א עמק הברכה ב כתב הטור בסימן ו' וזה לשונו, ואם הולך מיד לבית הכנסת ורוצה להמתין מלברך על נטילת ידים עד בואו לבית הכנסת שיסדר אותה עם שאר ברכות, הרשות בידו, עד כאן. האמנם אלם יעשה עצמו כאלם עד בואו שמה, ולא יפסיק לכתחילה בין נטילה לברכה בשום דבר ודבור. (אבל בדיעבד אם הפסיק … להמשך קריאה
א כתב בזוהר פרשת וישב (ח"א קפד, ב), רבי שמעון פתח, (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי כו', תא חזי רזא דמלתא הכא, דלית בר נש בעלמא דלא טעים טעם דמותא בליליא, ורוח מסאבא על ההוא גופא, וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא, והא אתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבא אשתאר בהו. ועל דא … להמשך קריאה
א סדר הלילה מעמק הברכה של אבא מורי זלה"ה, עם הגה"ה שלי. טוב ללמוד כל הלילה סמוך לשכיבה, ואפילו בלילות היותר קצרים שבקיץ אפי' דבר מועט, כדי שישכוב מתוך דברי תורה. אמרו ז"ל בפרק קמא דעבודה זרה (ג, ב), ובחגיגה פרק אין דורשין (יב, ב), כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד … להמשך קריאה
א המצות שהוזכרו למעלה ציצית תפילין ומזוזה ומילה ומשא ומתן, לקחת מוסר מהם לג' שלימות שזכרתי למעלה, ויבואו עוד בארוכה לקמן במקומו, והם שלימות הנפש שהוא השכל, ושלימות הגוף, ושלימות הממון, אשר בחוט שלימות המשולש הזה נכלל הכל. כי תפילין בזרוע נגד הלב, ותפילין בראשו על המוח, הרי זכרון לשלימות השכל להמוח שהוא מדור החכמה, … להמשך קריאה
א כתב הזוהר אור בגימטריא ר"ז, גם אנכי בפרק זה אבאר סודות המצות הנזכרות בפרק נר מצוה ב סוד ציצית, ציצית עולה ת"ר, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג, והם בארבע כנפיו לד' רוחות לזכרון בין עיניו לכל צד שיפנה יזכור במצות ה'. ציוני, ח' חוטין יש בציצית. בחוט הראשון, לזכור מצות ועבירות התלויות בעין. … להמשך קריאה
א עמוד האמת ובו ג' פרקים, פרק נר מצוה, פרק תורה אור, פרק תוכחת מוסר: ב כתיב בי' הדברות (שמות כ, ט-י), ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת ליי' אלקיך וגומר. ובפרשת ויקהל (שם לה, ב) כתיב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליי'. קשה שינוי לשונות, … להמשך קריאה
א ידבר מעשר מעלות שהוזכרו אחת הנה ואחת הנה. ששה הוזכרו חכמי משנה במסכת אבות פרק קמא (ב), על ג' דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. ועל ג' דברים העולם קיים (שם יח), על הדין, ועל האמת, ועל השלום. עוד שלשה דברים הורגלו בדברי רז"ל, והם תשובה תפלה צדקה, הרי תשע … להמשך קריאה
א והוא החשק והאהבה להשם יתברך ולתורתו הקדושה ולמצותיה, ולשמור ולעשות ולקיים את הכל בשמחה גדולה, שישמח שזוכה לעבוד את הש"י ולהיות דבק בו: ב וזה לשון ספר חרידים, מתנאי קיום המצוה, השמחה הגדולה במצוה, דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו דורנא דשדר ליה הקב"ה. ולפי רוב השמחה, יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"י … להמשך קריאה
א תנן (אבות א, יז) שמעון בנו אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. קשה תיבת לגוף הוא מיותר, הוי ליה למימר רק ולא מצאתי טוב אלא כו'. או למה ליה כלל לומר בלשון שלילה, יאמר ומצאתי טוב השתיקה: ב ידוע כי מעלת האדם הוא שהוא מדבר, שכן סדר המדריגות … להמשך קריאה
א דעו בני, כי מעלת הרצון רצוני לומר שיהיה עולמות מרוצה לא יתקצף ולא יתכעס, הוא רום מעלה ממעלות הרמות, ובהיפך מדה רעה וגרועה, מדת הכעס אין רעה בעולם כרעה זו, עד שאמרו רז"ל במסכת שבת פרק האורג (קה, ב) שהכועס כעובד עבודה זרה ועליו נאמר (תהלים פא, י) לא יהיה בך אל זר: ב … להמשך קריאה
א ועתה שנתבארו ענייני קדושת מאכל התלוי בפה ובוושט, ועניינים התלוים במעור, אז תם ונשלם קדושת כל האברים שיעור קומת האדם, ונתבאר הכל היטב באות זה שהוא אות ק' קדושה: ב ויען שכתבתי למעלה כי קדושת אברי שיעור קומה הוא בג' מעלות תלמוד מעשה מדות, ונתבאר עד הנה איך תלמוד תורה תלוי בכל אברי הגוף, … להמשך קריאה
א ענין הזיווג כשהוא בקדושה ובטהרה הוא קדוש במאוד מעורר למעלה. מתקדש מלמטה מעט, מקדשין אותו מלמעלה הרבה (יומא לט, א), ומקיים (ויקרא יט, ב) קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. כי כל זיווג הוא מעין זיווג אדם וחוה הנעשה בצלמו ודמותו ית', כי אנחנו ישראל נקראים אדם, כי אנחנו אדם ממש, כמו שאמרו … להמשך קריאה
א בכלל סור מרע בקדושת ברית המעור היא השמירה יתירה באשתו נדה שהזכירו רז"ל צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו (הושע יד, י). על כן ראשית חכמה יראת ה', יהיה נזהר בכל מה שמוזכר בתלמוד ובפוסקים. ויותר מהמה בניי הזהרו, ובאתי לרשום איזה דברים הכרחיים וחידושים: ב כתב בתרומת הדשן סימן רמ"ו והובא בטור יורה דעה … להמשך קריאה
א עתה עת לדבר מהלכות ביאה ומקדושתו, ומקדושת המעור בכלל ובפרט, בענין סור מרע ועשה טוב: ב בענין סור מרע לא באתי להזכיר חומר עריות ונשג"ז וטומאת הנדה, כי אטו ברשיעי עסיקי, אשר רשע למות מיתת הגוף ומיתת הנפש ומחיי עד יכרות וילך לאבדון בר מינן. וישראל קדושים הם, וציוותה התורה (ויקרא טו, ב) קדושים … להמשך קריאה
א ובו ב' סימנים פרטיות: ב א' מי שנעשה בנו בר מצוה, יברך האב כשקורין אותו לספר תורה, ברוך שפטרני מעונשו של זה, כך כתב מורי ז"ל בסימן רכ"ה (סעיף ב) לברך זאת הברכה בלא שם ומלכות: ג ב' הרואה קשת אומר, ברוך אתה י' א' מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. וכן … להמשך קריאה
א בדיני ברכות אחרונות כיצד נוסחן, ועל מה מברכין אותם, ומתי פוטרת אחת חברתה, ובו ב' סימנים: ב א' כתב הטור בסימן ר"ז וסימן ר"ח, שינוי הברכות שבין בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה, ובין דבר שאין גידולו מן הארץ, היינו דוקא בברכה ראשונה. אבל בברכה אחרונה שהיא בורא נפשות רבות, שוה בכולן. חוץ מגפן … להמשך קריאה
א בדיני ברכת שהחיינו, ובו ב' סימנים: ב א' כתב בעל תרומת הדשן סימן ל"ג, והביאו הבית יוסף בהגהותיו בסימן רכ"ה, אכל ענבים חדשים קודם בציר ובירך עליהן שהחיינו, כשישתה אח"כ תירוש חוזר ומברך שהחיינו שנית. וכל מי שאכל כבר גודגניות שקורין קירש"ן ובירך עליהם שהחיינו, חוזר ומברך זמן על אותן שקורין וויינקס"ל או אמרעל"ן, … להמשך קריאה
א בדיני ברכת שהכל, ובו סימן א': ב א' כתב הטור בסימן ר"ד, כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה וחיה ועוף דגים וביצים חלב וגבינה שכר דבש דבורים מים, מברכין עליהן שהכל, כן כתב השלחן ערוך (רד-א, ט). על צוקר, כתב השלחן ערוך בסימן ר"ב (סעיף טו) שהכל. ויין שהחמיץ וריחא חמרא, … להמשך קריאה
א בדיני ברכת הריח וריח שאין בו עיקר אם מברך עליו, ובו ב' סימנים: ב א' כתב הטור בסימן רי"ו, יברך קודם הריח, כמו שמברך על האוכל קודם אכילה. אם זה שיוצא ממנו ריח עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים. ואם הוא עשב, מברך בורא עשבי בשמים. ואם אינו לא מין עץ ולא … להמשך קריאה
א סימן א' בברכת קינמון: ב א' על עץ קינמון שקורין צימרנד"א והוא קניל"א הכתוב בטור בסימן ר"ב, מברך עליהן בורא פרי האדמה, מפני שרגילין לאכול אותו ביבש, והוא גדל על הארץ כמו קנים, כך כתב המרדכי בפרק כיצד מברכין, וכן הוא בטור בסימן הנזכר: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א בדיני ברכת הטוב והמטיב, ובו סימן א': ב א' כתב רבינו ירוחם בנתיב ט"ז חלק א' זה לשונו, הובא להם יין אחר אפילו משובח מן הראשון, וכבר כלה הראשון, אין מברכין הטוב והמטיב שאין כאן רבוי טובה, כך מצאתי בהגה"ה וצריך עיון, עד כאן לשון רבינו ירוחם. ובית יוסף הביא זה בסימן הנזכר וסיים … להמשך קריאה
א בדיני דברים המרוקחים בדבש, ובו ה' סימנים: ב א' אגוז המטוגן בדבש שקורין בלשון אחר נויא"ט בורא פרי העץהגה"הודוקא באגוז גמור המטוגן מברכין עליו בורא פרי העץ. אבל אגוז רך, רצוני לומר קליפתו הירוקה אשר האגוז עם הקליפה הלבנה שלה הקשה מונחת בתוכה ודרך לטגן אותה ג"כ בדבש, אין מברכין עליה אלא שהכל, אפי' … להמשך קריאה
א בדיני ברכת הפירות חיין ומבושלים, והאוכל פירות מבושלים שיש בהן מרק אם צריך ליטול ידיו לזה, ואם היו לפניו מינים הרבה איזה מהן קודם לברכה, ועל איזה פרי מברך בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, וסימן לידע איזהו פרי העץ או פרי האדמה, וירק וקטנית ולפתות חיין ומבושלין, ובו י"ג סימנים: ב א' … להמשך קריאה
א בדיני ברכת הנהנין הנוהגים בתוך הסעודה ולאחר הסעודה ולאחר ברכת המזון, ומי שאוכל בבית חבירו או בביתו מיני פירות זה אחר זה, ובו ז' סעיפים: ב א' גרסינן בפרק כיצד מברכין (ברכות מא, ב), אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה, אינם טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. בתוך הסעודה שלא … להמשך קריאה
א בדיני ברכות ה' מיני דגן ואורז ודוחן וקטנית שנעשה מהן תבשיל, ובו ב' סימנים: ב א' כתב הטור בסימן ר"ח, ה' מיני דגן שעושה מהן תבשיל כגון מעשה קדירה ודייסא, ואפילו עירב בהן דבש ושאר מינין הרבה יותר מהן, מברך עליהן בורא מיני מזונות, ולבסוף ברכה אחת מעין ג', (עיין לקמן כלל י"ב סימן … להמשך קריאה
א ידבר על איזה פת מברכין המוציא, ועל איזה פת מברכין בורא מיני מזונות, ובו ז' סימנים: ב א' כתב הטור בסימן קס"ח וזה לשונו, פת הבא בכיסנין, והוא פת העשוי כמין כיסין מלאים צוקרא ושקדים ואגוזים ומיני תבלין, מברך עליו בורא מיני מזונות ולאחריו ברכה מעין שלש. ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע … להמשך קריאה