——–
מעשה בגמ' (ב"מ נט.) שנחלקו ר' אליעזר וחכמים לגבי תנור של חוליות, שהיה ר' אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים. באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: "אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח". ומיד עץ החרוב נעקר ממקומו מאה אמה. אמרו לו: "אין מביאין ראיה מן החרוב". חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי – אמת המים תוכיח". ומיד חזרו המים לאחוריהם. אמרו לו: "אין מביאים ראיה מאמת המים". חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו". מיד הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, ואמר להם: "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?!". לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדיין מטים ועומדים. חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו". יצאה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!" עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא". מאי "לא בשמים היא"? אמר רבי ירמיה: "שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אחרי רבים להטות".
אולם במסכת עירובין (דף יג:) מצינו: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל". ושם בדף ז. נפסק להלכה כבית הלל בגלל הבת קול. ואם כן לכאורה יש סתירה בגמרא אם משגיחים ופוסקים כבת קול.
נאמרו על כך כמה תירוצים:
הריטב"א (עירובין ז.) כתב ליישב: "וי"ל דשאני התם שהתריס ר' אליעזר כנגד המרובין וקבלתם ולפיכך אין משגיחין בבת קול שכבר אמרה תורה אחרי רבים להטות, מה שאין כן בזו דב"ה נפישי אלא דב"ש מחדדי טפי". וכן נראה להוכיח ממה שאמר ר' ירמיה שאין משגיחין בבת קול בגלל שהיא סותרת את ההלכה של אחרי רבים להטות.
ר' נסים גאון כתב: "שהבת קול לא אמרה הלכה כמותו בדבר זה אמנם בא הקול סתום ואפשר שכוון בכל מקום זולת זה וכדומה לו שאין הלכה כמותו ויהיו דברי בת קול אמתיים בזה.
התוס' כתבו שאצל ר' אליעזר לא יצאה הבת קול אלא לכבודו.
ועוד אפשר ליישב עפ"י הגמרא (שבת קל:) שר' אליעזר התיר כל צרכי מילה בשבת וחכמים אוסרים, "פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת, והיה הדבר קשה לחכמים: היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר. חדא – דרבי אליעזר שמותי הוא, ועוד – יחיד ורבים הלכה כרבים". וכתב רש"י: "ובתלמוד ירושלמי מפרש: שמותי הוא – מתלמידי שמאי היה". ולפי"ז באמת שומעים לבת קול, אלא שלאחר שבת קול פסקה כבית הלל, אין לשמוע לבת קול שפוסקת כבית שמאי.
ומ"מ לפי כל התירוצים המובאים, דווקא כאן אין משגיחין בבת קול, אבל בעלמא אם הבת קול אינה סותרת את ההלכה (כגון בספק שקול), יש לפסוק כהבת קול.
ונראה שעל זה הסתמך רבי יעקב ממרוי"ש, שכאשר היה מסופק באיזה דבר הלכה, שהיה עושה שאלת חלום ומקבל תשובות מן השמים, וכך כתב את ספרו שו"ת 'מן השמים'.
אולם הרמב"ם (יסודי התורה ט, א) כתב: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת וכו'… ונאמר לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה וכו'… הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק וכו'…"
משמע שכל שמחדש בהלכה ותולה זה בנבואה, הרי הוא נביא שקר. וכתב הרמב"ם (ה"ב): "א"כ למה נאמר בתורה נביא אקים להם כמוך? לא לעשות דת הוא בא, אלא לצוות על דיני תורה, ולהזהיר העם, שלא יעברו עליה". ומבואר שאין שום שייכות לנביא בדברי הדת עצמם לקבוע הלכה אף על פי שאינו מכחיש את התורה. ובהקדמת הרמב"ם לזרעים כתב, שהנביא כשיסבור סברא, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברא, ויאמר הנביא כי הקדוש ברוך הוא אמר אלי שסברתי אמת, לא תשמע אליו, ואפי' אלף נביאים כלם כאליהו ואלישע יהיו סוברים סברא אחת, ואלף חכמים וחכם סוברים היפך הסברא ההיא, אחרי רבים להטות, והלכה כדברי האלף חכמים וחכם, לא כדברי האלף הנביאים הנכבדים. עכ"ל. ומבואר להדיא שאף ביחיד נגד יחיד (או רבים כנגד רבים) אין הנביא יכול להכריע משום שכך נאמר לו מן השמים, כי לא בשמים היא.
ומשמע שנחלקו הראשונים אם שומעים לבת קול. ונראה שהרמב"ם פסק כר' יהושע שאמר "לא בשמים היא" וסובר שאומרים כן בכל מצב, ולא כמו שפירש דבריו ר' ירמיה, שמשמע שלא שומעים דווקא כאשר הבת קול סותרת הלכה מפורשת (ואולי הראשונים שחולקים על הרמב"ם סוברים כר' ירמיה).
ונראה להביא ראיה לרמב"ם שר' יהושע סובר שלעולם אין משמעות לבת קול כי "לא בשמים היא" מהא דאיתא ביבמות (יד.) שעשו בית שמאי כדבריהם ובאחד מהתירוצים נאמר: "מ"ד עשו, רבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול". ומשמע שגם במחלוקת זו של ב"ה וב"ש לא היתה משמעות לבת קול.
וכתב ה'פרי חדש' לשיטת הרמב"ם: "הא דקי"ל כב"ה לאו משום בת קול הוא, דהא לא משגיחין ביה, אלא משום דמשמע לן כפשטיה דקרא דאחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא ממש, ולא בתר החידוד טפי, ובת קול דנפיק משום כבודן דב"ה לאחשובינהו טפי.
שלושת הראיות שהביא ר' אליעזר
הרד"ל כתב לרמז כאן על פי מה שמבואר בפרקי דרבי אליעזר מה שברח ר' אליעזר מביתו ונצטער והתענה על דברי תורה עד שעלה ריח מפיו וא"ל רבו רבי יוחנן בן זכאי "כשם עלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים".
וזהו הכוונה כאן חרוב ומים יוכיחו שהם דברים שאוכלים אותם מי שמסתפק במועט, כמו שמצינו אצל רשב"י ור"א בנו שהסתתרו ואיברי להו חרובין ומעין (שבת לג:), ואמרו במס' תענית כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין, לכן אמר רבי אליעזר שמה שהצטער והתענה על דברי תורה והסתפק ב"חרובים" ו"מים" יוכיחו שהלכה כמותו.
וכן אמרו (סוכה כח.) שאמר ר' אליעזר שלא הקדימו אדם לביהמ"ד. וזהו "כותלי בהמ"ד יוכיחו" שמה שהוא הסכים והקדים לבית המדרש לפני כל איש, זה יוכיח שהלכה כמותו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד –
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב יעקב שליט"א
ספר באר יעקב – אגדות הש"ס
דרשות, חידושים וביאורים באגדות חז"ל על הש"ס
לע"נ יצחק בן לולו
הרב יעקב יעקב שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5