שיחות עבודת לוי כ״ו

א

מאמר כ"ו – בכל נפשך

ב

א) למה היה יעקב אבינו קורא קריאת שמע

ג

ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד (ויגש מ"ו, כ"ט). פירש רש"י, "אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע". וצריך ביאור, למה לא נשק יעקב את יוסף, ולמה היה קורא קריאת שמע?

ד

ב) בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך

ה

ונראה לבאר את דברי רש"י בהקדם ביאור בהא דאיתא בברכות (ס"א ב'), שהנה כתוב בפרשת קריאת שמע (ואתחנן ו', ה'), "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", וביארה הגמ', "רבי אליעזר אומר, אם נאמר 'בכל נפשך' למה נאמר 'בכל מאדך', ואם נאמר 'בכל מאדך' למה נאמר 'בכל נפשך', אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר 'בכל נפשך', ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר 'בכל מאדך'".

ו

ונראה שהביאור בזה הוא שמצות "ואהבת את ה' אלקיך" מחייבת שהאדם יבטל כל מה שהוא אוהב לאהבת ה', ולכן אם האדם אוהב את גופו יותר מהכל צריך לקיים מצות ואהבת ע"י שהוא מבטל את אהבת גופו לאהבת הקב"ה, ואם הוא אוהב את ממונו יותר מהכל צריך לקיים מצות ואהבת ע"י שהוא מבטל את אהבת ממונו לאהבת הקב"ה.

ז

לפי זה, עיקר זמן קיום מצות "ואהבת" הוא בזמן שהאדם מרגיש אהבת גופו או ממונו, שבאותו זמן צריך לקבל עליו מלכות שמים ולבטל אהבת עצמו מחמת אהבת הקב"ה.

ח

ונראה שזהו הביאור בהא דאיתא בברכות (שם), "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים, אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן, אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך' אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו". ומבואר מהגמ' שרבי עקיבא הרגיש שעדיין לא קיים מצות ואהבת, שהרי במצות ואהבת נאמרה "בכל נפשך", וממילא לא שייך לקיים מצות ואהבת אא"כ האדם נמצא במצב שאהבת נפשו גדולה כל כך עד שהיא יכולה להיות סתירה לאהבת הקב"ה, שבאותה שעה צריך לבטל אהבת נפשו מפני אהבת הקב"ה. לכן, באותה שעה שהיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל [מפני שהיה מלמד תורת ה' ברבים נגד גזירת הרומיים], אז יכול הוא לקיים מצות ואהבת ע"י שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים ומבטל את כל האהבות לאהבת הקב"ה.

ט

לפ"ז מובן היטב למה היה יעקב אבינו קורא קריאת שמע בפעם הראשונה שראה את בנו לאחר כ"ב שנה, שהרי אי אפשר לשער את האהבה לבנו שהרגיש בשעה זו, ולכן מצות ואהבת מחייבת שבשעה זו צריך לקבל עליו עול מלכות שמים ולבטל אהבת בנו לאהבת הקב"ה, ושפיר אמרו רבותינו שיעקב אבינו היה קורא קריאת שמע.