שני לוחות הברית, שער האותיות, קדושת האכילה, ברכות הנהנין י״ב

א

בדיני ברכות אחרונות כיצד נוסחן, ועל מה מברכין אותם, ומתי פוטרת אחת חברתה, ובו ב' סימנים:

ב

א' כתב הטור בסימן ר"ז וסימן ר"ח, שינוי הברכות שבין בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה, ובין דבר שאין גידולו מן הארץ, היינו דוקא בברכה ראשונה. אבל בברכה אחרונה שהיא בורא נפשות רבות, שוה בכולן. חוץ מגפן ותאנה ורימון וזית ותמרים שמברכין אחריהם ברכה אחת מעין שלש. וחמשה מיני דגן אם עשה מהן תבשיל (עיין לעיל כלל ג' סימן א'), מברך ברכה אחת מעין שלש:

ג

והנני אכתוב לך נוסח ברכות אחרונות. נוסח בורא נפשות רבות, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים. (פירוש הברכה, וחסרונם כמו לחם ומים שאי אפשר להתקיים בלא הם. על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי, כלומר ועל כל שאר דברים שברא שאינם הכרחיים לצורך קיום חיותן, ולא נבראו כי אם לתענוג ותוספת טובה, דהיינו פירות וכיוצא בהן. ומלת וחסרונם, דבוק עם תחלת הברכה. תוספות (ברכות לז, א ד"ה בורא נפשות)):

ד

והא לך נוסח ברכה אחת מעין שלש. של יין, ברוך אתה י' אמ"ה על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו, רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך והיכלך, ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו והעלינו לתוכה ושמחנו בה, ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה, כי אתה ה' טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל הגפן, ברוך אתה י' על הארץ ועל פרי הגפן. ובזה הנוסח נראה דקיימא לן כשמואל שאמר בפרק ערבי פסחים (פסחים קד, א) כל הברכות כולן צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימה, וכן הוא בטור סימן ר"ח:

ה

ועל פרי, כגון זיתים וענבים ותאנים ורימונים ותמרים, יאמר ברוך אתה י' אמ"ה על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה וכו', עד ונודה לך על הארץ ועל הפירות, ברוך אתה י' על הארץ ועל הפירות. ובני ארץ ישראל חותמין, על הארץ ועל פירותיה:

ו

ועל חמשה מיני דגן, חטה ושעורה כוסמין ושבולת שועל שיפון, יאמר ברוך אתה י' אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה וכו', עד ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה, ברוך אתה י' על הארץ ועל המחיה (עיין לעיל כלל ג' סימן א'). וצריך להזכיר בה מעין המאורע, כגון בשבת קודם כי אתה ה' טוב ומטיב, יאמר ונחמנו ביום השבת הזה. וביום טוב, ושמחנו ביום חג פלוני הזה. ובראש חודש, יאמר ושמחנו בה וזכרנו לטובה ביום ראש חודש הזה. ואח"כ כי אתה ה' טוב ומטיב כו':

ז

ב' וכתב עוד הטור בסוף סימן הנזכר וזה לשונו, וכתב עוד אחי הר"ר יחיאל בשם אדוני אבי הרא"ש ז"ל, שאם שתה יין ומים, (ולאו דוקא מים אלא הוא הדין שכר או דבש שקורין מי"ד ושאר משקים), שאין לו לברך על המים בורא נפשות רבות, כי ברכת היין פוטרתן אעפ"י שאינן מעין ברכתן. מידי דהוה אברכה ראשונה דקיימא לן יין פוטר כל מיני משקה משום חשיבותו, אעפ"י שאינן בכלל בורא פרי הגפן. הוא הדין בברכה אחרונה. עד כאן לשונו^הגה"הפירוש, אע"פ שבשעה שבירך על היין לא הי' דעתו לשתות רק אותו הכוס בלבד ולא יותר, ואח"כ נמלך לשתות עוד כוס אחר של מים או שאר משקה, ואז הדין נותן שצריך לחזור ולברך עליו שהכל, כי ברכת בורא פרי הגפן לא פוטרת מברכה ראשונה כיון שהי' לו היסח הדעת, כמו שכתב הטור בסימן קע"ד. אפילו הכי כשמברך אח"כ על היין ברכה אחרונה מעין ג' פוטר גם כן שאר משקים מברכה אחרונה שלהם דהיינו בורא נפשות, מידי דהוי אפירות הבאים בתוך הסעודה דאין ברכת המוציא פוטרתן מברכה ראשונה ואפילו הכי בברכת המזון פוטרתו, הכי נמי במשקין דלעיל, דאף דאין ברכת היין פוטרתן מברכה ראשונה משום היסח הדעת דלעיל, אפילו הכי ברכה אחרונה דיין פוטרתן, מאחר שיש שייכות למשקין יין דהם תוך סעודה דידיה הואיל וקביעתו קביעות אליבא הטור דסובר שאף בזמן הזה יש קבע לשתיית יין כמו שכתב בסימן קע"ד. וכמו שבמאכל כל הדברים הבאים בתוך הסעודה, דהיינו לאחר ברכת המוציא וקודם ברכת המזון קרויים תוך הסעודה וברכת המזון פוטרתן אף אם צריך לברך ברכה ראשונה, כגון אם אמר הב לן ונברך ואח"כ אומר הב לן ונשתי דצריך לברך על המשקין ברכה ראשונה, ואפילו הכי פטורין מברכה אחרונה דברכת המזון פוטרתן. הכי נמי ברכה מעין ג' דיין יפטור המשקין בתוך שתיית יין דהוי סעודה דידיה, כי כמו דאמרינן כל דבר מאכל קרוי לחם כמו (דניאל ה, א) עבד לחם רב, כן כל משקה נקרא על שם היין שהוא עיקר:
כלל העולה, אליבא הטור דקיימא לן כוותיה, שאם בירך על היין ושתה אח"כ משקין אחרים אין צריך לברך עליהם כלל לא לפניהם ולא לאחריהם, שברכת היין שבירך ויברך לבסוף פוטר המשקין ששתה בינתיים. ואפילו אם אירע שהוצרך לברך על המשקין ברכה ראשונה כגון בנמלך והיסח הדעת דלעיל, מכל מקום ברכה אחרונה דיין פוטרתן::