שם משמואל, ליקוטים ה׳

א

פרשת חקת

ב

במדרש זה שאמר הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח, חזקי' מאחז, יאשי' מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מאומות, העוה"ב מעוה"ז, מי עשה כן, מי צוה כן מי גזר כן, לא יחידו של עולם, תמן תנינן בהרת כגריס באדם טמא פרחה בכולו טהור מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם, תמן תנינן האשה שמת ולדה במעי' והושיטה החי' את ידה ונגעה בו החי' טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד, המת בבית הבית טהור יצא מתוכו הרי הוא טמא, מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם, תמן תנינן העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופה מטהרת בגדים, אמר הקב"ה חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזירתי, ע"כ, המדרש מונה והולך ד' בבות ומסיים בין כל בבא, לא יחידו של עולם, ולכאורה הי' די לסיים באחרונה:

ג

ונראה דהמדרש בא לבאר ענין אחדות אלקות, אף שנראה לעיני בשר שהסט"א מתנגד להקדושה ויוצא מהאחדות, והביא ראי' ראשונה מצד התולדה שצדיקים נולדין מרשעים, ואם הרע הי' חלילה יוצא מן האחדות לא הי' באפשר שיולד זה מזה, מזה מוכח שהכל יוצא ממקום אחד וממקור אחד מוצאו, וע"כ מסיים מי עשה כן וכו' לא יחידו של עולם, והוסיף להביא ראי' יותר מהראשונה שגם חלק הרע אף אחר שנברא אינו נפרד להיות בונה במה לעצמו, דאלו מבבא הראשונה אינה ראי' רק מפאת התערבות זה בזה, ושמע מינה שממקום אחד מוצאם, אך עדיין יוכל לומר שאחר שנברא נתחלקו לשני דברים מתחלפין כמו שאמרו הרשעים, עבים סתר לו ולא יראה, וחוג שמים יתהלך, ע"ז הביא בבא השני' פרחה בכולו טהור שמהסימן טומאה עצמו נעשה סימן טהרה, ש"מ שעדיין מרחפת השגחה עליונה אף על חלק הרע לפשוט צורת הטומאה וללבוש צורת הטהרה, לכן מסיים נמי בזה, לא יחידו של עולם, אבל עדיין יוכל לומר הן אמת שהרע יכול להתהפך לטוב, אך מ"מ בעודנו רע קודם שנתהפך הוא נפרד לעצמו ויש בכחו להתנגד לסטרא דקדושה, ע"ז הביא בבא השלישית שלזה מטמא ולזה אינו מטמא, ש"מ שאף כשהוא עדיין בצורתו הרעה לא יכול לעשות דבר קטן וגדול בלי השגחה עליונה הנותנת לו רשות לזה ולא לזה, לכן מסיים גם בזה, לא יחידו של עולם, והוסיף שהרע אינו רע בעצם כלל, שלא תימא הן אמת שהכל ניתן ביד השגחה עליונה, אבל הוא רק כגרזן ביד החוצב בו, ומ"מ הגרזן הוא גרזן בעצם שהרי אין ביד החוצב בו לפעול בו רק פעולת הגרזן, ע"ז הביא בבא הרביעית, שבעודנו מטמא לזה הוא מטהר לזה, ש"מ שכל הנבראים אף אחר שנבראו אין להם שום מציאות בפני עצמם כי הכל הוא אפס ואין ואין עוד מלבדו, כי הוא יתברך לבדו הוא נמצא בעצם וכמו שהי' קודם בריאת העולם שלא הי' נמצא אלא הוא לבדו כן הוא אחר בריאת העולם, וזה הוא תכלית היחוד:

הסבר על זכויות יוצרים

שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן