שני לוחות הברית

א ענין אור תורה מענין סוד התענית ב כתיב (בראשית ב, טז) מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. ויש להקשות, למאי נפקא מינה אמר ליה הקב"ה מכל עץ הגן אכול תאכל, וכי לא סגי דלאו הכי, לא היה לו רק להזהיר שלא יאכל מעץ הדעת: ג הענין, אלו לא … להמשך קריאה

א דרוש להספד מיתת הצדיקים ולחורבן בית המקדש ב משנכנס א"ב ממעטין בשמחה א"ב ראשי תיבות אדום בבל הם שני חורבנות ג ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח), הם הצדיקים שהם הבתי מקדשות, על כן לא אמר בתוכו רק בתוכם. ואמרו רז"ל (ר"ה יח, ב), כה אמר ה' צום הרביעי כו', עד צום … להמשך קריאה

א דרוש מטות ומסעי ב ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט). נחנו נעבור חלוצים (שם לב, לב). אלה מסעי בני ישראל (שם לג, א). ענין המסעות קשה למאי נפקא מינה הוזכרו. ועל דרוש ר"מ דרשן קשה, מה טלטול היה בנסעם, אני קורא אליהם ויסע"ו ויחנ"ו, הלא ענני כבוד. ואלה מסעיהם למוצאיהם קשה הכפל, וגם … להמשך קריאה

א דרוש לפרשת מטות ב וידבר משה וגו' איש כי ידור נדר וגו' (במדבר ל, ב-ג). איכה רבתי (ב, יד) א"ר אלעזר, אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך, שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיה. לפי כשגלו יכניה מינהו המלך נבוכדנצר לצדקיה על ה' מלכים, הדא הוא דכתיב (ירמיה כז, ג) ושלחתם אל … להמשך קריאה

א ענין ט' באב ב כתיב (ישעיה סו, י) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, וכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. מדברי נביאים וכתובים, ומדברי רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים ובזוהר, נתבאר גודל החיוב המוטל להתאבל על חורבן בית המקדש ועל הגלות. … להמשך קריאה

א עמוד העבודה ב כבר רמזתי לעיל כי התענית במקום קרבן, על כן מישך שייכי להדדי ג הלכות תשעה באב והלכות תענית וענין עבודה ד מצוה גדולה להתאבל בט' באב, וקינה מבעי ליה. ועיקר הקינה היא מגלת קינות, דהיינו מגלת איכה הנאמרה ברוח הקודש על פי נבואת ירמיה, על כן נראה לי מנהג טוב כל … להמשך קריאה

א יחשוב במעמד הר סיני, כי אנחנו כולנו היינו שם וקבלנו התורה, וברוך שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ויחשוב כי פנים בפנים דיבר ה' אתנו, ויחשוב בשבועה שנשבענו כי כולנו מושבעים ועומדים מהר סיני (יומא עג, ב). והרבה דברים כאלה יחשוב, וימלא רתת ויעשה לעצמו לב טהור. ויעשה מוסכם … להמשך קריאה

א מעלת עושיה ומקיימה ב מצות ה' ברה מאירת עינים (תהלים יט, ט). זה הפסוק ידבר ממעלת המעשה. ובפסוק שלפניו דיבר ממעלת לומדיה. וכן הסכמת רז"ל (קידושין מ, ב), תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וכבר כתבתי למעלה שהמעשה הוא העיקר כי הוא התכלית. ומה שאמרו תלמוד גדול, הכל פירשתי למעלה בפרק ראשון לשיטת רש"י ור"ת … להמשך קריאה

א מעלת לומדיה ב פקודי י"י ישרים משמחי לב (תהלים יט, כ). לעיל בהקדמת תולדות אדם הארכתי בענין נוסח נותן התורה, ולא נתן התורה, כי עדיין נותן הקדוש ברוך הוא התורה, בסוד (דברים ה, יט) קול גדול ולא יסף, שיש ב' פירושים על זה. פירוש אחד, לא הוסיף. ופירוש ב' להיפך, לא פסק. ושניהם אמת, … להמשך קריאה

א עתה יתבאר ענין הלוחות ה' נגד ה'. לא תרצח, נגד אנכי ה' אלהיך. האדם נעשה בצלם אלהים, וכן כתוב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. רק האלקים בשמים והאדם על הארץ (קהלת ה, א). ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב, … להמשך קריאה

א סוד חג השבועות חג הכולל השבעה שבועות שהם מ"ט יום, וחג הוא יום החמישים, רומז לשער החמישים משער בינ"ה הכולל המ"ט שערים שמהם מ"ט פנים, כמו שנתבאר לעיל בסוד הספירה, והיא ה' ראשונה משם ידו"ד המוציאה ומגלה סוד אות י' מהשם שהיא סוד התורה קדומה. וה' פעמים י' עולה נ', ובמקום הזה נאמר מ"ט … להמשך קריאה

א חג שבועות הוא אשר צוה הש"י לעשות חג אחר שבעה שבועות של הספירה. וקבלתי ממורי הגאון מהר"ש ז"ל מלובלין שקיבל איש מפי איש מפי הגאון רבינו יעקב פולק ז"ל, שלא לעשות קידוש ולאכול בליל ראשון של חג שבועות עד צאת הכוכבים. והטעם, מפני שבספירה כתיב (ויקרא כג, טו) שבע שבתות תמימות תהיינה, ואם כן … להמשך קריאה

א תוכחת מוסר של ראש חודש, מאחר שהוא זמן כפרה, יראה האדם שיעשה תשובה גמורה בלב שלם, דהיינו בערב חודש יעשה כמו יום כפור, כפי שנוהגין הרבה מחסידי עליון, ויתקן כל המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש, ויתודה בבכיה רבה ובחרטה גמורה, ויעזוב דרכו הרעה. וכשיכנס החודש, יהיה כבריה חדשה שמכאן ואילך יתלבש בקדושה … להמשך קריאה

א סדר של פסח וענין ההגדה קדש ורחץ כו'. ב כל ענייני חירות שאנו עושין בלילה זו הוא חירות הנפש, אשר נגאלנו מהקליפות, כי נשתקעו במ"ט פנים טמא והוציאנו לחירות, על זה אנו עושין סימני חירות, ומשמחין בשמחה של מצוה. וקודם שנכנס קדושת הפסח, מבערין החמץ שהוא הקליפה ובל יראה ובל ימצא בבתינו, ובבא קדושת … להמשך קריאה

א זאת תורת העולה וגומר (ויקרא ו, ב). במדרש (ויק"ר ז, ד), משל למלך שהיה לו שני מגיסים, עשה לו האחד תבשיל וערב לו, ועשה לו השני תבשיל וערב לו, ואין אנו יודעים איזה ערב לו יותר. אלא ממה שצוה לשני ואמר עשה כתבשיל הזה, אנו יודעים שהשני ערב לו יותר. כך הקריב נח קרבן … להמשך קריאה

א עוד דרשה אחרת לשבת הגדול. רשמתי בדרך קצרה ב זאת תורת העולה (ויקרא ו, ב). במדרש (ויק"ר ז, א), ר' מנאי דסיכנין בשם ר' לוי אמר, מתחלת הספר ועד כאן כתיב, והקריבו בני אהרן, ונתנו בני אהרן, וערכו בני אהרן, והקטירו בני אהרן. אמר משה לפני הקב"ה, באר שנואה ומימיה חביבין. לעצים חלקת כבוד … להמשך קריאה

א דרוש רביעי בעזרת הש"י דרוש לשבת הגדול ב במדרש (ויק"ר ז, ב) אמר רבי אבא בר יודן, כל מה שפסל הקב"ה בבהמה, הכשיר באדם. פסל בבהמה עורת או שבור או חרוץ או יבלת, והכשיר באדם לב נשבר ונדכה: ג מהר"ם בר ברוך השיב בתשובה על ש"ץ המנוגע ומעונה ובעל מום אם ראוי להיות ש"ץ. … להמשך קריאה

א דרוש ג' לשבת הגדול שחל בפ' מצורע ב למטהר שתי ציפרי חיות טהורות וגומר (ויקרא יד, ד). כשם שהשלימות הוא בג' ענינים דהיינו שלימות הנפש ושלימות הגוף ושלימות הממון, כמו שאמרו רז"ל (שבת לג, ב) ביעקב אבינו ויבא יעקב שלם (בראשית לג, יח) שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו, כן מצינו מציאת הטומאה בג' … להמשך קריאה

א דרוש השני ב מצות תאכל במקום קדוש (ויקרא ו, ט). קשה תאכל יתירא הוא, דכתיב ברישא דקרא (שם) והנותרת מן המנחה יאכלו. ובמסכת יבמות דף מ' (א) מביא ברייתא והכי קאמר הברייתא אליבא דרבא, מצות תאכל במקום קדוש, מצוה שבתחילה היתה עליו בכלל היתר, רצה אוכלה, רצה אינו אוכלה. נאסרה, חזרה והותרה. יכול תחזור … להמשך קריאה

א וידבר ה' וגו' זאת תורת העולה וגו' (ויקרא ו, ב). היתורים והשנויים שבפרשת קרבנות הם רבים, ואני לא באתי לעורר עתה אלא קושיות כללות: ב הנה ד' זאת תורת הם בקדשי קדשים, תורת העולה (שם), ותורת המנחה (שם ז), תורת החטאת (שם יז), ותורת האשם (שם ז, א). עוד חמשית בקדשים קלים, (שם יא) … להמשך קריאה

א חג הפסח הוא עמוד החסד. וזה לשון תולעת יעקב, קבלת חכמים ע"ה כי חג הפסח כנגד ימין עליון שכולו חסד ורחמים, הזורח מן העדן העליון מקור הרחמים, ולפיכך אין שם חמץ, לפי שהמדה גורמת. וכולו מצה, רמז לאור ראשון שנאמר עליו (בראשית א, ג) יהי אור. ולפיכך אכילת מצה בלילה הראשונה חובה (פסחים קכ, … להמשך קריאה

א שורש יסוד עמוד החסד ובו ג' פרקים. פרק נר מצוה. פרק תורה אור. ופרק דרך חיים תוכחת מוסר ב (הג"ה כי החסד נתגלה בחג הפסח כאשר יתבאר לקמן בארוכה, וכן פסח פירושו חמלה כי הוא בחן ובחסד וברחמים כמו שיתבאר) ג פרק נר מצוה ד ידבר מאיזה דיני חג פסח וספירה, וידבר מאיזה דיני … להמשך קריאה

א שבת קודש, היום קודש לה', והוא שורש כל הימים, על כן צריך האדם להיות יותר מדקדק במעשיו, ויותר ירא וחרד שלא יצא חוצה מדביקות השם יתברך. גם ביותר יחמיר בספיקא לספיקא דספיקא דאיסורא. ומשנה שלימה במסכת דמאי ריש פ"ד (א) הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן, ושואלו בשבת יאכל על פיו. … להמשך קריאה

א דע כי השבת מורה על שורש האמונה ושורש כל התורה, כי השבת מורה על החידוש, והחידוש אמחדשו, הוא מציאותו ית' המוחלט הנמצאהגה"הדיני קדושת השם נתבאר לעיל באות א' אמונה, ויתבאר עוד בעשרה הילולים שער היחוד: ואין עת אל מציאותו, רמוז בשמו העצמי יהו"ה הי"ה הו"ה יהי"ה, והוא היווה את כל, וממציאות הווייתו נתהווה כל … להמשך קריאה

א שורש עמוד האמונה (כמו שיתבאר לקמן) ובו ג' פרקים. פרק נר מצוה. פרק תורה אור. פרק דרך חיים תוכחת מוסר ב פרק נר מצוה ג אמר רב חסדא, לעולם ישכים אדם להוצאות שבת, שנאמר (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, והכינו לאלתר (שבת קיז, ב). ובכנפי היונה חלק רביעי, סימן … להמשך קריאה

א סדר הברכות זו אחר זו ב ט' על נטילת ידים אשר יצר ג נראה לי דאין לומר בברכת אשר יצר רופא חולי, אלא רופא כל בשר, משום דאמרינן בגמרא (ברכות ס, ב) זה לשונם, הנכנס לבית הכנסת אומר התכבדו וכו', כי נפק אומר אשר יצר את האדם בחכמה וכו', עד אי אפשר לעמוד לפניך. … להמשך קריאה