שיחות עבודת לוי י״ב

א

מאמר י"ב – מעלת הסדר

ב

א) ניכוש בשעת הניכוש

ג

איתא בבראשית רבה (לך לך ל"ט ח'), "אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקדוש ברוך הוא 'לזרעך אתן את הארץ הזאת' (לך לך י"ב, ז')".

ד

וצריך ביאור, למה רצה אברהם אבינו לשבת דוקא בארץ שעסקו בניכוש בשעת הניכוש?

ה

והנה הסבא מסלובודקה זצ"ל היה רגיל לומר שמכאן רואים את המעלה המיוחדת של "סדר", שאברהם אבינו רצה לדור דוקא במקום שמעשיהם היו מסודרים.

ו

ב) הסדר בבריאה

ז

ונראה להוסיף בזה, שהנה כתוב (בראשית א', ל"א), "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". ונראה לומר בביאור פסוק זה, שאע"פ שבכל פרט של הבריאה כבר כתוב שהיה טוב, מכל מקום יש מעלה נוספת במה שכל פרטי הבריאה מסודרים באופן שכל פרט של הבריאה משמש עם כל שאר פרטי הבריאה בסדר נפלא. ולכן התורה אמרה שהקב"ה ראה את "כל אשר עשה" וראה את הסדר הנפלא של כל פרטי הבריאה ואמר שזה "טוב מאד".

ח

והנה האדם צריך ללכת בדרכי הקב"ה כדאיתא בסוטה (י"ד א'), "אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים וכו' אף אתה הלבש ערומים וכו'". ומאחר שאחת ממדותיו של הקב"ה היא הסדר, שהרי ברא את עולמו בסדר נפלא, לכן האדם גם כן צריך להיות מסודר.

ט

ונראה שמטעם זה רצה אברהם אבינו לדור במקום שהיו "עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור", שאנשים אלו היו משתמשים בבריאה כדרך שהוקבעה הבריאה, דהיינו במהלך של סדר. אנו צריכים להתעורר מזה להעריך את מעלת הסדר ומתוך כך נבין את החשיבות של שמירת סדרי הישיבה.