סעי' ד' – ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת היין שבתוכה. – ספר מנחת שי

——–

בברכות מב. ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון. ופירוש אחר המזון אין הכונה לאחר ברכת המזון אלא אחר גמר הסעודה קודם ברכת המזון. כן כתבו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"כ הטור וכן נראה מדברי רש"י. וכתב הרא"ש שפשוט שפוטר גם היין שבתוך המזון שבא לשרות המזון במעיו והוא טפל ליין הראשון שבא לשתות. עוד כתב הרא"ש שיין של קידוש בשבת פוטר היין שבתוך המזון שהרי בא לצורך סעודה שאין קידוש אלא במקום סעודה. ואפילו הגפן שבהבדלה פוטר היין שבתוך המזון אע"פ שאין כאן חיוב הבדלה במקום סעודה, עכ"פ כיון שההבדלה מתירה האכילה דומה ליין שלפני המזון שפותח המעיים לאכילה, וכ"כ רבינו יונה והרשב"א. והתוס' כתבו שאם מבדיל קודם נטילה לסעודה לכ"ע לא פוטר ואם נוטל ידיו ואח"כ מבדיל בזה יש פלוגתא אם פוטר. ופסקו שאם נוטל ידיו לסעודה ואח"כ מבדיל, פוטר. ושיש מחמירים שלא להכנס לספק עושים הבדלה בדוקא קודם הנטילה שבזה לכ"ע לא פוטר שהרי מברך עליו מעין שלוש. וכ"כ המרדכי. (ונראה שלדעת הרא"ש לא שנא מבדיל קודם נטילה או אחר נטילה בכל אופן פוטר היין שבתוך המזון ולא מברך על יין ההבדלה מעין שלוש אלא ברהמ"ז פוטרתו, וכמ"ש בפסחים הביאו הב"י לקמן, גבי יין שלפני המזון כיון שבא לפתוח בני מעיים ולהמשיך אדם לתאות אכילה ברכת המזון פוטרתו ואין צריך לברך לאחריו אף כשאין לו יין בתוך המזון. ונראה שכן הדין ביין הבדלה).

וכתב הב"י ולענין הלכה שאם מבדיל עד שלא נטל ידיו יכוין שלא להוציא יין שבתוך הסעודה לאפוקי נפשיה מספק ובדיעבד שלא כיון כך, פטר יין שבתוך הסעודה דספק ברכות דרבנן להקל :

(נראה שלכתחילה חושש לדעת התוס' שהבדלה לבד לא מספיק וצריך גם נטילה כדי שיפטור ולכן הנוהגים ליטול קודם הבדלה לא יברכו על יין שבתוך הסעודה שהרי חוץ מהיש מחמירים בתוס' כל הפוסקים סוברים שיין ההבדלה פוטר, ואם לא נוהגים ליטול ידים קודם ההבדלה יש לחוש לדעת התוס' שלא פוטר, לכן יכוונו להדיא שלא להוציא את היין שבתוך הסעודה ויברכו עליו).

וכ"פ בשו"ע אם קבע לשתות לפני המזון, א"צ לברך על יין שבתוך המזון, דיין שלפני המזון פוטרו; וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון; וכן המבדיל על השולחן, פוטר היין שבתוך המזון וי"א שאין ברכת יין הבדלה פוטר, אלא א"כ נטל ידיו קודם הבדלה, הילכך המבדיל קודם נטילה יכווין שלא להוציא יין (וע"ל סי' רצ"ט סעיף ז') שבתוך הסעודה; ובדיעבד שלא כוון כך, פוטר יין שבתוך הסעודה, דספק ברכות דרבנן להקל.

ומבואר במ"ב בסעיף זה דיין שלפני המזון הפוטר יין שבסעודה הוא דוקא בשהיה דעתו בשעת ברכה על היין שלפני המזון לפטור את היין שישתה אחר המזון או בתוכו אבל אם לא היה דעתו בשעת הברכה שישתה אחר הסעודה או בתוכה לא פוטר אלא אם כן קבע עצמו לשתות קודם הסעודה (היינו כמה כוסות וכיוון שמברך על יין הבא לפתוח בני המעיים לסעודה יש שייכות לברכה זו גם על יין שבתוך הסעודה) או שיש לו רגילות לשתות בתוך הסעודה אז פוטר, וקידוש של שבת אע"פ ששותה לשם מצוה ולא דומה ליין ששותה קודם הסעודה לצורך לפתוח המעיים לסעודה, עכ"פ כיוון שבא להתיר האכילה וגם אין קידוש אלא במקום סעודה ולכן אם קידש ורגיל לשתות בתוך הסעודה פוטר אפילו בסתמא, או שלא רגיל אבל היתה דעתו לשתות בתוך הסעודה. (ויש לעיין אם היין נמצא לפניו על השולחן האם צריך גם דעתו לפטור את היין שבתוך המזון, או שיהיה לו רגילות לשתות בתוך המזון, או דלמא שבכה"ג ברכתו חלה על כל מה שלפניו, ופוטר הכל בסתמא, ואני אמרתי בעוניי שכמו שאמרנו בסעי' ב' שיין פוטר כל שאר משקים אם היתה דעתו עליהם, או שהיו לפניו על השולחן, הכא נמי מהני מה שמונח על השולחן. אולם רוה"כ הרה"ג הרב אליהו שליט"א אמר לי כיון שסיים לשתות את היין שהוא לשם לשתות, ועכשיו שותה יין לשם לשרות, הוי כנמלך ואפילו היה היין לפניו צריך לחזור שוב לברך).

עוד כתב המ"ב (ס"ק יג') שדוקא שתיה של הבדלה שבאה להתיר האכילה מותר לשתות אחר נטילה, אבל בלא הבדלה אסור לשתות אחר נטילה קודם המוציא דהוי הפסק.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5