שפת אמת

א תר"מ ב ב"ה ג בגמרא מאי חנוכה דת"ר כו'. ולמה הוצרכו להביא מעיקרא דיני חנוכה אגב גררא ולומר אח"כ מאי חנוכה ולא אמרו ת"ר כו'. אבל להראות כי צריכין לדרוש ולחקור בנס דחנוכה כי לעולם יש בו התחדשות ותוספות כי זה ההפרש בין תורה שבכתב שאין להוסיף עליו. אבל בתורה שבע"פ וכן נס זה … להמשך קריאה

א תרל"ט ב ב"ה ג חנוכה חנו כה. כי עיקר הנס הי' במלחמה שגברו על מלכות יון הרשעה. אכן חכמים רצו להראות כי עיקר השמחה מגאולת מלכות בשר ודם כדי שנוכל אח"כ להיכנס בכלל עבדי ה' כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון. וע"י שבני ישראל שבאותו דור הי' חביב עליהם כבוד מלכותו ית' והי' … להמשך קריאה

א תרל"ח ב ב"ה ג (ליל ג) הנס בנרות שקבעו חכמים עי"ז יו"ט לדורות נראה מזה שהוא ישועה לכלל ישראל. כי בכל גלות מד' מלכיות כשיוצאין מתחת יד המלכות עושה ה' נס כדי לעורר נפשות בני ישראל כאשר אנו רואין עתה עייפות הגלות שמערבב נפשות בני ישראל כמ"ש שכורת ולא מיין לכן אחר הגאולה צריך … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה ג בליל א' שמקשין מהנס היה בו. אבל נראה כי על ידי שקיימו בלילה הראשונה מצות הדלקת המנורה בלב שלם בזה זכו לנס שכן נזכר בסדר על הנסים לזכות מה שהדליקו נרות בחצרות קדשך פי' שעיקר שמחתם בניצוח המלחמה היה כדי לקיים מצות המקום ב"ה וכאשר ראה הקב"ה חביבות המצות להם … להמשך קריאה

א תרל"ו ב ב"ה ג (ליל א) הנס דחנוכה היה בהצלת הגוף. ונס דנרות בקדושה. ובחרו חכמים בזה יותר לכן תקנו להלל להודות לא משתה ושמחה. דהכלל כשיש עת רצון וימי נסים יכולין המקבלים לקבל ההארה בלב להיות קבוע הנס לדורות. לכן על ידי שבחרו בני ישראל אז בזה פעלו להיות הנס קבוע לעולם בהארת … להמשך קריאה

א תרל"ה ב ב"ה ג (ליל א) חנוכה. כי מנוחת שבתות ויו"ט זכו בני ישראל בעת היותם במקומם הראוי. אבל חנוכה ופורים הם יו"ט שזכו בני ישראל בימי גלותם ואינו מנוחה ברורה וזה החילוק בין זה הדבר לכה. ונקרא חנוכה שהרגישו בחי' מנוחת שבת באספקלריא שאינה מאירה כנ"ל. ובאמת זה עדות נאמנה לבנ"י להודיע שגם … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה ג (ליל א) הט"ז כתב שהיה הנס שנשאר פך להיות שורה עליו הברכה כו'. וקשה כי נס אינו עפ"י הטבע בתורת ברכה ורוב נסים הם בלי הכנה של הטבע כלל. רק יש לומר שזה היה חיבה יתירה להיות נזדמן להם שמן עפ"י הטבע מצד הברכה ששורה על המעט שיהי' נחשב שעשו … להמשך קריאה

א תרל"ג ב ב"ה ג (ליל א) מצות נר חנוכה קצת נחמה בגלות שהיא זכר למנורת המקדש כי היא מצוה בדבר שהי' אז עבודה ולא יש מצוה כזו והיא ממילא רמז לעבודת המקדש וכ"כ הנרות הללו קודש הם. ורמב"ן ז"ל כתב פי' המדרש בהעלותך שלך לעולם קיימת קאי על נרות חנוכה והיינו שאהרן פעל להיות … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ב"ה ג (ליל א) הנס דחנוכה הי' באור והוא למצוא ההארה הגנוזה גם בחושך ובגלות. ובזה י"ל מ"ש אא"ז מוז"ל על הגמ' דבפורים לא קבעו הלל דאכתי עבדי דאחשורוש כו'. וגם בנס זה לא הי' יציאה וביטול לכל מלכות יון. ולהנ"ל ע"י הנס הרגישו שהם עבדי ה' אף שהיו בגלות וזה עצמו … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה ג (ליל א) אא"ז מו"ר זצלה"ה אמר מה שמברכין שעשה נסים על ראיית נר חנוכה. כי הארת הנסים הם בהנרות. ובאמת כ' הנרות הללו קודש הם. ונראה כי מאחר שהיה הדלקת המנורה בימים אלו עפ"י נס אף שלא הי' שמן לבנ"י להדליק. א"כ גם עתה אף שאין לנו מנורה ושמן טהור. … להמשך קריאה

א תרס"ד ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה כו' כל זמן. שיצה"ר בעולם אבן אופל בעולם כו'. כי הנה הזמן עצמו הוא האבן אופל כי הטבע מסתיר הפנימיות והטבע והזמן הוא שורש כל השינוים בעולם כל הכ"ח עתים כמ"ש לכל זמן ועת כו' תחת השמים. וכשיש איזה … להמשך קריאה

א תרס"ב ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם. כי הטבע משכח ומחשיך כמ"ש והארץ היתה תהו ואח"כ נאמר יהי אור אח"כ ויבדל בין האור והחושך. וכ"ז הוא גם בנפש האדם ומתחדש ג"כ בכל יום וע"ז מברכין יוצר אור ובורא חושך. יוצר אור כמו יוצר רוח אדם … להמשך קריאה

א תרס"א ב ב"ה ג בפסוק וירכב אותו במרכבת המשנה זה בחי' שבת משנה לחם וכל מעשיו כפולים כמ"ש במדרש כי השבת מחבר לחם מן השמים ומן הארץ להיות אחד. וכן מדת הצדיק דאחיד בשמיא וארעא והוא מרכיב הנשמה עם הגוף זהו מרכבת המשנה הנשמה. וכן הוא בגשמיות ג"כ שבמילה נמשך הנשמה ומרכיבו עם הגוף … להמשך קריאה

א תר"ס ב ב"ה ג ענין החלום משנות הרעב והשובע כבר כ' במ"א שהי' לרמוז להכין מימי הטובה על ימי הרעה וההארות שהיו בימי האבות והשבטים הי' הכנה על גלות מצרים. והקב"ה בורא רפואה קודם המכה כמו שהיו שני שובע קודם שבע שני רעב. וירידת יוסף למצרים הי' הכנה לגאולת מצרים. כ' עדות ביהוסף שמו … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם (עד) כמה יעשה באפילה כל זמן שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם נעקר יצה"ר אין אופל כו'. כי כל הבא משמים למטה מתלבש בלבוש גשמיי ובטבע וזה הזמן והטבע הוא החשך לגבי אור שלמעלה כמ"ש וירא כו' האור כי טוב ואין רשעים כדאי להשתמש … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן ליוסף כו'. דהנה ויהי לשון צרה. כי כל תהלוכות יוסף הי' הכנה לכל גלות מצרים ואיתא בעתה אחישנה זכו אחישנה. וכבר כתבתי מזה במ"א. אבל בודאי יוסף הצדיק שהיה בבית האסורים ולא ביקש לו תחבולות רק בטח בה' כמ"ש ויהי שם בבית הסהר לכן … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב ב"ה שבת חנוכה ג איתא במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כמה יעשה באפילה. כ"ז שיצה"ר בעולם כו'. כי אור הראשון היה מאיר מסוף עולם עד סופו וגנזו הקב"ה לצדיקים. וכל החשכות שנמצא בעולם. מכח הטבע המכסה זה האור הפנימי. וכשנעשה נס מתגלה זה האור. והוא כולל מה שהיה ושיהיה. לכן … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב ב"ה ג וירכב אותו במרכבת המשנה. דאיתא האבות הן הן המרכבה וכמו שיש מרכבה בבחי' אבות כך יש מרכבה בבחי' השבטים ונק' מרכבת המשנה שהוא בבחי' תורה שבע"פ מארי משנה. והאבות בבחי' תורה שבכתב מארי מקרא. ויוסף הרוכב ושליט על מרכבת המשנה הנ"ל: הסבר על זכויות יוצרים שפת אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב ב"ה ג בענין החלום של פרעה שבע פרות עולות אחריהן ותעמודנה אצל כו' ותאכלנה. הם ג' מדריגות כי השפע היורדת בשורש העליון הוא בלי פסולת רק שיש קליפה עולה אחרי'. אח"כ בעולם שלמטה הסט"א בשוה אצל סטרא דקדושה. אח"כ בעולם שלמטה הרשע מכתיר את הצדיק. ותאכלנה. כמו שהוא בעולם הזה שהטבע מכסה … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כו' עוד שם אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים כו'. דהנה יש כ"ח עתים בקהלת י"ד לטובה וי"ד לרעה. ונראה שהז' פרות והז' שבלים כו' הם רמז להי"ד עתים האלה. והיא השפע כשמתלבשת בזמן יש בה כל אלה הדרכים. … להמשך קריאה

א תרנ"א ב ב"ה שבת חנוכה ג בענין החלום שבע פרות יפות מראה כו' ותרעינה באחו. ובמד' אחוה ושלום בעולם ע"ש. הרמז הוא על בחי' יוסף שהוא שלום והוא בחי' שבת שהוא כלל בבעת הימים באחדות אחד ולכן מעלה הכל אל השורש. וז"ש ביוסף בן שבע עשרה שנה הי' רועה את אחיו. אבל בשבטים כ' … להמשך קריאה

א תר"נ ב ב"ה שבת חנוכה בקיצור ג במדרש קץ שם לחושך כו'. כבר כתבנו כמה פעמים שכל החושך בא ע"י שהנהגת עוה"ז מתלבש בטבע וצמצום. אבל לבנ"י מיוחד הנהגה פנימיות שהוא בלי גבול ומדה בכח התורה דכתיב בה ארוכה מארץ מדה. וזה מתגלה ביום השבת. ועבודת ימי המעשה הוא לברר האמת תוך השקר המכסה … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כמה יעשה באפילה. דכתיב לכל זמן ועת כו' תחת השמים. דכתיב וירא אלקים כו' האור כי טוב ויבדל פי' חז"ל שהי' מאיר מסוף העולם ועד סופו וראה שאין רשעים כדאי כו'. לכן עשה הקב"ה שיהי' השפעה הבאה מלמעלה מתלבשת בטבע במדה וזמן. ומצד … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב ב"ה ג בפסוק ויוסף הוא השליט על הארץ כו'. דכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי. שהכל תלוי באדם וכ"כ כל שתה תחת רגליו והוא רמז למדת יוסף הצדיק שנק' כלכל דכתיב ויפתח יוסף כו' כל אשר בהם והוא הנקודה פנימיות שמחי' כל חי ונק' כל'. וע"ז כתיב וירא אלקים כל אשר … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש הנמצא כזה כו' אחת היא כו' ראוה בנות כו' ע"ש. הענין הוא כי מדריגת האבות היא למעלה מעוה"ז ואין הסתכלות האומות מגיע לשם כמ"ש אחת היא כו' שהם באחדות הנעלם. אבל השבטים המה עמודים שהעולם עומד עליהם והארה שלהם מתפשט לכל הרוחות והם עומדים מול כל הד' … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה. כי אור שנברא בששת ימי בראשית הי' מאיר מסוף העולם ועד סופו והי' למעלה מן הזמן והצמצום וראה הקב"ה שאין העולם כדאי ע"י החטא וגנזו לצדיקים. והגניזה הוא שבכל היגלות הארה מאותו האור. תיכף יורד עמו איזה הסתר וחושך. … להמשך קריאה