א שנת תרע"ד. ב במדרש תנחומא זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה ויש לדקדק שקניית מערת המכפלה מפורש שהי' לאחר מיתתה, ונראה דהנה יש להתבונן בענין מערת המכפלה מהו, ובמדרש שכל מי שקבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל, ויש להבין הלשון שכרו כפול ומכופל מהו, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשי' א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימתא ונחלתם לעולם תהי' שנאמר ויהיו חיי שרה מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעוה"ז ולעולם הבא, ויש להבין דהנה פסוק זה דרשו ג"כ על אברהם בפרשה ס"ב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ר"ח כסלו ב הנה לפי סדר לידת השבטים מתיחס חודש כסלו לגד, ולפי סדר הדגלים [שלפי קבלת האר"י מתיחסים החדשים אל השבטים כפי סדר הדגלים] מתיחס לבנימין, והנה גד מתברך מיאע"ה וממרע"ה בגבורה ובניצוח האויבים, גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב, ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקוד, והרמב"ן במדבר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב במד"ר יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשים אמר רב יוחנן כהדא עגלתא תמימתא, נראה דהנה במד"ר פרשה מ"ז כתיב אשת חיל עטרת בעלה אמר רב אחא בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרת בבעלה, רבנן אמרו מרתא לבעלה בכל מקום האיש גוזר ברם הכא כל אשר תאמר אליך שרה … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב להבין הענין ששרה מתה ע"י שנגלה לה העקידה י"ל כי שפטה שלא הי' נבואה ממש, דידעה שפיר שאין אדם יכול להיות קרבן, וידעה כי לא יעשה ד' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים והיא היתה נביאה, ומאחר שלא נגלה לה שפטה כי לא היתה נבואה ממש, ומזה יצאה נשמתה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, וברש"י יוקח נא ע"י שליח, והקב"ה שילם לבניו ע"י שליח שנאמר וירם משה את ידו ויש להבין דהוא גופי' טעמא בעי למה לא לקח בעצמו ומ"ש מכל הדברים שעשה בעצמו: ג ונראה דהנה כתיב מעט מים, וכבר דקדקנו למה קימץ במים, והגדנו דמים אלו הי' … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב וירא אליו ה' וגו' יש להתבונן בכל ענין הפרשה שלא מצינו עוד בכל האבות שיהי' מראה נגלית כ"כ שכינה ושלשת המלאכים מרכבה לה כבזוה"ק, וסעודה גדולה בפועל, ואף באאע"ה בעצמו בכל הנסיונות ואפי' בעקידה שהי' נסיון גדול ממילה שיסתעף כ"כ מראה נגלית ובפועל כמו כאן, ועוד דקדקו כל מפרשי התורה למה … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב והנה שלשה אנשים נצבים עליו, ברש"י אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות כו' ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך למדת שאחד הי' מציל, ועי' ברמב"ן, וכל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב בענין ביאת המלאך לבשר את שרה יש להבין למה הי' בא כל עיקר, אחר שכבר נתבשר אברהם מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו, והיתכן שלא הגיד לה, והרמב"ן ז"ל תירץ מפני שהי' טרוד במצוות המילה, ועדיין אינו מספיק שעכ"פ אחר המילה למה לא הגיד לה לשמח את לבבה אשר כבר הרעימה עליו מדוע … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב במדרש וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל, כתיב ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני, ותתן לי מגן ישעך זה אברהם, [ובילקוט מסיים בה שנאמר אנכי מגן לך] וימינך תסעדני בכבשן האש, ברעבון ובמלכים, וענותך תרבני, מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם שהי' יושב והקב"ה עומד הה"ד וירא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב במדרש ומבשרי אחזה אלוה אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי, ותמהו המפרשים הלוא כבר נגלה עליו השי"ת מקמי הכי כמ"ש וירא ה' אל אברם, לה' הנראה אליו, וכבר דקדקנו בלשון מהיכן דהו"ל למימר איך, אבל לשון מהיכן משמע כשיש שני דרכים להתחיל בדבר, שייך לומה מצד זה או מצד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב, כתיב ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני, ותתן לי מגן ישעך זה אברהם [בילקוט מסיים בה אנכי מגן לך], וימינך תסעדני בכבשן האש ברעבון ובמלכים, וענותך תרבני מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם שהי' יושב והשכינה עומדת, והיפ"ת הקשה דלכאורה שלא כסדר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במדרש ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני, ותתן לי מגן ישעך זה אברהם [ובילקוט מסיים בה שנאמר אנכי מגן לך] וימינך תסעדני בכבשן האש וברעבון ובמלכים וכו', והיפ"ת הקשה שמאמר אנכי מגן לך אחר מלחמת המלכים נאמר א"כ איפכא הו"ל למימר וימינך תסעדני ותתן לי מגן ישעך, ונראה דהנה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב וירא אליו ה' וגו' והנה שלשה אנשים נצבים עליו, ויש להתבונן בענין מראה השכינה וג' מלאכים, הנה כתיב ביחזקאל וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ובזוה"ק שרוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת הם שלש קליפות הטמאות לגמרי והרביעית הוא קליפת נוגה שהוא מתהפכת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, פירש"י אחד לבשר את שרה, ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם וכו' ויש להבין למה נקבצו באו כולם יחדיו, וכעין זה שמצינו בהגר ויאמר לה מלאך ה' ג' פעמים על אמירה ואמירה מלאך ולא מצינו שהי' מתחברים יחד מה גם הכא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב במד"ר ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוקי אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית, ומבשרי אחזה אלו"ד אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי וירא אליו ה' ע"כ, ויש להבין הלוא לקמן במד"ר אמר עד שלא מלתי הי' העוברים והשבים באים אצלי תאמר משמלתי אינן … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב וירא ד' אל אברהם, להבין הלא כבר נגלה אליו הקב"ה ומה זה שכתב המ"ר שאמר אברהם אבינו לולא שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה אלי הלא כבר נגלה אליו השי"ת, והאמרי יושר תי' שעד הנה הי' לצורך המאמר משא"כ עתה יע"ש, ולבאר הדברים נראה דהנה הרמב"ן ז"ל ריש פ' שמות כתב … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב במדרש אמר ר' יצחק משל לאחד שהי' עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה הזו בלי מנהיג א"ל אני הוא בעל הבירה כך לפי שהי' א"א אומר תאמר שעוה"ז בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה וא"ל אני הוא בעל העולם ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך ויתאו המלך יפיך … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב במדרש מצאתי את דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום, ויש להבין למה לא נאמר על כל המקומות שישב בהן לוט מקודם או בעודו עם אברהם ששם מצא את דוד, ובפשיטות י"ל שזה רק על הצלתו של לוט מן המלכים ע"י אברהם או בהצלתו מתוך ההפיכה, שהי' רק בשביל שנמצא דוד שמה, ובשבילו … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך פירש"י יתנו לי מתנות, והכל תמהו היתכן שיהי' אברהם מהדר אחר מתנות היפוך הכתוב ושונא מתנות יחי', ועוד הרי מלך סדום שא"ל הרכוש קח לך נשבע אברהם שלא יקח מכל אשר לו אף שמדין תורה הי' של אברהם כדין המציל מן הנהר ומן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ויעל אברם ממצרים וגו' הנגבה, ואף דכשהוא הולך ממצרים לא"י למזרחית צפונית הוא מהלך פירש"י הנגבה לבוא לדרומה של ארץ ישראל שהוא הר המורי' שהוא בדרום א"י, ויש לדקדק מ"ש אח"כ וילך למסעיו מננב עד בית אל עד המקום אשר הי' שם אהלו בתחילה בין בית אל ובין העי אל מקום … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב במדרש ר' יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך א"ר יצחק משל לאחד שהי' עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהי' אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב במדרש ר' יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך א"ר יצחק משל לאחד שהי' עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהי' אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שהעולם הזה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש ר' יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, כבר דברנו בזה ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש, והנה יש להתבונן שהכתוב כלל בכאן ג' דברים שמיעה ראי' הטית אזנים, שמיעה הוא קבלת דברים אפי' שאינו מבין הטעם, או אפי' שלא לרצונו וכמ"ש וישמע יעקב אל אביו ואל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, וברש"י למה לא גילה לו מיד וכו' ונראה עוד ליתן טעם למה לא גילה לו מיד, ועם זה יובן מה דאמר לו מארצך אף שכבר יצא מארצו ובא עד חרן וברש"י כך אמר לו התרחק עוד משם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב במדר"ת ילמדנו רבינו אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה אמרי אסור לקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך אלא יעמוד במקום אחד באימה וביראה ברתת ובזיעה וכו' וכשמתחיל ואהבת רצה מהלך רצה עומד וכו', ויש להבין מה ענין פתיחה זו לפרשה זו: … להמשך קריאה