אֵיכוּת הַחִבּוּר פּוֹעֶלֶת גַּם כֵּן בַּוָּלָד הַנּוֹצָר מֵאוֹתָהּ בִּיאָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בַּדָּבָר שֶׁיְּהֵא בִּצְנִיעוּת וּבְטָהֳרָה וְלֹא יְהֵא בוֹ גְּנוּת מַעֲשֶׂה בְּשׁוּם עִנְיָן. וְאַל יִנְהַג עִמָּהּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבַר שָׁוְא וְתַעְתּוּעִים. וְלֹא יִבְעָלֶנָּה בְּעַל כָּרְחָהּ וְלֹא יְרִיבֶנָּה וְלֹא יַכֶּה אוֹתָהּ עַל עֵסֶק תַּשְׁמִישׁ. וְהִנֵּה אָמְרוּ בְּפֶרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין בִּפְסָחִים (מט, ב): מָה אֲרִי דוֹרֵס וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים, אַף עַם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ב מֵחֵלֶק אֵיכוּת הַזִּוּוּג (סימן קסט). אֲבָל יַמְשִׁיךְ לִבָּהּ בְּדִבְרֵי פִּתּוּי וְחֵן וְחֵשֶׁק וְאַהֲבָה עַד שֶׁיִּקְשֹׁר דַּעְתָּהּ בְּדַעְתּוֹ וְתִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס הִיא בָּאַהֲבָה תְחִלָּה וְתַתְחִיל לְהַזְרִיעַ תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁזֶּרַע שֶׁלָּהּ הִיא כַּחֹמֶר וְזֶרַע שֶׁלּוֹ כְּצוּרָה וְתֵלֵד זָכָר, כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סיצן קפב). וְגַם מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה שֶׁיִּכָּנֵס בֵּינֵיהֶם בְּעֵת הַחִבּוּר לְשֵׁם שָׁמַיִם יֵצֵא הַזֶּרַע חָזָק וּפִקֵּחַ וְנָאֶה.
וְגַם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ בְּעֵת הַחִבּוּר לִצְנִיעוּת וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם וִיסַפֵּר עִמָּה בְּדִבְרֵי הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַצְּנוּעוֹת: אֵיךְ יָצְאוּ מֵהֶן בָּנִים הֲגוּנִים, כְּשֵׁרִים וּטְהוֹרִים, רְאוּיִים לְכֶתֶר עֶלְיוֹן, בַּעֲלֵי תוֹרָה וְיִרְאָה וְהוֹרָאָה, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁל קִמְחִית, שֶׁזָּכְתָה לְשִׁבְעָה בָנִים שֶׁכֻּלָּם שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה. וּבָאוּ חֲכָמִים וּשְׁאָלוּהָ בַּמֶּה זָכְתָה לְכָךְ. וְאָמְרָה, שֶׁאֲפִילוּ קוֹרוֹת בֵיתָהּ לֹא רָאוּ שְׂעָרוֹת רֹאשָׁהּ מִיָּמֶיהָ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף (מז, א). נִמְצָא שֶׁזָּכְתָה לְהַפְלָגָה כָּזֹאת מֵרֹב צְנִיעוּתָהּ וַחֲסִידוּתָהּ וְיֹשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ, כִּי מִשֶּׁהָיְתָה צְנוּעָה כָּל כָּךְ, שְׁלֵמָה הָיְתָה בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֶׁמְּסַפֵּר אָדָם עִם אִשְׁתּוֹ דְבָרִים כָּאֵלּוּ, יִמְשֹׁךְ לִבָּהּ לִירְאַת שָׁמַיִם וּצְנִיעוּת וַחֲסִידוּת.
גַּם בְּעֵת הַחִבּוּר אַל יְשַׁמֵּשׁ לַהֲנָאָתוֹ לְבַד, אֶלָּא גַּם לַהֲנָאָתָהּ, וּכְמוֹ שֶׁפּוֹרֵעַ חוֹב הַמּוּטָל עָלָיו מֵהָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּפִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, כִּדְאִיתָא לָעֵיל, בְּפֶרֶק ג מֵחֵלֶק דֶּרֶךְ הַחִבּוּר (סימן קעט). כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לַהֲנָאוֹת לְבָד. אָמְנָם הָיָה הַתַּשְׁמִישׁ בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת. נִמְצָא, שֶׁזֶה הֶחָסִיד הָיָה מַעֲשֵׂהוּ כֻּלּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְמִצְוָה גְמוּרָה וְעַל כֵּן יָצְאוּ בָּנִים נֶחְמָדִים וַהֲגוּנִים. וְכֵן יֶאֱרַע לְכֹל מִתְעַסֵּק לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּכָל עִנְיְנֵי הַחִבּוּר וְיִשְׁמֹר הַתְּנָאִים שֶׁסִּפְּרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, יַשְׁלִים כַּוָּנַת בּוֹרְאוֹ וְיִזְכֶּה לְזֶרַע הָגוּן וְכָשֵׁר.
וְעַל כֵּן זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹלִיד בָּנִים כְּמוֹתָם מֵחִבּוּר הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּשָׁמְרָם כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִתְּנָה. וְאִם מָצִינוּ קוּשְׁיָא לָזֶה בְּעֵשָׂו אֲשֶׁר נוֹלַד מִיִּצְחָק וְרִבְקָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנָיו כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה לֹא יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִיהוּדָה וְתָמָר; וְלָמָּה כָּהָה מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק; וְלָמָּה בָא לִידֵי צֹרֶךְ צֵידַת בְּנוֹ עֵשָׂו.
אֲבָל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְנָשִׁים הֲגוּנוֹת יָצְאוּ מֵהֶן בָּנִים הֲגוּנִים כְּמוֹתָם. וּלְהוֹדִיעַ זֶה נִכְתַּב בְּסוֹף מְגִלַּת רוּת (ד, יח): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת פֶּרֶץ פֶּרֶץ" וגו'. לְלַמְּדֵנּוּ, כִּי כֻלָּם הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְיָצָא מֵהֶם גֶּזַע מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בְּיִצְחָק אָבִינוּ: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק" (בראשית כה, יט). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דוֹמֶה לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כְּפִי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה נוּכַל לוֹמַר, שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה, כִּי לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כִּי בְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ יִקָּרֵא לוֹ זֶרַע וְהִיא הָיְתָה הֲגוּנָה, לְכָךְ קִדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַחִבּוּר וְנִתְכַּוֵּן כַּוָּנָה יְתֵרָה לְהוֹלִיד בֵּן צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹתוֹ. וְהִגִּיעַ כֹּחַ צִדְקַת בְּנוֹ, עַד שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיוּ מְעִידִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם לְאַחַר הָעֲקֵדָה, שֶׁהָיָה בְנוֹ לְכָל דָּבָר, שָׁלֵם כְּמוֹתוֹ, אֵין בּוֹ מוּם, לֹא בִּפְנִים וְלֹא בַּחוּץ, רָאוּי לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה בְּלֹא מוּם, כַּדָּבָר הַקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
לא בפנים. במחשבתו ובשכלו כשפשט צוארו לשחיטה ולא בחוץ בגופו שלא היה בו מום כי בעל מום פסול לקרבן:
וּבָזֶה הַלָּשׁוֹן נֶאֱמַר עַל אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה דוֹרוֹת צַדִּיקִים גְּמוּרִים מִפֶּרֶץ וְעַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל כֵּן בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדָוִד עַבְדּוֹ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם הוּא וְזַרְעוֹ, לְפִי שֶׁבָּא מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, כְּדִמְיוֹן עֲשָׂרָה סִדְרֵי עוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁהַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּעִנְיְנֵי הַחִבּוּר בְּמַהוּתוֹ וּבִזְמַנּוֹ וּבַמָּזוֹן הָרָאוּי וּבְכַוָּנָתוֹ וּבְאֵיכוּתוֹ, יוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים.
כדמיון עשרה סדרי עולם. עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ועשרת הדברות ועשר ספירות:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5