מְחִיאַת כַּפַּיִם וְרִקּוּד

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– גַּם בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לִמְחֹא כַּפַּיִם וְלִרְקֹד, [חוּץ מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה]. וְכֵן הַדִּין שֶׁאָסוּר לִדְפֹּק עַל הַשֻּׁלְחָן עִם קֶצֶב הַשִּׁיר, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת. {כַּמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת שַׁבָּת ח"א. (שכ)} ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, מַהוּ עֹנֶשׁ גִּלְגּוּלוֹ?

——– יִתְגַּלְגֵּל בַּחֲסִידָה וְיַהַרְגוּהָ חַבְרוֹתֶיהָ [וְאִיתָא בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא בַּזֹּהַר (בהר סיני דף קיא ע"א): הַחוֹטֵא עִם הַגּוֹיָה, מִתְגַּלְגֵּל בְּגוֹי]. (מנחת יהודה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

רנג. שלא נכתב בבשרנו כתבת קעקע. – ספר החינוך

שלא לכתב נבשרנו כתבת קעקע, שנאמר (ויקרא יט כח) וכתבת קעקע לא תתנו בבשרכם. והענין הוא כמו שעושין היום ישמעאלים, שכתבים בבשרם כתב מחקה ותקוע שאינו נמחק לעולם. ואין החיוב אלא בכתב חקוק ורשום בדיו או בכחול או בשאר צבעונין הרושמים. וכן אמרו במכות (כא, א) קעקע ולא כתב, כלומר, שלא רשמו בצבע, כתב ולא … להמשך קריאה

טז – עַל נוֹשֵׂא הַצְּנִיעוּת צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן וְלַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ לְלֹא וִתּוּרִים

——– וּבָזֶה נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵמָּה דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים לְעֵין כֹּל, וְהַיֵּצֶר נוֹתֵן כָּל כֹּחוֹ בָּזֶה עַכְשָׁיו יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְרִיצוּת וּבְעַזּוּת וַחֲצִיפוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהֵמָּה עִקָּרִים הַגּוֹרְמִים לִפְגֹּם הַיְסוֹד, שֶׁזֶּה בְּעֶצֶם פְּגָם גָּדוֹל לַיְסוֹד – בִּגְדֵי הַשְּׁחִיצוּת. וְלָכֵן עַל זֶה צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בְּיוֹתֵר לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן ריב ריג בְּעִיר אַחַת הָיְתָה קְהִלָּה גְּדוֹלָה וְהָיוּ עֲשִׁירִים וּמֵחֲמַת עָשְׁרָם מִתְגָּאִים וְלֹא הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כַּדְבָעִי לְהוֹן לְמֶעֱבַד וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד וְחָכָם. אָמַר לָהֶם דְּעוּ לָכֶם אִם לֹא תִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה וְתַחְזְרוּ בָּכֶם תָּמֵהּ אֲנִי אִם לֹא תֶּחֱרַב הָעִיר. כָּל זְמַן שֶׁאוֹתוֹ זָקֵן חַי בִּזְכוּתוֹ לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר כְּשֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ … להמשך קריאה

מיני מגדים ובשמים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאחר ועם ארבעת התפילות ושלושת הסעודות, עדיין חסרות כעשרים ברכות כדי להגיע למאה ברכות, על כן ירבה לברך על עוגות, פירות וממתקים, ועל ד' סוגי בשמים: "עצי בשמים" [לואיזה, הדס], "עשבי בשמים" [נענע], "מיני בשמים" [בושם], "הנותן ריח טוב בפירות" [אתרוג, לימון, מילון, לאחר שישפשף מעט את הקליפה]. … להמשך קריאה

ט. אין בכח שום עוון ולו החמור ביותר, לחסום בפני האדם את המשך עבודתו את בוראו

——– למדנו מכל האמור, דלעולם אין רשות לשום עבירה ולו אף הגדולה והחמורה ביותר לחסום בפני האדם את המשך עבודתו את בוראו, טרח כביכול הקדוש ברוך הוא לכפות ולהשליט את יצרם של המיוחדים שבדורות – דור המדבר, והמיוחד שבדורות – דוד המלך, ולהכשילם בעוונות חמורים, רק על מנת ללמדנו כי אין שום עילה לנסיגה ושום … להמשך קריאה

ה. שונה היא ההתמודות לקראת הגאולה שהוטלה על דורות הקודמים, לעומת מה שהוטלה על דורות האחרונים

——– אלא שיש כאן לשאול שאלה גדולה, הלא מצות "אחכה לו בכל יום שיבוא" להאמין ולצפות לגואל, היתה גם בזמנים היפים ביותר ברוחניות שהיו לעם ישראל, כמו בתקופת מרן השו"ע ויתר קדושי ומקובלי צפת, או בתקופת הראשונים ובעלי התוספות, שאז כח הטומאה לא היה תקיף כהיום, וא"כ אם אז היו זוכים לגאולה, היאך היו זוכים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הר"מ ה' שבת פרק ו' א. דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ לְהַרְבּוֹת וּלְמָעֵט כְּגוֹן נֵר וָכֶבֶשׁ הוֹאִיל וְעָשָׂה הַגּוֹי בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ נֶהֱנֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַכִּירוֹ. נֵר הַדּוֹלֵק בִּמְסִבָּה בְּשַׁבָּת אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ שֶׁהַמַּדְלִיק עַל דַּעַת הָרוֹב מַדְלִיק. וְאִם רוֹב גּוֹיִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָה מֶחְצָה עַל מֶחְצָה אָסוּר. נָפְלָה … להמשך קריאה

הלכות תפלת המנחה

——– שו"ע סימן רלב ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם … להמשך קריאה

ו. נימוק ראשון שהוא לשם קביעת עת יום השבת שייך לכל אומות העולם

——– נימוק ראשון למצות השבת, שהיא בהכרה שבששת ימים ברא ה' את השמים ואת הארץ, זהו אינו נימוק הנותן טעם למצות השבת לישראל בלבד, כי הלא באמונה זו מודים כל אומות העולם, והיא אמונת חידוש העולם המקובל אצל כל דתות העולם, ולכן בדיברות ראשונות לא נאמר כדיברות אחרונות "על כן אני מצווך", אלא "על כן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ה' ע"א מֵעִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה הַכְּנִיעָה בְּכָל לֵב וְהַשִּׁפְלוּת כִּי הַמַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ יֵדַע כַּמָּה צָרִיךְ הָעוֹבֵר עַל דְּבָרָיו לִהְיוֹת שַׁח וְשָׁפֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכּוֹ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טו) נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס. וְנֶאֱמַר (איוב טו) אַף כִּי נִתְעַב וְנֶאֱלַח וְגוֹ' (ירמי' ו) כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָךְ עַל כֵּן יִכָּנַע וְיִהְיֶה שָׁפֵל … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רנח – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה. וְהַנִּרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ הָיָה: שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בְּמִצְווֹת גַּם כֵּן, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת וְלַעֲסֹק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאָמַר לָנוּ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: עֶפִּיס טוּט אִיר גָּאר קֵיין מִצְווֹת נִיט? (כְּלוּם אֵינְכֶם עוֹשִׂים מִצְווֹת כְּלָל?). וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כַּנַּ"ל. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד … להמשך קריאה

מַהוּ הַקֹּשִׁי שֶׁבְּמִצְוַת הַתשובה שֶׁהֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לִכְתֹּב עַל מִצְוָה זוֹ שֶׁהִיא אֵינֶנָּה בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם (דקאי על מצות התשובה כמבואר ברמב"ן, ספורנו, בעל הטורים). וְעוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ הַבּוֹרֵא לְהִשָּׁבַע שֶׁהִנּוֹ חָפֵץ בִּתְשׁוּבָה וכנא': חַי אָנִי נְאוּם ה' אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת רָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. וְיֶתֶר עַל כֵּן מָצִינוּ בגמ' דַּף ד' ע"ב, ארשב"י, לֹא דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ חֵטְא – בַּת שֶׁבַע, וְלֹא יִשְׂרָאֵל הָיוּ רְאוּיִים לְאוֹתוֹ חֵטְא – עֵגֶל, אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִיט יִצְרָם עֲלֵיהֶם כְּדֵי לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לבע"ת שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כֵּיוָן שֶׁחָטָאנוּ לֹא יְקַבְּלֵנוּ (ע"פ פירש"י שם), וְיֵשׁ לְהָבִין מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת עָשָׂה הָאֱלֹקִים כְּדֵי שֶׁיֵּאָמְנוּ דְּבָרָיו בְּמִצְוַת הַתשובה?

——– הקושי שבאמונת מצות התשובה הוא לסיבת הקושי שבאמונה בכללות, האמונה בכללות קשה לבני אדם לפי שהעינים משקרות את האמונה, וקשה לכפוף את המוח והלב עד כדי להכחיש את העין, העין מראה עולם כמנהגו נוהג, והכיצד כל תהליך העולם מורכב מסיבה ומסובב, וכל הנהגת העולם בדרך טבע ומקרה, והנה צריך האדם לשקר ולכזב את כל … להמשך קריאה

סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה – ערוך השולחן

——– א כל בהמה חיה ועוף שמזונותן עליך, שאתה מגדלן בביתך – אתה מחויב ליתן להם מזונותיהם ולהכין להם מה שצריכין, כמו שיתבאר. אבל אותן שאין מזונותן עליך, שאין אתה מגדלן – אין לך לטרוח בעדן. לפיכך אין נותנים מים ולא מזונות לפני דבורים ולפני יוני שובך ולפני יוני עליה, שמזונותן אינם על האדם אלא … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [קפד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בְּכַוָּנַת הַחִבּוּר הוּא תָלוּי עִקַּר הַדָּבָר. וּבָזֶה רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאָמְרָם: הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. וְהוּא, לְפִי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא פְּעֻלָּה נַפְשִׁית וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא דָבָר חָמְרִי. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם לְהוֹלִיד אָדָם אוֹ דָבָר אַחֵר אִם יֵדַע בְּסֵפֶר יְצִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סה, ב): אָמַר רָבָא: אִי בָּעֵי צַדִּיקֵי בָּרוּ עָלְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: … להמשך קריאה

סעי' ד' – היתה צואה על בשרו ומכוסה בבגדיו, או שהכניס ידיו בבית הכסא נכון להחמיר שלא יקרא {{{ {.} }}} – ספר מנחת שי

——– בגמ' כה. צואה על בשרו או שהיו ידיו בבית הכסא רב הונא אמר מותר לקרות ק"ש ורב חסדא אמר אסור לקרות ק"ש ופירש רש"י ידיו בבית הכסא. מחיצה יש בינו לבית הכסא ופשט ידיו לפנים מן המחיצה ומפרש בגמרא דטעמא דרב הונא משום דכתיב (תהלים קנ ו) כל הנשמה תהלל יה וטעמא דרב חסדא … להמשך קריאה

ב – צנוע בתורתו סיפור

——– על ענותנותו של רבי יצחק בלאזר מספר בהקדמה לספרו "כוכבי אור": י"ג שנה היו חדושיו גנוזים והוא לא הדפיס אותם, רק לאחר שעברו שנים ולא היה לו זרע של קיימא, הוא הוציאם לאור, למען הקים לו שם. וכן הם דבריו בהקדמתו: "עיקר כוונתי, טעמי ונמוקי, יודע כל שער עמי כי מטרתי היא לשום לי … להמשך קריאה

שאלה כח – הַאִם כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל עַל יְשׁוּעָה מִיִּסּוּרִים מְסֻויָּמִים מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תִּצְמַח בִּמְקוֹמָם פֻּרְעָנוּת אַחֶרֶת?

——– תשובה ישנה כאן בעיה, מאחר והקדוש ברוך הוא ראה לנכון לייסר את האדם וזהו תיקונו וטובתו, הרי יש חשש שאם יפציר בתפילה להיוושע – שלא ימירו את עונשו בדבר אחר. וכמה עצות לכך: א. הנכון הוא לבקש ולא להפציר יותר מדי. ב. לבקש מאוצר של מתנת חינם, כדי שלא ינכו לו משכרו וכדי שלא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר הרוקח דף ב' ע"ב אִם יַעֲסוֹק בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא בְּמִדוֹת טוֹבוֹת יִהְיֶה נִכְנַע וִידַמֶּה לוֹ מְעַט מִמַּה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ וְיִמְחוֹל לְמִי שֶׁדִבֵּר רָעוֹת מִמֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד שֶׁמָּחַל לָהֶם מִיָּד. וְיָנִיחַ הַגַּבְהוּת כְּאַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָבִיא וּכְתִיב (ויקרא ו) וְהֵרִים אֶת הַדֶשֶׁן לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּלְהָסִיר … להמשך קריאה

מילי דבדיחותא ומוסר השכל

——– "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (משלי א' ו'). [חל איסור מוחלט להעתיק מבלי רשות מהמחבר] * אל תתן לאנשים לשבור אותך, אתה לא צלחת… * אל תתן לאנשים להוציא אותך מהכלים, אתה לא סיר… * אל תתן לאנשים לסחוט אותך, אתה לא סמרטוט. * אל תתן לקש לשבור אותך, אתה לא גמל. [הקש … להמשך קריאה

יאהב את ה' בהתבוננו בשכרו המיעד לו לעולם הבא – תפארת ישראל

——– כמה אוהב אדם למי שמצפה ממנו לאיזה תכלית טובה שיצמח לו ממנו, ואפלו היא הנאה של משהו קטן, כל שכן אם אותו אדם מהנהו הנאה גדולה, מפרנסו, שומרו מאויביו, מרפאהו, מנשאו ומרוממו, משיא לו אשה ובנים ושומרם, אם כן, כמה כל שכן וכל שכן שיש לאדם לאהב את בוראו בהתבוננו על ההנאה הגדולה והעצומה … להמשך קריאה

ה. מהות האדם כנותו ואמיתותו משתקפים בעידן הסתר פנים גלות וחשיכה

——– וכשנתעמק יותר נוסיף הבהרה חשובה למה שנתבאר לעיל. כשאדם במצב עליה והתרוממות והכרתו ברורה ושעתו שקטה, ובפרט כשהמדובר במדריגות נשגבות כמו ברוח הקודש השורה עליו, אין מצב זה משקף את מהותו האמיתית של האדם, לפי שכרגע הוא בבחינת נוטל שכרו. והדבר דומה לסיפורו של איוב, דכאשר בא השטן לנסות את איוב טען כשאמר לו … להמשך קריאה

ו. תפקיד האדם בעידן עליה ושיגשוג – לנצל את בהירותו ולא להסתפק במועט, ובכך יאגור כח רב כך שגם כאשר תסתלק ממנו אותה הארת אור פני ה', עדיין ישאר רשימו ניכר

——– אלא מה שנשאר לבאר הוא, מהי העצה להשאר יציב וחזק בזמני הירידה, לבלתי תמעדנה רגלי עובד ה' בזמן שהחושך יסובבנו. ובכן העצה היא, לנצל את ימי העליה ככל האפשר, וזו תכלית ימי העליה לאגור מדריגות נוספות באמונה וביטחון ובייתר ענייני עבודת ה', וכמה שיעבוד יותר בזמני עליה אלו כך יותר ירווח לו בזמני הירידה, … להמשך קריאה

"ושמי ה' לא נודעתי להם"

——– כתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בקל שקי ושמי ה' לא נודעתי להם". וביאר רש"י: "לא נודעתי, לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתי ולא קיימתי". ודבריו טעונים בירור, כיצד יתכן הדבר שאבות העולם, ג' רגלי המרכבה, אשר בזכותם אנו חיים עד היום הזה, … להמשך קריאה

יז – בְּלִי סָפֵק שֶׁכָּל הַצָּרוֹת בַּדּוֹר בַּעֲוֹן הַפְּרִיצוּת

——– וְתִמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם מְאֹד מְאֹד עַל צְנִיעוּת בְּנֵי בֵיתְכֶם, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁכָּל הַצָּרוֹת הַצְּרוּרוֹת נִצְמָחִים אוֹדוֹת הַפְּרִיצוּת שֶׁבַּדּוֹר, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְכָל שֶׁכֵּן עַל פְּגַם הַפְּרִיצוּת וְהַפְּקִירוּת, שֶׁמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לֵילֵךְ בִּלְבוּשֵׁי הֶפְקֵרוּת וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָם בְּכָל כֹּחוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן אֵלּוּ שֶׁמַּנִּיחִים מֵרְצוֹנָם בְּנוֹתֵיהֶן שֶׁיֵּלְכוּ בְּבִגְדֵי הַפְּרִיצוּת וְהַשַּׁחַץ, הַמְאַבְּדִים נַפְשׁוֹת בְּנוֹתֵיהֶם, וְהַמּוֹסְרִין בְּנֵיהֶם לִלְמֹד אֶפִּיקוֹרְסוּת. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן