מערכת אתר אשובה א אות נו"ן ב נהגו כפלוני לפעמים איתא הלכה כפלוני או מנהג' כפלוני או נהגו כפלוני. בתענית בריש ג' פרקים (כו, ב) מ"ד הלכה דרשינן לה בפירק'. מ"ד מנהג מדרש לא דרשינן כי אתו לקמן מורינן לה מ"ד נהגו העם אפילו ארויי לא מורינן להו ואי עביד לא מהדרינן להו: הסבר על זכויות יוצרים שני … להמשך קריאה
א אות מ"ם ב מקרא נדרש לפניו או לפני פניו פלוגת' היא בפרק במה מדליקין (שבת לב, ב) גבי בעון ביטול תורה בנים מתים וי"א בעון מזוזה ופלוגתייהו במקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו פי' קרא דלמען ירבו ימיכם וימי ביניכם נדרש לפניו ואקרא דלקמי' קא דמשתעי בד"ת דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ומ"ד בעון … להמשך קריאה
א אות הלמ"ד ב לאו שבכללות אין לוקין עליו איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי הא חדא לקי ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי דהא לא מייחד ליה לאו מיוחד וכתב הליכות עולם וענין לאו שבכללות רבו בו הדיעות והמחוור שבכולן דלא מקרי לאו שבכללות אלא כגון שהוציא הכתוב הרבה דברים בשם אחד כגון לא … להמשך קריאה
א אות כ"ף ב כל תיבה זו דרכה לקבץ פרטים רבים ולפעמים נמצא שאינו מקבץ רק פרט אחד והטעם שאומר מלת כל על פרט אחד אין הכוונה שמלת כל היא על הפרט אחד אלא שמביא כלל ע"ד הקדמה להוציא תולדה על הפרט דוק ותשכח בפרק הזהב (ב"מ מז, ב) פיסק' משך ממנו פירות תנן ר"ש … להמשך קריאה
א אות יו"ד ב יתיב פלוני קמיה פלוני ז"ל הליכות עולם הא דאמרינן בכול' תלמוד' יתיב פלוני קמיה פלוני ויתיב וקאמר לא אמרינן הכי אלא במקום שחולק עליו או שהיה הוא האומר אבל אם לא אמר הוא כלום ולא נחלק עליו בכלום לא אמרינן הכי כן כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו במסכת יבמות עכ"ל וכתב מהרי"ק … להמשך קריאה
א אות טי"ת ב טוב טעם ודעת למדני (תהלים קיט, סו). ע"ז התפלל דוד המלך ע"ה וכן בנו שהע"ה אמר (משלי טו, ב) לשון חכמים תטיב דעת על כן דע והאמין כי המשנה והתלמוד לשונם מדוקדק במאוד מאוד ואם יש יתור לשון או חסור או חליף לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם ומי … להמשך קריאה
א אות חי"ת ב חומר שעורים דע שהחומר היא מידה שנמקראת כור והכור הוא שני לתכים והלתך ט"ו סאין נמצ' החומר ל' סאין שהם עשרה איפות שהאיפה ג' סאין והחשבונות הנמשכות מאיפה סימנם גוד"ו וכתבתי לעיל באות ג' וכבר ידענו ג"כ מדברי רבותינו שמקום שיש בו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה כלומר … להמשך קריאה
א אות זיי"ן ב זאת אומרת לעולם כשיש משנה או ברייתא ואומר התלמוד עליה זאת אומרת פירושו דבלאו המשנה או הברייתא ההיא לא שמעי' ההוא דינא דאי בלאו המשנה ההיא הוא פשוט מעצמו למה אצטריך למימר זאת אומרת ואין לומר דאע"ג דדינא פשיטא היא דאף מהברייתא או המשנה שמעינן נמי דינא הכי שאינו כן אלא … להמשך קריאה
א אות וי"ו ב וא"ו לפעמים נמצא וא"ו במקום או בין במקרא בין במשנה או ברייתא שנאמר איש אמו ואביו תראו ומקלל אביו ואמרו ר"ל אמו או אביו וכן במשנה ביבמות חלץ ועשה מאמר ר"ל חלץ או עשה מאמר וכן הרבה כיוצא בזה: ג וצריכא דאי אשמועינן כו' לפעמים המשנה היא מיותרת דמדין בבא קמא … להמשך קריאה
א אות ה"א ב המוציא מחבירו עליו הראיה ולפעמים אומר שודא דדיינו היכא דמספקא ליה לדיין אם הוא כמר ואם הוא כמר בפרק המוכר את הבית (ב"ב סב, ב) בההיא דאמרינן התם מצד ראשון ומצד ב' ומצד ג' חוץ ממצד רביעי דאמר רבא הלכת' דלא קני מצד ד' ולא אמרו דלא מבלע אבל מבלע קנה … להמשך קריאה
א אות דלי"ת ב דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ר"ל ד"ת תורת משה קרויה תורה לפי שנתנה לדורות ושל נביאים לא מיקרי אלא דברי קבלה שקבלו מרוח הקודש כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה והא דאמרינן ד"ת מד"ק לא ילפינן ה"מ עיקר הדין אבל גילוי מילתא בעלמא כלומר לגלות שהפסוק מיירי בהכי … להמשך קריאה
א אות גימ"ל ב גברא אגברא קא רמית דרך התלמוד כשמקשה מאמורא לאמורא א"ל גברא אגברא קא רמית ולפעמים אומר דברי הפלוני מימרא הוא ומימרא לפלוני לא ס"ל כי הא דאמרינן בחזקת הבתים (מז, ב) דאקשינן מרב ביבי דאמר רב נחמן לרב הונא דאמר תלויה וזבין זביניה וביני וא"ל דרב ביבי מימרא הוא ומימרא לרב … להמשך קריאה
א אות בי"ת ב ברבי כלהיכא דאתמר ברבי כמו ר' שמעון ברבי וכיוצא בו לשון גדולה וחשיבות הוא וכן פרש"י ז"ל בקדושין (כא, ב) גבי יודן ברבי. יודן היה שמו וגדול בדורו וכל היכא דקרי ברבי לשון חכמה וחריפה הוא ע"כ. וכ"כ גם כן בפרק כל הצלמים וזה דוקא כשמזכיר שם החכם ומוסיף עליו בכינוי … להמשך קריאה
א אות האל"ף ב כלל לשונות סוגיות זה הכלל חדל לספור כי אין מספר כי ים התלמוד עמוק מיני ים מ"מ אבאר מה שלמדתי מפי ספרים ומפי סופרים ולסדר ע"ד אלפ"א ביתא כפי אשר הורוני קדמונים: ג אין מוקדם ומאוחר בתורה בפרק קמא דפסחים דף ו' אית' דוקא בשתי פרשיות אבל בחד פרשא יש מוקדם … להמשך קריאה
א כלל ברייתות ברייתא דלא תני בי ר' חייא שבשת' היא לא תחובו מינה כי מדרש' הכלל הזה בסוף חולין (קמא, ב) גמר' הנוטל אם על הבנים וכתב רש"י ז"ל שאלו סדרו את הבריית' ודקדקו בדברי כל חכם לומר כמו שאמר אבל יש תנאים הרבה שמוסיפין על משנתם בדדמי והטעם שנמצא ברייתות משובשות מפני שכששומעין … להמשך קריאה
א כלל הא כסדרן. וענין הסדרן נקרא הא כי הא הוא לשון הנה והזמנה כמו הא לכם זרע והוא ענין מסודר: ב דרך המסדר ידוע הוא לכל שרב אשי סדר הגמרא כמו שהביאו התוס' בריש חולין ובשבת פ"ק ושאר דוכתי ז"ל רש"י ריש השוכר את הפועלים (פו, א) על הא דאמר רב אשי ורבינא סוף … להמשך קריאה
א כלל למד זה הוא כלל התרצן שדי לו בלימוד בעלמא לומר הכא במאי עסקינן ואין צריך אות או מופת וראיה לדבריו אי בעית אימא ואיבעית אימא לפעמים כשמביא תירוץ אומר ואב"א ולפעמים בשני התירוצים אומר אב"א ואב"א וכתב הר"ש סודילו ונראה כי כשאומר בתירוץ השני ואב"א שיותר טוב הוא התירוץ השני ויש דוחק מה … להמשך קריאה
א כלל אלף הוא ענין המקשן ובו יצדק שם אלף על שם אאלפך חכמה כי כל מקשה צריך להעמיק ביותר כי אין לו כח להקשות רק אחד שיעמיק ויכויח והמתרץ יכול לתרץ ולדחות בקל בלי הכרח ולומר הכא במאי עסקינן וכיוצא בזה מה שאין כן המקשה צריך מופת זהו אל"ף והוא אותיות פלא שהוא אות … להמשך קריאה
א כלל כף הוא הפשטן כי להאבעין יש לו שני כף א' כף זכות וא' כף חובה דהיינו לזכות או לחיב. או לאסור ולהתיר. או לטמא ולטהר. או להכשיר ולפסול. דמשום הכי קא בעי לה אם כך או כך והפשטן כף אחת מכריע: ב בעיות שהם זו אחר זו הדרך הוא שהבעיא השנית נולדה מחמת … להמשך קריאה
א כלל ישיבה הם בני ישיבה. כל סברות שבתלמוד הוא דבני ישיבה סברו כך. וכן כל סתם האבעיות שבתלמוד אבעיא להו הוא לבני ישיבה: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א כלל הלכות כמו שכתבתי בענין תוספתא וברייתות שהתוספתא קאי על המתניתין לפרש'. והברייתות שונים פסקי דינים כן דרך האמוראים לפרש מתני' כמ"ש לעיל. וגם הוסיפו וחרשו פסקי דינים שלא נזכרו במשנה ואלו נקראו הלכות וכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א כלל אמוראים ענין אמורא הוא כמו התוספתא דהיינו לפ' המשנה כי בדורות אחרונים נתמעטו הלבבות ולא הספיק הפירוש של התוספת' ובאו האמוראים ופירשו המשנה יותר באריכות וגם עשו פירוש לפירושו שפירשו גם התוספתא. ענין פירוש תיבת אמורא כתבתי לעיל בכלל רבי: ב דרך התלמוד כשמקשה מאמורא לאמורא. דאמרי לה גברא אגברא קא רמית כדאיתא … להמשך קריאה
א כלל תנא ברא ברייתות שהם מחוץ לבית מדרשו של רבי ואינם פירוש המשנה כמו התוספתא הנ"ל רק דינים שחדשו התנאים ההם מ"מ כל מה דתני ר' חייא רמיזא במתני' כמ"ש אילפא בתעניות (כא, א) ובכתובות (סט, ב) כל דאמר מילתא דר' חייא ולא פשיטנא לה ממתני' כו' וכן מצינו להתוספות בפ"ט דנדה על מה … להמשך קריאה
א כלל תוספתא תוספתא היא על המשנה כל תנא וחגי עלה על התוספתא שנתוספה על המשנה. כתב בס' כריתות מה שקראו בתלמוד תוספתא אין זה מה שאנו קוראין תוספתא אלא תוספות שהוסיפו לבאר המשנה כמו ותני עלה וכיוצא בזה וראיה מהא דירושלמי בהוריות ומדרש קהלת איש אשר יתן לו ה' וכו' וכבוד זה תוספתא לעשות … להמשך קריאה
א כלל רבי הכוונה בזה ענין המשנה כי רבי שהוא רבינו הקדוש הוא כתב המשניות וסדרם על כן יתבאר בכלל הזה כללי המשניות ופירוש של משנה הוא כמשנה למלך כי תורה שבכתב היא המלך והמשנה שניה לה ובעלי המשנה נקראים תנאים כי תני ג"כ פירושו מענין שונה ומענין שני רק משנ' היא לשון קודש ותנא … להמשך קריאה
א שני כתובים המכחישין זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם: ב הראב"ד פי' המדה ע"ז האופן ב' כתובים המכחישין זא"ז אין עתה רשאי לדחותן ולהחזיקן בשיבוש אבל החזק בשניהם ותרץ אותם כל מה שתוכל עד שיבא כתוב ג' ויכריע ביניהם ואז תעשה כפי ההכרע שתכריע התורה בו וזה שהוא ז"ל שמה שלמדונו … להמשך קריאה