שיחות עבודת לוי פ׳

א

מאמר פ' – תוצאות העבירה

ב

א) ספרי חיים וספרי מתים

ג

איתא במס' ראש השנה (ל"ב ב'), "מכלל דבראש השנה ליכא הלל, מאי טעמא, אמר רבי אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים, אמר להם, אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה?!". ונראה בביאור דברי הגמ' שבראש השנה יש שני ספרים הפתוחים לפני הקב"ה, והקב"ה דן כל מי שנמצא בספרים אלו. ספר אחד כולל מי שהוא בחיים, והספר השני הוא בשביל המתים.

ד

הרי שהקב"ה דן בראש השנה גם את המתים. וקשה, איך שייך לדונם, והלא כבר נידונו כשהיו בחיים וכשמתו, וא"כ למה הם נידונים בכל שנה ושנה בראש השנה.

ה

ונראה לומר בזה, שיש שני חלקים לעבירה, האחד הוא העבירה עצמה, והשני הוא תוצאות העבירה. ולדוגמא, אם השפיע לרעה על חבירו, אז כל עבירה שחבירו עושה מחמת השפעתו היא על חשבונו. ולכן כל שנה ושנה צריכים המתים להיות נידונים על כל מה שנעשה באותה שנה מחמת השפעתם.

ו

ונראה לבאר בזה את דברי התפילה במוסף בראש השנה, שאנו מתפללים בזכרונות, "אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך", שנראה לפרש ש"כל המפעל" רוצה לומר שהקב"ה זוכר את כל המעשה, דהיינו המעשה ותוצאותיו, שרק אם יזכור את תוצאות החטא שייך לומר שהוא זוכר את "כל המפעל". [ומה שמוסיפים "וגם כל היצור לא נכחד ממך", רוצה לומר שהקב"ה זוכר את כל האדם, שהרי אין אדם דומה לחבירו, ואין כחות בני אדם דומות זו לזו, ולכן כל אדם נידון לפי מה שהוא אדם.]

ז

ב) אל תבוא במשפט את עבדך

ח

ונראה לבאר בזה את דברי הילקוט שמעוני (תהלים רמז תש"ג), "'לדוד שפטני ה' כי אני בתומי הלכתי' (תהלים כ"ו, א'), כתוב אחד אומר 'אל תבא במשפט את עבדך' (תהלים קמ"ג, ב'), וכתוב אחד אומר 'שפטני ה' וכו", בעולם הזה שפטני, ולעתיד אל תבא במשפט". וצריך ביאור, מה ההבדל בין עולם הזה ולעתיד לבוא, שדוד המלך מוכן להיות נידון בעולם הזה ולא בעולם הבא.

ט

ונראה לומר, שעבירות האדם הן מוגבלות, ולכן דוד המלך היה מוכן להיות נידון עליהן, אבל אין סוף לתוצאות העבירות, ולכן היה מבקש מאת הקב"ה שלא להיות נידון עליהם. ואע"פ שחז"ל אמרו (במס' שבת נ"ו א') ש"כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", מכל מקום עדיין היה ירא שמא אחרים שחשבו שחטא למדו ממנו ועשו עבירות.

י

ג) דין וחשבון

יא

ונראה שזו היא ג"כ כוונת המשנה באבות (ג' א'), "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", שלכאורה צריך ביאור מה ההבדל בין "דין" ו"חשבון"?

יב

אבל לפי מה שנתבאר יש לומר ש"דין" הוא על העבירה עצמה, שהאדם נידון על העבירות שעבר, אבל "חשבון" הוא תוצאות העבירה, שלזה צריך חשבון, שמחשבים כל מה שנגרם מחמת העבירה.