שיחות עבודת לוי ע״ה

א

מאמר ע"ה – לזכות בדין ע"י חסד

ב

א) הצלה מגזירה רעה ע"י גמילות חסדים

ג

בימים הנוראים כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה ועומדים בדין, לכן אנו צריכים לחפש עצה לזכות בדין. והנה חז"ל גילו לנו שע"י גמילות חסדים אפשר לזכות בדין, שהרי איתא בראש השנה (י"ח א'), "מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנאמר (שמואל א' ג', י"ד) 'ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה'; אמר רבא בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה; אביי אמר בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים; רבה ואביי מדבית עלי קאתו רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין". ומבואר מדברי הגמ' שבזכות גמילות חסדים אפשר לזכות בדין אף באופן שכבר נגזרה עליו גזירה רעה.

ד

כעין זה יש ללמוד מדברי הגמ' בשבת (קנ"ו ב'), "דרבי עקיבא הויא ליה ברתא, אמרי ליה כלדאי (חוזים בכוכבים, רש"י) ההוא יומא דעיילה לבי גננא (לחופה לנישואין) טריק לה חיויא ומיתא, הוה דאיגא אמילתא טובא, ההוא יומא שקלתא למכבנתא דצתא בגודא (תחבתה בכותל) איתרמי איתיב בעיניה דחיויא, לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה, אמר לה אבוה מאי עבדת, אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי (מנה שלי) דיהבית לי יהבתיה ניהליה, אמר לה מצוה עבדת, נפק רבי עקיבא ודרש 'וצדקה תציל ממות' (משלי י', ב'), ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה". מבואר מדברי הגמ', שאע"פ שכבר נגזר על בתו של רבי עקיבא שתמות ביום חופתה מכל מקום הצילה את עצמה ממיתה ע"י שעשתה חסד עם עני.

ה

ב) החשיבות של מעשה קטן של חסד

ו

עוד גילו לנו חז"ל, שאפילו מעשה קטן של חסד, שאין לו שום חשיבות בעינינו, באמת חשיבותו היא למעלה מהשגתינו, וכדאיתא בבבא מציעא (פ"ו ב'), "אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח עשה הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח, 'ואל הבקר רץ אברהם' (וירא י"ח, ז'), 'ורוח נסע מאת ה" (בהעלותך י"א, ל"א), 'ויקח חמאה וחלב', 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים' (בשלח ט"ז, ד'), 'והוא עומד עליהם תחת העץ', 'הנני עומד לפניך שם על הצור וגו" (בשלח י"ז, ו'), 'ואברהם הולך עמם לשלחם', 'וה' הולך לפניהם יומם' (בשלח י"ג, כ"א), 'יוקח נא מעט מים', 'והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם' (בשלח י"ז, ו')". ומוכח שכלל ישראל זכו למן וליציאת מים מן הסלע ולעמודי ענן ואש מכח החסד שעשה אברהם אבינו עם השלשה מלאכים שבאו לבקרו.

ז

ובאמת חז"ל לימדו אותנו שאין אנו מבינים את החשיבות של מעשה חסד, וכמו שאמרו ברות רבה (פרשה ה' סי' ו'), "ואילו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו 'ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר' (רות ב', י"ד), עגלות מפוטמות היה מאכילה".

ח

גם היצר הרע משתדל לבטל ממנו מצוה זו. החפץ חיים היה מספר שכשהיה בווילנא פגש בגבאי צדקה של בריסק שהיה מאסף כתפים בווילנא, וכשהיה בבריסק פגש בגבאי צדקה של ווילנא. והחפץ חיים ביאר שהיצר הרע אומר שאם אינו יכול לבטל מהם מצות צדקה לגמרי, לכל הפחות יבטל מהם את קיום הדין של עניי עירך קודמים.

ט

כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות נ"ד), "וחייב אדם לחשוב מחשבות להעלות עצות הגונות ומתוקנות לחברו, וזה אחד מעיקרי דרכי גמילות חסדים, שנאמר (משלי כ"ז, ט') 'שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש'". ולמדנו מדבריו שחיוב גמילות חסדים כולל מה שהוא חושב בדעתו איך הוא יכול לעזור לחבירו. והנה בחורי הישיבה יכולים לגמול חסד ע"י שלומדים עם בחורים אחרים שאין להם חברותא, או על ידי שעוזרים לבחורים צעירים, וכן יש הרבה הזדמנויות בישיבה לגמול חסד עם אחרים ולהתחזק בבין אדם לחבירו, ועל ידי זה בעזהי"ת נזכה בדין.