרות ק"ש פירוש צואה בפי טבעת היכי דמי אי דנראית פשיטא ואי דלא נראית לא ניתנה תורה למלאכי השרת לא צריכא יושב נראית עומד אינה נראית מ"ש מצואה על בשרו במקומה נפיש זוהמא שלא במקומה לא נפיש זוהמא. וכ"פ מרן צואה בפי טבעת, אפילו היא … להמשך קריאה

פרשת נשא – תפארת ישראל

——– איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה' (ו, ב) למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי נאוף (רש"י) עריות – נפשו של אדם מחמדתן, ולכן במיחד באסור זה מצינו צוויי הרחקות מחז"ל יותר משאר אסורים. והנה כמה מדיני חובת … להמשך קריאה

ו. בדורות קודמים הוטלה עליהם ההתמודדות בריבוי חלק ה"עשה טוב", ובדורות האחרונים ההתמודדות היא בעיקר בחלק ה"סור מרע"

——– אלא, ידוע הוא שישנם ב' זמנים לגאולתן של ישראל, האחד הוא "בעתה" והשני "אחישנה", ובכן אם היינו זוכים לביאת הגואל בדורות קודמים טרם זמן "בעתה", הרי שהיה זה בזכות ההתאמצות היתרה בתורה ומצוות שהיה בכוחה להכניע את שער החמישים של הטומאה, דזה ברור דככל שיהא ברצונינו שיוקדם זמן ה"אחישנה" – נדרש יותר התעצמות גדולה … להמשך קריאה

לנוסס בדגל לשורר את ההמנון – אפיקי אליהו על התורה

——– א. איש על דגלו באתת לבית אבתם (ב.ב) פירש רש"י – "באתת"- כל דגל יהיה לו אות, מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחושן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו וכו'. ויש להבין, מה העניין בכל עשיית הדגלים בצבעים מיוחדים לכל אחד … להמשך קריאה

נר תמיד בהיכל ה'

——– חיבור תורני זה נכתב לזכות ולעילוי נשמתה של האשה הכשרה והצנועה רבקה חיה בת שרה שנפטרה בקיצור ימים ושנים לאחר יסורים קשים ומרים והיא אך בת ז"ך (27) לחייה. ת.נ.צ.ב.ה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט הָרוֹצֶה לַעֲבוֹד אֶת ה' יִזָּהֵר בַּלֵּילוֹת שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָלֵי חָלָב וְלֹא יֹאכַל אֲכִילָה גַסָּה וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר כִּי כָל אֶחָד מֵאֵלֶּה גוֹרֵם שֶׁיָּבֹא לְהַשְׁחִית זַרְעוֹ וְיָבֹא לִידֵי קֶרֵי אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ לְטַמְּאוֹ וּלְהַדִּיחוֹ וְנִמְצָא שֶׁהוּא קָרוֹב לְמֵזִיד וַחֲמוּרָה טֻמְאָה הַיּוֹצֵאת מִגּוּפוֹ וְאִם יַעֲבִיר עֵינָיו מֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא … להמשך קריאה

ז. נימוק שני שהוא להורות על ההשגחה שייך רק לגבי עם ישראל

——– אולם בחלק השני שבמצות האמונה – הכרת השגחתו הפרטית על כל פרט ופרט – זהו המאפיין את ישראל בלבד, כי זוהי אמונתנו, אנו עם ישראל, שנוסף על גויי ארץ הטועים בחשבם עזב ה' את הארץ, ולאחר שבראה הרי שהטבע או כוחות אחרים למיניהם הם שולטים, שהוא ענין העובדי עבודה זרה. (וכמו כן הגויים אינם … להמשך קריאה

הַחוֹטֵא תָּמִיד בְּעֵינָיו וּמִסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת, מַהוּ עֹנֶשׁ גִּלְגּוּלוֹ?

——– יִתְגַּלְגֵּל בְּעוֹף הַנִּקְרָא "רָאָה", שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

תפלת ערבית

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– קודם תפלת ערבית, נהגו להזכיר לציבור לתת המעות של 'זכר למחצית השקל', כמבואר לעיל בהרחבה. וקוראים מזמור תהלים (פרק כב) 'למנצח על אילת השחר', שדרשו אותו חכמים בגמרא (יומא כט ע"א) על אסתר המלכה. (צט, קא) אחר העמידה אומר החזן חצי קדיש, וקורא את המגילה בשמחה ובחדוה ובדקדוק כהלכה. ואחר … להמשך קריאה

רנב – כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת, כִּי עַל-פִּי הַטֶּבַע כְּשֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה נֶחְסָר מֵאִתּוֹ מַה שֶּׁנָּתַן, וְעַל-יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים יוּכַל לָתֵת צְדָקָה הַרְבֵּה וְלֹא יֶחְסַר כְּלָל. וְכֵן עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל וְיִשָּׁאֵר בַּחַיִּים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות … להמשך קריאה

נקיות – ספר פלא יועץ

עקר הנקיות להיות נקי מעוון, שהם הם המטנפים ומלכלכים את הנפש, וגורם פגם ולכלוך בהיכל המלך, מלכו של עולם, וכל דהוא עוון אשר חטא עושה רשם בנשמתו ובעולמות העליונים ובכסא הכבוד, וכהנה רעות אשר קצור קצרה יד שכלנו מהבין והשכיל. אי לזאת יחרד האיש וילפת ויזהר להיות נקי כפים מכל נדנוד אסור, ואם חטא ימהר … להמשך קריאה

יום החופה

——– שאלה מָה רָאוּי לֶחָתָן לִנְהֹג לִקְרַאת יוֹם חֻפָּתוֹ? ראיתי כמה הנהגות נפלאות מהגה"ק תולדות אהרן זצ"ל לחתן לקראת יום חופתו וזה לשונו: הנה מבואר בשל"ה הקדוש ובשאר ספ"ק מעלת יום החופה וז"ל השל"ה: וצריכין החתן והכלה להתקדש עצמן במאד מאד בהכנסם לחופה, עכ"ל, כי הוא בבחי' יום כיפור שהקב"ה מוחל על כל עוונותיהם ובבחינה … להמשך קריאה

מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי – דובב שפתי ישנים

——– ל"ח, ח': וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֶת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא.))) בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּיָדָן מַרְאוֹת, שֶׁרוֹאוֹת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מִתְקַשְּׁטוֹת, וְאַף אוֹתָן לֹא עִכְּבוּ מִלְּהָבִיא לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. וְהָיָה מוֹאֵס מֹשֶׁה בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים לְיֵצֶר הָרַע. אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: קַבֵּל, כִּי אֵלּוּ חֲבִיבִין עָלַי מִן … להמשך קריאה

שאלה רמג: ממתי אסור לאכול סעודה קטנה לפני שהתפלל מנחה.

——– תשובה: אסור לאכול מחצות היום שהוא חצי שעה קודם לזמן מנחה גדולה עד שיתפלל, ואפילו סעודה קטנה שרגיל בה בכל יום אסור. והנוהגים לאכול סעודה קטנה קודם תפלת מנחה באופן שהניח אדם שיזכיר לו להתפלל, או שיש לו זמן קבוע לתפלה, יש להם על מה שיסמוכו. כתב מרן (סימן רלב סעי' ב) לא ישב … להמשך קריאה

הַמָּקוֹר מִן הַתּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים פרק לא פסוקים י-יג): "וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן … להמשך קריאה

י. גם אלישע בן אבויה ששמע בת קול – "שובו בנים חוץ מאחר", לא היה זה אלא לשם נסיון עבורו

——– מובא בשל"ה הקדוש על אלישע בן אבויה ששמע בת קול האומרת "שובו בנים חוץ מאחר", ואיתא בשל"ה דאם אמנם היה מתעקש אלישע לשוב, בודאי שהיתה תשובתו מתקבלת, אלא שנענש בעונש נורא של פיתוי הדחיה לפתותו לידחות וכאילו ואין לו תקנה, וזה מפני שסרח הרבה, לכך יצר לעצמו מחסום נורא שכזה עד שתצא בת קול … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רנט – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אֶחָד אָמַר: "צִמָּאוֹן הוּא תַּאֲוָה גְּדוֹלָה". וּלְפִי הֲבָנָתִי, כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרַמֵּז לָנוּ מֵעִנְיַן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְצִמָּאוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דָּבָר נִפְלָא מְאֹד. כְּמוֹ הַצָּמֵא מְאֹד, כְּשֶׁהוּא בָּא אֶל הַמַּיִם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִשְּׁתִיָּתוֹ לְגֹדֶל צִמְאוֹנוֹ, נִמְצָא שֶׁעִקַּר תַּעֲנוּג הַגָּדוֹל הוּא עַל יְדֵי הַצִּמָּאוֹן. כְּמוֹ כֵן הוּא כָּל עִנְיְנֵי כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים דִּקְדֻשָּׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִישִׁי [קפה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֵיכוּת הַחִבּוּר פּוֹעֶלֶת גַּם כֵּן בַּוָּלָד הַנּוֹצָר מֵאוֹתָהּ בִּיאָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּדָּבָר שֶׁיְּהֵא בִּצְנִיעוּת וּבְטָהֳרָה וְלֹא יְהֵא בוֹ גְּנוּת מַעֲשֶׂה בְּשׁוּם עִנְיָן. וְאַל יִנְהַג עִמָּהּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבַר שָׁוְא וְתַעְתּוּעִים. וְלֹא יִבְעָלֶנָּה בְּעַל כָּרְחָהּ וְלֹא יְרִיבֶנָּה וְלֹא יַכֶּה אוֹתָהּ עַל עֵסֶק תַּשְׁמִישׁ. וְהִנֵּה אָמְרוּ בְּפֶרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין בִּפְסָחִים (מט, ב): … להמשך קריאה

רְפוּאָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה מֵחוֹשׁ אוֹ כְּאֵב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אֶלָּא הוֹלֵךְ כְּבָרִיא, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת תְּרוּפָה אוֹ לִבְלֹעַ כַּדּוּרִים בְּיוֹם טוֹב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשַׁבָּת. (כג) יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי – מֻתָּר לְכַוֵּן אֶת הַ'שְּׁעוֹן שַׁבָּת' [שֶׁאֵינוֹ דִּיגִיטָלִי] בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת לְאֵיזֶה שָׁעוֹת יִדָּלֵק … להמשך קריאה

מדידה ושקילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מדידה ושקילה אינה מותרת אלא לצורך מצוה. על כן, מותר לשקול [במשקל מכני] מאכל, כדי לדעת אם יש בו כזית [27 גרם] ולברך אחר האכילה ברכה אחרונה. (שו ס"ז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

ג – נתגלתה גדלותו מתוך ענותנותו סיפור

——– באסיפת רבנים שהתקימה בפטרבורג בהשתתפות גדולי הדור, השתתף גם הגאון רבי יוסף דב, רבה של בריסק. הגאון הנזכר לעיל הקשה קושיה חריפה בשם בנו רבי חיים והתפתח ויכוח סוער בין הרבנים שנוכחו במקום. לאחר מכן תירץ הגאון הנזכר לעיל תרוץ אחד שלו ותרוץ נוסף בשם בנו רבי חיים אשר הפליאו את השומעים. רבי יצחק … להמשך קריאה

דילוג לתוכן