היתרונות של עצי ברוש

עצי ברוש ​​הם תוספת יפה לכל בית, והם מספקים מספר יתרונות. בתור התחלה, הם עץ שגדל במהירות שעושה גינון נהדר, ועץ הברוש הוא גם סמל של חוזק והגנה.

אדמה לעצי ברוש

האדמה הנכונה היא חיונית לצמיחת עצי הברוש שלך. הם לא גדלים היטב באדמה רטובה או רטובה, אז ודא שבאזור שבו אתה רוצה לשתול אותם יש ניקוז הולם. אדמת עץ הברוש האידיאלית עשירה, אך גם מתייבשת לאט.

אם אתם מגדלים עץ ברוש ​​בעציץ, השתמשו בעציץ שיש לו חור ניקוז בתחתית. אתה יכול לקנות תערובת עציצים המיועדת לברושים, או להכין בעצמך. עם זאת, ודא שאתה משתמש בתערובת באיכות טובה. אתה גם צריך להיזהר לא להשקות יתר על המידה. השקיית יתר עלולה להוביל לריקבון שורשים. כמו כן, אם אתה משקה יתר על המידה במהלך החורף, אתה יכול להסתכן בפגיעה בברוש שלך.

על מנת לקבוע לאיזה סוג אדמה הברוש שלך יצטרך, תחילה עליך לברר את גובה כדור השורש של העץ שלך. אם אינך מוצא את המידה המדויקת, תוכל לבצע הערכה גסה. אם יש לך מקל מטר, אתה יכול למדוד את המרחק מבסיס העץ לראש האדמה. בדרך כלל, אתה צריך לשתול את האדמה להיות בערך שני סנטימטרים מתחת לגובה כדור השורשים. זה יבטיח שיש לך מערכת שורשים מוצקה.

אם אתה שותל ברוש ​​במיכל, אתה יכול לחזור למלא את האדמה סביב כדור השורש בתערובת 50/50 של אדמת עציצים ופרלייט. זה ייצור כרייה עבור הצמח כדי לקבל מים מגשמים או השקיה. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה עליך להוסיף דשן לתערובת כדי לעזור לעודד התפתחות שורש מוקדמת. אתה יכול להשתמש בודק pH באדמה כדי לבדוק את החומציות של האדמה שלך. אם הבדיקה מראה שה-pH גבוה מדי, ניתן להוריד אותו בעזרת אלומיניום גופרתי. אתה יכול גם להגביר את החומציות על ידי הוספת קומפוסט אורגני לאדמה שלך. אתה יכול גם להשתמש בפומיס כדי לשפר את הניקוז של האדמה.

כדאי להשקות את העץ על בסיס קבוע, במיוחד בשלבים הראשונים של תקופת הצמיחה. אם הברוש שלך נטוע באדמה חולית, אולי כדאי להוסיף אזוב כבול לתערובת. זה יעזור לאדמה לשמור על מים וחומרים מזינים. זה גם ימנע מהאדמה להתייבש. אם אתה משתמש בספוג, הקפד לכסות את האדמה בניילון פלסטיק כדי לשמור על הלחות.

ניתן לגדל ברושים קירחים במגוון רחב של קרקעות. באופן כללי, כדאי לבחור באדמה לחה, חולית ובעלת ניקוז טוב. זה יבטיח ששורשי הברוש שלך יהיו בריאים. חשוב גם לספק לעץ שלך הרבה אור שמש. יש למקם אותו באזור שיספק לו לפחות שש שעות של אור שמש ישיר מדי יום.

מאפיינים של עץ ברוש

עצי ברוש ​​הם עצי מחט הנמצאים באזורים טרופיים, סובטרופיים וחמים ממוזגים. הם גדלים בדרך כלל למטרות עץ ונוי. ישנם שנים עשר מינים של עץ ברוש. לכל אחד יש מראה שונה, אבל לכולם יש עלווה ירוקת עד שרף וארומטי. הם גם סוג פופולרי של כיסוי רוח ומסך פרטיות. חלק מהעצים הללו גבוהים במיוחד, אך אחרים קומפקטיים יותר. ישנם כמה זנים ננסיים של ברוש, המשמשים כדגימות גן.

בין סוגי הברוש הרבים ניתן למנות את ברוש ​​מונטריי, שמקורו בקליפורניה. הברוש האיטלקי הוא יליד פרס, והוא נפוץ לגידול גם בישראל, יוון וטורקיה. סוגים נוספים של ברוש ​​כוללים את ברוש ​​מונטזומה, שמקורו במקסיקו, וברוש נוטקה, שמקורו באלסקה. מינים אחרים של עצי ברוש, כמו ברוש ​​לילנד, משמשים בדרך כלל כמשקפי רוח. כמה עצי ברוש ​​הם נשירים, בעוד שאחרים נמשכים כל השנה באקלים חם יותר. העלים שטוחים, דמויי מחט וחום אדמדם או צהבהב. לחלק מהעצים הללו יש קונוסים דמויי בלוט. חלק מצמחי הברושים גדולים מאוד, עם גזע בקוטר של עד שמונה מטרים. הברוש הקירח הוא הגדול מבין עצי הברוש הללו. זוהי דגימת גידול ישנה שגובהה 165 רגל לפני נזקי הוריקן ב-1925.

עץ הברוש הוא צמח רב תכליתי במיוחד. הוא משגשג בתנאי אדמה יבשה או רטובה. העלים קטנים, עם בורות בלוטות על פני השטח החיצוניים. העלים מכסים את הגבעול בזוגות. הברוש מסווג כעץ רך, כלומר הוא רך יותר מעץ קשה כמו אלון. העץ עמיד בפני ריקבון, מה שהופך אותו לאידיאלי לעבודה איתו. כאשר הברוש נחתך, הוא לוקח מסמרים מבלי להתפצל. הקליפה בדרך כלל חלקה או לפעמים יוצרת רכסים ארוכים.

ברושים קשורים קשר הדוק לעצי ערער. עם זאת, יש להם מאפיינים ייחודיים להם. המחטים שלהם מסודרות בספירלות סביב הגבעול, ולא ברצועות. הם יכולים להיות גם בצורת ראש חץ. מאפיין זה שימושי מאוד למניעת זרימת מים משטחי ביצות.

עץ הברוש הוא בן למשפחת Cupressacaeae, הכוללת 13 עד 16 סוגים. השם ברוש ​​מגיע מהלטינית cypressus, שהיא לטיניזציה של הקופריסוס היוונית. הסוג מחולק לשתי חטיבות עיקריות: העולם הישן והעולם החדש. לצמחי העולם החדש יש פחות קשקשים, מה שעשוי לספק מבנה יציב יותר בקרקעות רכות.

עץ הברוש הוא אחד הצמחים העתיקים והנפוצים ביותר בצפון אמריקה. זהו עץ חשוב מבחינה אקולוגית, מכיוון שהוא מסייע במניעת שיטפונות באזורי ביצות. עץ זה גדל היטב באדמה לחה וחולית, ויכול לסבול מי מלח. הוא גם גדל היטב באור שמש מלא. בהתאם למיקום, ברוש ​​יכול להיות עץ גבוה מאוד, המגיע לגובה של למעלה מ-100 רגל.

סמליות של עץ ברוש

עץ הברוש הוא סמל לאלמוות, תקווה ואבל. זהו גם אחד מסמלי האבל הקלאסיים העתיקים ביותר. הברוש הוא עץ חרוטי בעל צורה פירמידלית. במיתולוגיה היוונית והרומית האמינו שהברוש הוא עץ שעומד בין השמים והשאול. שמו נובע מהדמות היוונית Cyparissus, בנו של טלפוס. שמו של הברוש עבר במשך מאות שנים, והוא עדיין אחד העצים הפופולריים בעולם.

הברוש הוא צמח המשמש לגינון, בעיקר באיראן, שם הוא נחשב לצמח קדוש. זה גם סמל בולט בחלק מהדתות הנוצריות. לפי כמה נוצרים, עץ הברוש הוא אחד מהיערות המשמשים לבניית הצלב של ימח שמו וזכרו.

הברוש היה גם סמל לאבל במיתולוגיה העתיקה. עץ הברוש הוא אחת התגובות החזקות ביותר לאבל אנושי. זה יכול לצמוח לגבהים שלא ניתן להשיג על ידי רוב הצמחים האחרים. הוא תואר כבלתי מנוצח כשהוא בגובה מלא. מאמינים שהענפים שלו מבטיחים הון, וניתן להשתמש בו כדי לרפא חלקים כואבים בגוף. כמו כן, סבורים שניתן לענוד ענף ברוש ​​במהלך הלוויה.

עץ הברוש הוצג לסיציליה במהלך המאות וחצי של האסלאם. בתקופה היוונית והרומית היא הייתה קשורה גם לעולם התחתון, מקום ששלט על המוות. נוכחות העץ שם הייתה אזהרה מפני זרים שהתפתו להיכנס למקומות מושחתים. כתוצאה מכך, עצי ברוש ​​ניטעו לעתים קרובות על ידי קברים כדי להגן עליהם מפני הרוחות הרעות שהיו נוכחות.

במזרח התיכון נטוע הברוש בבתי קברות. במסורת הרומית, העץ שימש לקישוט קברים של אנשים מכובדים, וענפיו נישאו במהלך הלוויות. מנהג זה נפוץ עד היום בבתי קברות מוסלמים.

בתקופה שבה רוב האנשים מקשרים את הברוש עם סמל המוות, חשוב להכיר את הסיבות הרבות האחרות לכך שהברוש הוא נושא כה משמעותי. העץ לא רק יפה, אלא יש לו משמעות סמלית עמוקה. כעץ חרוטי, עץ הברוש הוא גם סמל לתנועת החיים כלפי מעלה.

כסמל לאלמוות, עץ הברוש הוא אחד המתמשכים והחזקים ביותר. פעם כינו אותו בפי היוונים "העץ האבל", ובמסורת הרומית הונח הברוש על גופם של אנשים מכובדים בטרם נקברו. הברוש היה גם מקור עץ לצלב העץ, והאמינו שהוא עץ חשוב.

בתקופת הרנסנס, הברוש היה נושא בולט, כאשר אמנים השתמשו באובייקטים הסמליים שלו כדי לתקשר זה עם זה. אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא ציור הדרך עם הברוש והכוכב מאת ואן גוך.