——–
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
אלו ואלו דברי אלקים חיים
הריטב"א כתב: "שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהיו אלו ואלו דברי אלקים חיים, זה אוסר וזה מתיר? ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר, ושאל להקב"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש, ובדרך האמת יש סוד בדבר".
והיש"ש (בהקדמה למס' חולין) כתב: "והמקובלים כתבו טעם לדבר, לפי שכל הנשמות היו בהר סיני, וקבלו דרך מ"ט צינורות, והם ז' פעמים ז' מזוקק שבעתים, והם הקולות אשר שמעו וגם ראו, וכל ישראל ראו את הקולות, הן הדעות המתחלקות בצינור, כל אחד ראה דרך צינור שלו לפי השגתו, וקיבל כפי כח נשמתו העליונה לרוב עילוייה או פחותות זה רחוק מזה, עד שהאחד יגיע לטהור והשני יגיע לקצה האחרון וטמא, והשלישי לאמצעי רחוק מן הקצוות והכל אמת והבן זה".
ושמעתי על כך משל יפה לסבר את האוזן: גנרטור מספק זרם חשמלי. אם נחבר אליו תנור יגרום כח החשמל לחום, ואם נחבר לאותו גנרטור מקרר, הרי שאותו כח יגרום לקור. כשם שכח החשמל יכול להוציא שני ניגודים, כי הוא תלוי במה שמחברים אליו. "אותה שמש מלבינה את הכביסה, ומשחירה את הכובס". כמו כן בתורתנו הקדושה ישנו כח אחד יחיד ומיוחד, אך תלוי מי הוא החכם שקיבל זאת. כל תנא ואמורא הושפע לפי העולם שאליו הוא השתייך.
אם נשאל לאדם העומד בדירתו שבקומה השנייה, היכן הנך עומד? ישיב, על הרצפה. ואם נשאל לאדם העומד בקומה הראשונה, היכן עומד פלוני? ישיב: על התקרה. הרי שניהם ענו את האמת לאמיתה, אך לזה שעומד למעלה זו רצפה, ולאדם העומד מלמטה זו תקרה, והאמת ששניהם צודקים כל אחד לפי המקום בו הוא נמצא. אותו הדבר בדברי רבותינו הקדושים התנאים והאמוראים, כל אחד לפי בחינתו והמקום בו נמצא אמר את האמת לאמיתה.
הלכה כבית הלל
לכאורה קשה מדוע נאמר: "הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו", הרי בכל מחלוקת כל צד רוצה להצדיק את דעתו, ומהו ענין "נוחין ועלובין" ושאר המעלות של ב"ה לכוון האמת להלכה, ומה הועילו בזה שהיו "מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן", להשביח דעתם?
ה'עמק שאלה' כתב שמלבד שנחלקו ב"ש וב"ה כמה שנים בכמה פרטים, נחלקו עוד בעניין אחר, והיינו, באשר בית הלל היו רוב, ובית שמאי היו חריפים יותר (יבמות יד.) ונחלקו בדין "אחרי רבים להטות", אם הלכה כמו הרוב (ב"ה) אע"פ שהם פחות חריפים או שמא הלכה כהמיעוט (ב"ש) שהם חריפים כי יש בהם רוב בחריפות, ויצאה בת קול שהלכה כבית הלל שהם רוב אע"פ שהם פחות חריפים.
ומפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? משום שבית הלל 'נוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי', שכל עיקר הסברא של "יותר חריפים", הוא משום שמפליאים להעמיק בטעמי הדינים, מה שלא עלה על דעת הרוב שפחות חריפים, ואפשר שאילו הרוב היו עומדים על טעם המועטים, גם הם היו מודים. ואחר שבית הלל בענוותנותם שנו טעמם של בית שמאי, וירדו לסוף דעתם ובכל זאת נחלקו, שוב אין מקום להעצים כח בית שמאי בזה שהם יותר חריפים, והרי מזה הטעם קיימא לן שהלכה כאמוראי בתראי (אחרונים), לא משום דהוי עדיפי מקמאי (ראשונים), אלא משום שעמדו על דעות הראשונים, וחקרו על כל חלקי הסותר, עד שהעמידו ההלכה על מכונה, והכי נמי בית הלל חקרו טעמם של בית שמאי, וראו כי אין בטעמם מקום לסמוך להלכה.
ועדיין יש מקום לומר, שאינם דומים בית הלל לאמוראי בתראי לגבי קמאי, לפי שאמוראי בתראי למדו תחילה דברי הקמאי, ובלי שום נטיית הדעת שקלו וטרו בהו, ומשום הכי שיקול דעתם היה חזק יותר, מה שאין כן בית הלל שהיו בימי בית שמאי, ואפילו ששנו דברי בית שמאי, מכל מקום הלא הקדימו חוות דעת עצמם בכל עניין, ושוב היתה להם נטיית הדעת לעמוד על סברתם הראשונה, והיה עולה על הדעת דלא אלים שיקול דעתם של בית הלל לדחות טעמם של בית שמאי, שהיה נימוקם עמם בחידוד דעתם, לכן נאמר: "ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן", כלומר, שלא קבעו הוראה עד שמתחלה חקרו טעמייהו דבית שמאי, ואם כן הלכה כמותם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד –
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב יעקב שליט"א
ספר באר יעקב – אגדות הש"ס
דרשות, חידושים וביאורים באגדות חז"ל על הש"ס
לע"נ יצחק בן לולו
הרב יעקב יעקב שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5