ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
מותר לנפח כרית גומי בשבת אפילו במשאבה המיוחדת לכך. ואין בזה משום עשיית כלי, כי אין הניפוח מעשה אומן. וגם אין ממש בניפוח אויר, ולא שייך לומר בזה שעושה כלי. ובלאו הכי, כבר יש על הכרית שם כלי קודם הניפוח, ודרך תשמישה בכך, כמו בקבוק ששֵׁם כלי עליו קודם שיתן בו מים. וגם אין בזה משום מעשה חול, כי כתב הרמב"ם שלא אסרו משום מעשה חול, אלא דברים שירגילו אותו למלאכה. { כן פסקו: מהרש"ג, תולדות זאב, יסודי ישורון, בצל החכמה, הלל אומר, הגרש"ז אוירבך, הגר"ח קנייבסקי, מחזה אליהו, שמירת שבת כהלכתה, שדה אלחנן ועוד.} ובשו"ת באר משה כתב על מי שהחמיר, ולא כדין הורה, והדבר פשוט וברור שמותר, ואין שום יסוד לפקפק בדבר, וכל דבריו אינם. { ע"כ. (שבת ג שע. שבת ה שמב)} ועיין בבית יוסף (ס"ס שיז) בשם מהרי"ל שכתב, שפשוט שמותר להכניס אבנט במכנס חדש בשבת. ומה שאסרו לתת צמר לסדין חדש, משום שעושה כלי, אבל כאן לא מבטל את החגורה במכנס ועשוי להכניס ולהוציא תדיר. ע"כ. והרי גם כאן עשוי האויר להכניס ולהוציא תדיר ואינו מבטלו שם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…