——–
"ויתיצבו בתחתית ההר", אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.
א. לכאורה קשה: מדוע היה צריך לכפות עליהם את התורה ולאיים עליהם אחרי שכבר קיבלו ברצון את התורה כאשר הקדימו נעשה לנשמע? ומדוע עשה ה' את ההר חלול מבפנים כמו גיגית? ומדוע אמר: "שם תהיה קבורתכם", ולא כאן תהיה קבורתכם?
במדרש תנחומא (פרשת נח סי' ג') נאמר: "ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית וכו'… ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כולם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט, אלא אמר להן על התורה שבעל פה שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמוות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנא' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". ולפי"ז כל מה שקיבלו עליהם בני ישראל את התורה באומרם "נעשה ונשמע", לא היה זה אלא על התורה שבכתב אבל את התורה שבעל פה לא היו רוצים לקבל, וזה רמוז במילים "נעשה ונשמע" – נעשה כפי מה שנשמע מפשט המקראות.
הקב"ה כפה אותם לקבל גם תורה שבע"פ, ולכן העמיד מעליהם את ההר חלול כמו גיגית שיש לה בית קיבול, וכמו גיגית שיכולה להכיל בתוכה מליוני טיפות של מים, כך גם כל תיבה ואפילו אות בתורה הקדושה כאילו יש בה בית קיבול שמכילה בתוכה אלפי רמזים, דרשות, סודות, הלכות ועוד, ו"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (אין דבר שלא רמוז בתורה), וכמו שאמר הגר"א זצ"ל שבמילה "בראשית", בה מתחילה התורה, רמוז כל התרי"ג מצוות וכל התורה כולה (עפ"י ה'בן יהוידע').
ולפי"ז אפשר להבין מדוע אמר "שם תהיה קבורתכם" ולא "כאן", כי ידוע הדבר שמי שמאמין בתורה שבכתב בלבד ואינו מודה בתורה שבע"פ, אין לו חלק לעוה"ב ואינו זוכה לקום בתחיית המתים, וזאת רמז להם במילים: "אם אתם מקבלים התורה" בה"א הידיעה שהיא התורה שבע"פ, אז "מוטב", "ואם לאו שם תהא קבורתכם" – לענ"ד המילה "שם" רומזת על עולם תחיית המתים, ש"תהיה" (מלשון הויה וקיום) "קבורתכם" – כלומר שישארו קבורים באדמה בזמן תחיית המתים.
ב. ההפלאה בחדושיו (כתובות ז.) הביא שההר כגיגית היה להם בבחינת חופה, והתורה עצמה בבחינת קידושין, ועל זה מברכים בנוסח ברכת אירוסין "מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין". אלא שלכאורה קשה, אם עניין ההר היה בבחינת חופה וקידושין, מדוע היה זה בכפייה, והרי אין אשה מתקדשת אלא מדעת, שלא שייך כפייה בקידושין.
המהר"ל ('נצח ישראל' פ' י"א) הביא מדרש: "כשבאו ישראל לקבל התורה, כפה עליהם הר כגיגית, שיהיו אנוסים לקבל את התורה, וכתיב אצל אונס 'ולו תהיה לאשה ולא יוכל לשלחה'". ולפי"ז מובן שכמו שהאונס אשה חייב להנשא לה ואינו יכול להפרד ממנה בגט, כך כביכול גם הקב"ה נהג עם בני ישראל, שכפה עליהם הר כגיגית ו"אנס" אותם לקבל את התורה, וקבלת התורה היא בבחינת חיבור של הקב"ה עם ישראל, לכך אין הסרה לחיבור זה.
ג. לכאורה קשה מה היה צריך הקב"ה לאיים על ישראל: "אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם", והרי בהמשך הגמרא שם נאמר: "מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים את התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". מבואר אם כן, שאם עם ישראל לא יקבלו את התורה – כל העולם יחרב, וא"כ לשם מה היתה נצרכת כפיית ההר כגיגית?
בספר 'מרפסין איגרא' כתב לתרץ שלמרות התנאי שהקדים הקב"ה למעשה בראשית, גם אם עם ישראל היו מסרבים לקבל את התורה ח"ו, לא היה הקב"ה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו, עד לאחר שיכפה עליהם את ההר כגיגית ושם תהיה קבורתם. והטעם לזה, שהרי גם אם באותה שעה לא קבלו את התורה, עדיין יש באפשרותם לחזור בהם ולקבלה עליהם במועד מאוחר יותר. באופן כזה, נפסקה ההלכה ב'שולחן ערוך' (אבה"ע לח, י), שהאומר לאשה: "הרי את מקודשת לי על מנת שיאמר אבא הן", אף על פי שאמר האב בתחלה שאינו רוצה, כל שחזר ואמר הן, נתקיים התנאי. וכתב על זה הרמ"א: ולכן לעולם הוי ספק קידושין עד שימות האב.
ולפי"ז גם בנדוננו היה התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית תלוי ועומד בספק, ואי אפשר לומר שנתבטל התנאי אלא עד שימותו ישראל ח"ו, ורק אז יהיה זמן ביטול מעשה בראשית והחזרה לתוהו ובוהו. לכן כפה הקב"ה על ישראל הר כגיגית, שאם לא יקבלו את התורה שם תהא קבורתם, וכאשר ימותו בסירובם אז יתבטל התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ויחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד –
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב יעקב שליט"א
ספר באר יעקב – אגדות הש"ס
דרשות, חידושים וביאורים באגדות חז"ל על הש"ס
לע"נ יצחק בן לולו
הרב יעקב יעקב שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5