——–
אמר רבי אחא בר חנינא: "בַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" – באבוד אחאב בן עמרי רנה. ומי חדי קודשא בריך הוא (וכי הקב"ה שמח) במפלתן של רשעים? והכתיב וכו'… לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים, דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"?, באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להן הקדוש ברוך הוא: "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני"? – אמר רבי יוסי בר חנינא: הוא אינו שש אבל אחרים משיש (הוא עצמו אינו שמח אבל גורם לכך שאחרים ישמחו). ולפי"ז ה"רינה" שבפסוק של איבוד הרשעים אינה מוסבת כלפי הקב"ה, אלא על אלו שסבלו מהם.
אולם בתוספתא (סנהדרין יד, י) לגבי עיר הנידחת נאמר: "כשם ששמחה לפני המקום בקיומן של צדיקים, כך שמחה לפני המקום באבדן של רשעים שנאמר: ובאבוד רשעים רינה". ומשמע מכאן שהרינה היא השמחה שיש לקב"ה באיבוד הרשעים, וא"כ קשה האם הקב"ה שמח במפלתם של הרשעים או לא?
קודם שנבוא ליישב בס"ד, יש להקשות עוד, שהרי מכאן משמע שאין לומר שירה והלל על מפלתן של הרשעים, וכן אומר גם הכתוב: "בנפול אויבך אל תשמח".
ואילו במסכת ברכות (ט, ב) נאמר: "ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר 'הללויה' עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה", והלא אסור לומר הלל על מפלתן של הרשעים?
בספר מרפסין איגרא (פר' בשלח) כתב לתרץ, שיתכן ששירתו של דוד המלך לא הייתה על מפלת הרשעים, אלא על גודלו וטובו ורוב חסדיו של הקדוש ברוך הוא. אלא שדוד המלך לא היה יכול לשבח ולפאר לה' כל עוד דרך רשעים צלחה, לכן רק כאשר ראה במפלת הרשעים, יכול היה דוד המלך לשבח ולהודות לה' את כל התשבחות.
עוד תירץ שם, עפ"י הגמרא בברכות (י, א) שמספרת על חבורת בריונים שהתגוררה בשכנותו של רבי מאיר, הללו לא חדלו מלהציק לרבי מאיר השכם והערב, ולאחר שהגיעו מים עד נפש התפלל עליהם רבי מאיר שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו, שאם הסיבה לתפלה זו הוא הפסוק הנאמר בתהילים "יתמו חטאים מן הארץ", האם כתוב "חוטאים"? "חטאים" כתיב! ולכן יש להתפלל לחזרת הבריונים בתשובה, ואז, יתמו ה"חטאים" מן הארץ.
על פי דברי הגמרא הללו, המכוונים לפסוק זה בתהילים, נמצא, שדוד המלך התפלל ושמח על איבוד הרִשעה והחטא, אבל לא על אובדן ומפלת האנשים הרשעים.
ולפי"ז אפשר ליישב גם מה שהקשנו אם הקב"ה שמח במפלת הרשעים, שבגמרא שם מדובר באיבוד הרשעים עצמם, על זה נאמר: "הוא אינו שש אבל אחרים משיש" משום שאינו רוצה במיתת הרשעים אלא בחזרתם בתשובה. ומה שנאמר בתוספתא שיש שמחה לקב"ה באיבוד הרשעים, צריך לומר שהשמחה כאן אינה על איבוד הרשעים החוטאים, אלא על איבוד החטאים.
וב'צוארי שלל' לרבינו החיד"א (בהפטרת פר' נצבים אות ג) כתב, שבאותה השעה שהיו טובעים אין לומר שירה לפי שעדיין לא נתגלה הנס, אך אחר שטבעו, יכולים הכל לומר שירה, ודייק זאת מהלשון שאמר הקב"ה: "מעשה ידי טובעים בים", בלשון הווה, שעתה הם טובעים ובשעה זו אין לומר שירה, אך אח"כ ישראל אמרו שירה שכבר טבעו ונתגלה הנס. ובספר 'ראש דוד' (פר' בשלח) כתב, שדווקא בשעת ריתחא, שהקב"ה עושה דין ברשעים, אז אין לומר שירה, אבל לאחר שיעבור זעם אומרים שירה, וזה שאמר דוד המלך ע"ה: כאשר "רשעים עוד אינם", אז "ברכי נפשי את ה' הללויה".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד –
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב יעקב שליט"א
ספר באר יעקב – אגדות הש"ס
דרשות, חידושים וביאורים באגדות חז"ל על הש"ס
לע"נ יצחק בן לולו
הרב יעקב יעקב שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5