סימן רלה – זמן קריאת שמע של ערבית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רלה – זמן קריאת שמע של ערבית א זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה מִשְּׁעַת יְצִיאַת שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים א קְטַנִּים, וְאִם הוּא יוֹם מְעֻנָּן יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצֵא הַסָפֵק מִלִּבּוֹ; וְאִם קְרָאָהּ קֹדֶם לָכֵן, חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָהּ ב בְּלֹא בְּרָכוֹת; וְאִם הַצִּבּוּר מַקְדִּימִים לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע מִבְּעוֹד יוֹם, יִקְרָא עִמָּהֶם קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן, … להמשך קריאה

שאלה כט – מַדּוּעַ מֵנִיחַ הַיֵּצֶר לָאָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבְרִכּוּז, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת לָרוב וְכַיּוֹצֵא , וְאִילּוּ בַּתְּפִלָּה מִתְנַפֵּל הוּא עַל הָאָדָם לְבִלְתִּי תֵּת לוֹ מָנוֹחַ לְמַחְשָׁבָה וַאֲפִלּוּ לֹא לִבְרָכָה אַחַת?

——– תשובה מטרת ביאת האדם לעולם, מחדלו והצלחתו בפרטות, וכמו כן הגלויות של כלל ישראל בכללות הכל למטרה אחת להכיר ולדעת את ה', ומתוך החושך וההסתר לדעת שאין עוד מלבדו, וכל הנדרש מהאדם בפרטות ועם ישראל בכללות להגיע להכרה בה' כאשר ידם משגת בתוך החושך והערפל המסתיר פני ה', ובכך מגיע האדם לתכליתו. ויתר על … להמשך קריאה

סימן שכה – דין אינו יהודי להזמינו, וכשעשה מלאכה בעדו – ערוך השולחן

——– א מותר לזמן אינו יהודי בשבת לאכול עמו על שולחנו, אף על גב דביום טוב אסור להזמינו אם לא שבא מאליו, כמ"ש בסימן תקי"ב, זהו מפני שביום טוב חיישינן שירבה בשבילו בבישול, אבל בשבת אינו מזמינו אלא על המוכן מאתמול, וליכא חששא דמלאכה. ואי משום טירחא – מותר מפני דרכי שלום (עיין ר"ן פרק … להמשך קריאה

חוקת יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: יט (א) וַיְדַבֵּ&#1443ר יְהֹוָ&#1428ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה וְאֶֽל-אַהֲר&#1430ֹן לֵאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה וְעִםאַהֲרֹן לְמֵימָר:(ב) ז&#1434ֹאת חֻקַּ&#1443ת הַתּוֹרָ&#1428ה אֲשֶׁר-צִוָּ&#1445ה יְהֹוָ&#1430ה לֵאמ&#1425ֹר דַּבֵּ&#1443ר | אֶל-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1431ל וְיִקְח&#1443וּ אֵלֶ&#1449יךָ&#1449 פָרָ&#1448ה אֲדֻמָּ&#1436ה תְּמִימָ&#1431ה אֲשֶׁ&#1444ר אֵֽין-בָּהּ&#1433 מ&#1428וּם אֲשֶׁ&#1435ר לֹֽא-עָלָ&#1445ה עָלֶ&#1430יהָ עֹֽל: … להמשך קריאה

יא. סכנת המעידה

——– ואפשר עוד לומר סיבה להארת הפנים הגדולה של עם ישראל דוקא בעידן חטא העגל, והוא כדי שלא לשוברם לגמרי, כי בכל מעידה יש בה סכנת שבירה והתמוטטות המביאה לפריקת עול. והדברים יובנו עפ"ד הגאון רבי חיים שמואלביץ בספרו "שיחות מוסר", שמגלה לנו היבט נוסף שגרם למעידת ישראל בעגל, ונצטט לשונו: כאן גילו לנו חז"ל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-פ

——– [שמות פרק-טו-ד]&nbsp מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף: [משלי פרק-טו-א]&nbsp מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף: [משלי פרק-יז-ט]&nbsp מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף: [איוב פרק-יב-יט]&nbsp מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף: [קהלת פרק-ג-טו]&nbsp מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף: ——– … להמשך קריאה

ד – על מה בכה רבי למה שלמה זלמן מוולוז'ין

——– פעם נסעו בדרך האחים רבי חיים ורבי שלמה זלמן מוולוז'ין. ויהי בבואם למלון, דבר אתם בעל האכסניה קשות, העליב אותם ולא נתן להם מקום ללון. הם המשיכו ונסעו משם בלילה. בדרך ראה רבי חיים את אחיו רבי זלמן והנה הוא בוכה. אמר לו: הגד לי רבי זלמן, למה אתה בוכה בכיה של חינם? אני … להמשך קריאה

חסד של אמת

——– הננו מבקשים, בכל לשון של בקשה: אנא לפני כל תחילת לימוד ומצווה, נא להדגיש שזכות הלימוד והחיזוק יעמדו לעילוי נשמתה הטהורה. והמרחם על הבריות מרחמים עליו מהשמים וזכות הצדקת תעמוד לו לכל מילי דמיטב. אמן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

א. חובת התוכחה בנושא הקדשה – תפארת ישראל

——– נהגו צדיקים רבים, בימי השובבי"ם, המסגלים לתקן חטא נורא זה, לעורר את העם לתשובה על פגם חטא זה. והובא בהקדמת קונטרס "שמירת הברית" שבספר "שאול בחיר ה ", מתלמידי הגאון המפרסם מורנו הרב שאול בראך זצ"ל, וכתב שם (דף סח) וזה לשונו: אמר רבנו, דע לך, אדרבא – כל מה שמרבים לדבר בענינים אלו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רס – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי וְהִפְלִיג בְּמַעֲלַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים בְּעַצְמָן טוֹבִים מְאֹד וְכוּ'. (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים). וְאָז הֵבִיא רְאָיָה לָזֶה מֵהַדִּין הַמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן ס"ב (שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי וְאֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ. … להמשך קריאה

מעלת הסדר – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וידבר ה' אל משה במדבר סיני (א.א) פירש רש"י – בשלושה דברים ניתנה התורה באש במים ובמדבר. מה אלו חינם לכל באי העולם, אף דברי תורה חינם הם [מדרש רבה א.ו]. ויש לידע, מדוע בחר המדרש דווקא בדוגמאות אלו? ב. שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.ב) פירש רש"י – מתוך חיבתן … להמשך קריאה

כי תצא יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (י) כִּֽי-תֵצֵ&#1445א לַמִּלְחָמָ&#1430ה עַל-אֹֽיְבֶ&#1425יךָ וּנְתָנ&#1438וֹ יְהֹוָ&#1447ה אֱלֹהֶ&#1435יךָ בְּיָדֶ&#1430ךָ וְשָׁבִ&#1445יתָ שִׁבְיֽוֹ: אֲרֵי תִפּוֹק לַאֲגָחָא קְרָבָא עַלבַּעֲלֵי דְבָבָךְ וְיִמְסְרִנוּן יְיָ אֱלָהָךְבִּידָךְ וְתִשְׁבֵּי שִׁבְיְהוֹן: כי תצא למלחמה. במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, … להמשך קריאה

ז. בדורות הקודמים שתפקידם היה בהתמודדות בחלק ה"עשה טוב", היו להם כלים מתאימים לכך

——– ולכך בדורות קודמים היו בעלי השגה וקדושה יתירה, ולבחינת ה"עשה טוב" אצלם היה אפשרות וכשרון רב, והרע היה אצלם פחות בתוקף מאשר היום, והיה סיכוי שתבוא הגאולה בזמנם מכח התעצמותם בעשה טוב, ומכח זה להכניע ולבטל את שער החמישים של הטומאה, ובזה היינו חושׂכים מעצמנו את ההתמודדות החזיתית עם קצה הטומאה, וכיון שלא הספיקו … להמשך קריאה

ליל פורים שחל במוצאי שבת

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– זמן תפלת ערבית – כשחל פורים במוצאי שבת, נהגו לאחר מעט את תפלת ערבית, כדי שיספיקו הציבור להגיע בנחת, ובפרט שישנם הגרים רחוק מבית הכנסת ובאים ברכב יחד עם בני ביתם. והרבה נשים גם כן באות לשמוע, ועליהן להתארגן מעט לאחר השבת. על כן טוב ונכון לארגן שיעור "בהלכה ובאגדה" … להמשך קריאה

סימן רלו – דין ברכות קריאת שמע של ערבית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רלו – דין ברכות קריאת שמע של ערבית א בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ א שְׁתַּיִם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע, וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. ב אֵין לְסַפֵּר בֵּין גְּאֻלָּה דְּעַרְבִית לַתְּפִלָּה, וְאַף הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר י"ח פְּסוּקִים וְיִרְאוּ עֵינֵינוּ, אֵין לְהַפְסִיק בֵּין יִרְאוּ עֵינֵינוּ לַתְּפִלָּה; וּמִיהוּ מַה שֶּׁמַּכְרִיז שְׁלִיחַ צִבּוּר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֵּין קַדִּישׁ לִתְפִלַּת עַרְבִית לָא הָוֵי הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהוּא … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשְּׁבִיעִי: לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּבַזְּמָן הָרָאוּי – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הַכְנָסַת אוֹרְחִים; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, פַּרְנָסַת עֲנִיִּים; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּגְבִיַּת הַצְּדָקָה))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש … להמשך קריאה

רנה. שלא לעשות מעשה אוב. – ספר החינוך

שלא לעשות מעשה אוב, ולא נפנה אחריו. כלומר, שלא נשאל בו, שנאמר (ויקרא יט לא) אל תפנו אל האובות. והענין הוא, שמקטירין קטרת ידועה, ועושין מעשים ידועים, ובאותם הענינים ידמה לאדם שישמע דבור מתחת השחי שיענה לו במה שישאל, זהו מין אחד ממיניו. ולשון ספרא (קדושים ז י) אוב זה פיתום המדבר משחיו. משרשי מצוה … להמשך קריאה

אחרי מות יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: טז (א) וַיְדַבֵּ&#1444ר יְהוָֹה&#1433 אֶל-מֹשֶׁ&#1428ה אַֽחֲרֵ&#1443י מוֹת שְׁנֵ&#1430י בְּנֵ&#1443י אַֽהֲר&#1425ֹן בְּקָרְבָתָ&#1445ם לִפְנֵֽי-יְהוָֹ&#1430ה וַיָּמֻֽתוּ: וּמַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בָּתַרדְמִיתוּ תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרוֹבֵיהוֹןאֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ: וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן … להמשך קריאה

נאמנות – ספר פלא יועץ

נאמנות היא מדה נאמנה, היתה לראש פנה, וזה כלל גדול בתורה שיהא העבד נאמן לרבו והשכיר למשכירו לעשות מלאכתו באמונה, והשליח יהיה ציר נאמן לשולחיו, ובפרט שלוחי מצוה וכל המשכרים למלאכת שמים, כגון מלמדי תינוקות ושלוחי צבור וכדומה, צריכין זריזות יתרה להתנהג בנאמנות גמורה ושלא למעל בשליחותם אפלו דקה מן הדקה, פן יאמר עליהם, חס … להמשך קריאה

תולדות יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (יט) וְאֵ&#1435לֶּה תּֽוֹלְד&#1445ֹת יִצְחָ&#1430ק בֶּן-אַבְרָהָ&#1425ם אַבְרָהָ&#1430ם הוֹלִ&#1445יד אֶת-יִצְחָֽק: וְאִלֵּין תּוּלְדַת יִצְחָק בַּר אַבְרָהָםאַבְרָהָם אוֹלִיד יָת יִצְחָק: ואלה תולדות יצחק. יעקב ועשו האמורים בפרשה: אברהם הוליד את יצחק. על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הזקק … להמשך קריאה

רנג – מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מִעוּט שֵׁנָה הוּא מְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף (עַיֵּן פְּנִים): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

"מאמר החכם תכלית הידיעה שנדע שלא נדע"

——– טרם נברר הדברים, נקדים לזה את מאמרו הנודע של החכם: "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע". ומאמרו תמוה מאוד בתלת: א. איך יתכן שהתכלית שלא נדע, והרי הדבר ברור ומוסכם אצל כל חכמי התורה והמוסר, שעל האדם להיות בר דעת ולא ח"ו חסר דעת? ב. מדוע נצרך ללמוד את כל התורה כולה בכדי להגיע למצב … להמשך קריאה

סימן שכו – דיני רחיצה וזיעה בשבת – ערוך השולחן

——– א איתא בגמרא (מ'.): בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת, דליכא איסור בזה כיון שלא נתחממו בשבת, והרחיצה עצמה אינה מלאכה. התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו, אסרו את החמין והתירו את הזיעה. ועדיין היו רוחצין בחמין ואמרו מזיעין אנחנו, אסרו להן את הזיעה והתירו להן צונן וחמי טבריה. ב ולכן … להמשך קריאה

רצה והחליצנו בברכת מעין שלוש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אכל כזית עוגה או שבעת המינים, או שתה רביעית [81 גרם] יין, מברך "מעין שלוש", ומזכיר "ורצה והחליצנו ביום השבת הזה", ואם שכח ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה"', יחזור ויזכיר. אבל אם נזכר לאחר מכן, אינו חוזר. (שבת ב קצה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

דִּין הַמִּתְגַּלְגְּלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, אַף אִם לֹא עָשׂוּ תשובה?

——– לֹא. אִם עָשׂוּ תשובה הָרְאוּיָה כְּפִי הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י, נִצּוֹלִים מִגִּלְגּוּלִים וּמִן הַגֵּיהִנֹּם. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

יח – "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ"

——– וְכֵן צָרִיךְ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת בְּרִית עִם הַשֵּׁם וְלִכְרוֹת בְּרִית עִם בֵּיתוֹ וְזַרְעוֹ לְלַמְּדָם דֶּרֶךְ ה', שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מֵאַחֲרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהוֹדִיעָם אֶת גְּבוּרָתוֹ וְכֹחוֹ וְכֹחַ מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים וּלְהַזְהִירָם עַל לְהַבָּא לִבְלִי לָסוּר מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹב, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְדוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֲנָשִׁים הַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁמְּיַסֵּר אֶת בָּנָיו מְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן