קונטרס מאירת עינים ל״ג

א׳ סוף דבר חביב כנפשי ולבי, תאמין במה שהאמין אחרון בדורנו שארית ישראל וגדול בנביאים מרן אלקי קודש קדשים מורנו ורבינו הרב ישראל בן אליעזר בעל שם טוב, בעלה דמטרוניתא, שזכה להעלות המלכות עד כתר שם טוב רישא דלא אתיידע, אשר זכה על ידי אמונתו באלהים ודבקות נפשו בהש"י, לתכלית אמת בלי שום דבר, שנעשו על ידו נסים כמו לרחב"ד, אותן דברים מבהילים, לא נראה ולא נשמע מימות התנאים, ורבו המובהק היה אחיה השילוני הנביא, ודיבור קטן מדבריו הוא מעיין החכמה הקדמה אמיתית לכל כתבי מרן האר"י, והיה מלא חכמה ויראת חטא ואמת וחסידות וענוה ושפלות הרוח, אין ממש, ורוח הקודש ושכינה שורה עליו בקביעות, ברגע קטן צפה בכל ההוה, והיה לו השגות עליית נשמה ועליות פרדס, השגה ממש של רבי עקיבא וחביריו, וגילוי אליהו, והיה מייחד בכל תנועה קטנה יחודים נוראים, והוא אשר העמיד אותנו על רגל אמת בלימוד כתבי האר"י ובדרכי השם ובאמונה ובכל המדות טובות שבעולם, והלוואי שאזכה להיות עפר ואפר תחת כפות רגליו.(נוצר חקר פרק ו' אות ו').

לעילוי נשמת הבעל שם טוב: רבי אליעזר בן הרבנית שרה ורבי אליעזר

כל הזכויות שמורות לספריה הלאומית: ספר בעל שם טוב, לודז, תרצח
סוג רישיון: Public domain