מערכת אתר אשובה א ויקרא אל משה וגו' אדם כי יקריב מכם וגו' (ויקרא א, א-ב). רש"י הביא דברי רז"ל שהתעוררו אדם למה נאמר, וכוונתם היא שהיה לו לומר איש ולא אדם, מאחר שכתיב כי יקריב ולא כתיב אדם מכם יקריב שמע מינה שמדבר מעולת נדבה, על כן אמר בתוספת תיבת כי שמורה על הרצון כי יקריב וכן … להמשך קריאה
א ש"ן לדון בערכי אדם. ב שנ"א שלא להמיר קדשים. ג שנ"ב להיות התמורה קודש. ד שנ"ג שנ"ד שנ"ה לדון בדין ערכי בהמה, ולדון בערכי בית ולדון בערכי שדה. ה שנ"ו שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן. ו שנ"ז לדון בדין מחרים נכסיו. ז שנ"ח שנ"ט שלא ימכר שדה החרם, ולא יגאלו. ח ש"ס שס"א מצות … להמשך קריאה
א שכ"ו שכ"ז שכ"ח שכ"ט שלא לעבוד האדמה בשנה השביעית, ולא האילנות, ולא נקצר ספיחה, ולא נאסוף פירות האילן. ב ש"ל של"א של"ב מצות ספירת ימי היובל שהם ז' שמיטות, ומצות תקיעת שופר ביובל, ומצוה לקדש שנת החמשים כמו שנת השמיטה בביטול העבודה בארץ כו', שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים. ג של"ג … להמשך קריאה
א רס"ג שלא יטמא כהן הדיוט למת. ב רס"ד מצות טומאת הכהנים לקרובים. ג רס"ה שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו, ואעפ"י שטבל וטהר צריך הערב שמש, לפי שהוא כשני לטומאה עד שיעריב שמשו ועל זה נאמר (ויקרא כא, ו) ולא יחללו שם אלהיהם. ואמרו בסנהדרין פרק ט' (פג, ב) אם אינו ענין … להמשך קריאה
א רי"ג מצות יראת אב ואם, שנאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו. ב רי"ד שלא לפנות אחר עבודה זרה במחשבה או בדיבור ולא אפילו בראייה לבד, שנאמר (שם ד) אל תפנו אל האלילים. ג רט"ו שלא לעשות עבודה זרה למי שיעבדה בין לעצמו בין לזולתו ואפילו יהיה המצווה לעשותו גוי, שנאמר (שם) ואלהי … להמשך קריאה
א קפ"ה שלא יכנס כהן גדול בכל עת אל הקודש. ב קפ"ו מצות עבודת יום כפור. ג קפ"ז שלא לשחוט קדשים בחוץ. ד קפ"ח מצות כיסוי הדם של חיה או עוף. ה קפ"ט שלא לקרב לעריות. ו ק"ץ קצ"א קצ"ב שלא לגלות ערות האב, כלומר שלא לשכוב אותו משכבי אשה, שנאמר (ויקרא יח, ז) ערות … להמשך קריאה
א קע"ד מצות טהרת המצורע בעץ ארז ושני צפרים. ב קע"ה מצות תגלחת מצורע. ג קע"ו מצות טבילה לטמאים. ד קע"ז מצות קרבן מצורע. ה קע"ח מצות טומאת בתים מנוגעים. ו קע"ט מצות טומאת הזב. ז ק"פ מצות קרבן הזב. ח קפ"א מצות טומאת שכבת זרע. ט קפ"ב מצות טומאת הנדה. י קפ"ג מצות טומאת … להמשך קריאה
א קס"ז להיות היולדת מטמא. ב קס"ח שלא יאכל הטמא מן הקדשים, שנאמר (ויקרא יב, ד) בכל קודש לא תגע, ופירשו רז"ל (יבמות עה, א) שהוא אזהרה לאוכל כו'. ג קס"ט מצות קרבן היולדת. ד ק"ע מצות ענייני טומאת המצורע. ה קע"א שלא לגלח שער הנתק. ו קע"ב שיתנהג המצורע בפריעה ופרימה. ז קע"ג מצות … להמשך קריאה
א ק"ן קנ"א שלא יכנסו כהנים למקדש מגודלי שער, ושלא יכנסו קרועי בגדים. ב קנ"ב שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה. ג קנ"ג שלא יכנסו שתויי יין במקדש. ד קנ"ד מצות בדיקת סימני בהמה וחיה. ה קנ"ה שלא לאכול בהמה טמאה. ו קנ"ו מצות בדיקת סימני דגים. ז קנ"ז קנ"ח שלא לאכול שרץ המים, … להמשך קריאה
א קל"ב קל"ג מצות הרמת הדשן, ומצות הדלקת האש על המזבח. ב קל"ד שלא לכבות אש מעל המזבח. ג קל"ה שיאכלו הכהנים שירי המנחות. ד קל"ו שלא לעשות שיורי מנחוץ קומץ. ה קל"ז להקריב כהן גדול מנחה בכל יום. ו קל"ח שלא תאכל מנחת כהן. ז קל"ט מצות מעשה החטאת. ח ק"מ שלא לאכול מבשר … להמשך קריאה
א מצוה קי"ו מתרי"ג מצות, לעשות מעשה העולה כמשפטה. ב קי"ז לעשות מעשה המנחה כמשפטה. ג קי"ח שלא להקטיר שאור ודבש. ד קי"ט שלא להשבית מלח מעל הקרבן. ה ק"ך מצות מליחת הקרבנות. ו קכ"א להקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה. ז קכ"ב להביא היחיד קרבן קבוע על שגגת חיוב כרת. ח קכ"ג מצות … להמשך קריאה
א בעזרת שוכן מעונים, נתעסק בספר תורת כהנים, ונכלל כל פרשיות זה החומש ביחד, כי כולם פונים לדבר אחד, וזה שמו תורת כהנים תיקון האדם: ב דע כי אלו לא חטא אדם הראשון, אז לא היה שייך לומר להיות נבדל מקום קדוש, כי הכל היה ענין גן עדן והכל היה קודש, וכמו שנאמר בירמיה (ג, … להמשך קריאה
א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (שמות לה, א). האריך בכאן הזוהר (ח"ב קצו, א) במאוד שלא יתערבו הנשים בין האנשים בשעת הוצאת המת, ובל יראו ובל ימצאו. ואמר רבי שמעון רובא דעלמא לא מיתו עד דמטא זמנייהו, בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו, דהא בשעתא דמיתו אפקי ליה לבי קברי, מלאך המות אשתכח … להמשך קריאה
א הענין כי השבת מורה על העולם שכולו שבת שהוא השכר הנצחיי, ושם ינוחו הנשמות ושם משכנם, והוא מקום משכן כבודו יתברך. והמשכן של משה מכוון נגד של מעלה בסודותיו ורמיזותיו. על כן ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, כי לכל עדת בני ישראל יש להם חלק לעולם הבא שמורה עליו השבת: ב גם … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו שבת ומשכן: מצוה קט"ו מתרי"ג מצות לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ופירשו חז"ל (יבמות ו, ב) שלא ידונו הבית דין מצות שריפה למי שנתחייב שריפה לשרפו בשבת, והוא הדין לשאר מיתות בית דין. וזה לשון המכילתא (ד"ה לא תבערו) שריפה בכלל היתה, ויצאת ללמד מה שריפה מיוחדת … להמשך קריאה
א ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור כו' (שמות לה, ל). פקח עיניך וראה מי שזוכה להיות מנהיג בישראל איך צריך להיות מלא בחכמה ותבונה ודעת, וגם צריך להיות הגון בעני אלהים ואדם. בפרק הרואה (ברכות נה, א) א"ר יוחנן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור, שנאמר (שמות לה, ל) … להמשך קריאה
א ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים וגו' (דברים ד, ד). הש"י בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקרבנו לשמו הגדול שהוא סוד שם ידו"ד באמצעית התורה שהיא כולה שמותיו יתברך. וכל השמות נאצלו משם ידו"ד, וזהו תורת ה' תמימה. ובקיימנו התורה והמצות נמצא אנחנו דבקים בשמו הגדול, ואנחנו הכסא לכבודו. ואז השם שלם והכסא … להמשך קריאה
א זה שמו נאה לו מספר בני ישראל: מצוה ק"ו מתרי"ג מצות לתת מחצית השקל בכל שנה. ב ק"ז לקדש הכהן ידיו ורגליו להעבודה. ג ק"ח מצוה משיחת כהנים גדולים בשמן המשחה. ד ק"ט ק"י שלא ימשח זר בשמן המשחה, ושלא יעשה כמוהו. ה קי"א שלא לעשות קטורת כדמות קטורת. כלומר, שתהיה הרכבתו על ענין … להמשך קריאה
א להעלות נר תמיד (שמות כז, כ). מכאן רמז שתמיד לא יחסר הדלקת נר, אף שבעונותינו הרבים חרב בית המקדש, מכל מקום מצוה הוא להדליק נר בבית הכנסת שנקרא מקדש מעט ויהיה דולק ערב ובוקר בשעת התפילה, כי התפילה היא במקום עבודת הקרבנות בבית המקדש. וכמדומה לי שמצוה זו של הדלקת נר בבית הכנסת בשעת … להמשך קריאה
א כבר הקדמתי בהקדמת שובבי"ם ת"ת כי הפרשה הזו מענין מדת החסד: ב ועתה אבאר בעזה"י. כבר בארתי בארוכה בפרשת תרומה כי המשכן הוא כבריאת שמים וארץ וצבאיהם מעלה ומטה. והמשכן הוא תיקון. ואהרן הוא תיקון לאדם הראשון שנתרחק, אבל באהרן כתיב (שמות כח, א) ואתה הקרב אליך את אהרן וגו'. וזהו סוד (ויקרא טז, … להמשך קריאה
א מצוה צ"ט להיטיב נרות תמיד לפני הש"י, שנאמר (שמות כז, כא) יערוך אותו אהרן ובניו. כלומר, יערוך הנר לפני הש"י, וזהו מצות הטבת נרות הנזכרת בגמרא. ב ק' מצות לבישת בגדי הכהנים, שנאמר (שם כח, ב) ועשית בגדי קודש וגו'. ג ק"א שלא יזח החושן מעל האפוד. ד ק"ב שלא לקרוע המעיל שנאמר (שם … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). אותיות תורה מ', כי התורה נתנה במ' יום. ונרמזה התורה במלאכת המשכן, כי תכלית עשיית המשכן היה כדי להשים בו את הארון שבו הלוחות, כי תלמוד תורה כנגד כל המעלות. וכמו שכ"ב אותיות התורה נחלקים לג' חלקים כדתנן בספר יצירה, דהיינו ג' אותיות אמ"ש, וז' כפולות בג"ד כפר"ת, … להמשך קריאה
א מתחילה אקדים דברי האלהי בעל שערי אורה מה שכתב בדרך כלל על ענין בית הבחירה. וזה לשונו בשער הראשון בכינוי שכינה, והיא היתה שוכנת עם ישראל תמיד משעת עשיית המשכן, כאמרו (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וצריך אתה לדעת עיקר גדול. דע בתחלת בריאת העולם עיקר שכינה בתחתונים היתה, שהרי מערכת … להמשך קריאה
א מצוה צ"ו מתרי"ג מצות לבנות בית הבחירה, שנאמר (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש. ומשכן אקרי מקדש, ומקדש אקרי משכן. ב צ"ז שלא להוציא בדי הארון מתוך הטבעות, שנאמר (שם כה, טו) בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. ג צ"ח להשים בבית המקדש לפני ה' לחם תמיד, שנאמר (שם כה, כט) ונתת על … להמשך קריאה
א כי ימכור איש את בתו לאמה (שמות כא, ז). הזוהר (ח"ב צד, ב) מפרש פרשתה כולה על הנשמה. איש, זה הקב"ה שנאמר (שם טו, ג) ה' איש מלחמה. בתו, היא הנשמה. לא תצא כצאת העבדים, מלוכלך בחובין, כי אם בת חורין. אם רעה אשר לא יעדה והפדה, בתשובה. לעם נכרי, משיריין דמחבלין בגיהנם כו'. … להמשך קריאה
א משפטי ה' אמת צדקו יחדיו ב בכל ענייני שלימות האדם אשר הם שלשה. דהיינו שלימות הנשמה, ושלימות הגוף, ושלימות הממון, אשר עליהם נאמר (דברים ו, ה) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. הלב תלוי בו חיות הגוף, והנפש היא הנשמה. וזהו ענין (בראשית לג, יח) שלם בגופו, שלם בממונו, שלם … להמשך קריאה