א שנת תרע"ה. ב והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, פירש"י עולים תחילה ואח"כ יורדים מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאין חו"ל ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוץ לארץ ללותו, ויש לדקדק מש"ס שבת (כ"ג:) מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד אש משלים לעמוד הענן פירש"י שהי' עמוד האש בא קודם שנשקע עמוד הענן אלמא אורח … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב בענין יעקב אבינו ע"ה שהי' צריך מירוק בעשו ובלבן כבר אמרנו מפני שיעקב כלול היה ממדת אברהם ויצחק ע"כ מצד מדת אברהם שבו מדת החסד נצרף בבית לבן, ומצד מדת יצחק שבו נצרף ע"י עשו, ויש עוד לומר דהנה כתיב ויעקב איש תם, ולכאורה הלא מצינו לשון תם במי שאינו נשלם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ר' פנחס בשם ר' הונא בר פפא פתח אז תלך לבטח דרכך, אם תשכב לא תפחד, אז תלך לבטח דרכך זה יעקב דכתיב ויצא יעקב, אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן, ושכבת וערבה שנתך וישכב במקום ההוא עכ"ל, ויש להבין מה השמיענו המדרש והכתוב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב וילן שם כי בא השמש, רבנן אמרו מלמד שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים אמר המלך כיבו את הנרות כיבו את הפנסין שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעה כך השקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב במ"ר צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כשם שנפשי צמאה לך כך רמ"ח אברי שיש בי צמאים לך, מבואר מזה דיעאע"ה הי' גופו ג"כ במדריגת הנפש, ובזה יובן מה שיעקב אבינו תיקן תפלת ערבית, דתפילות כנגד תמידים תקנום, ותפילת שחר ותפילת מנחה כנגד זריקת דם התמידין ותפלת הערב כנגד האברים ופדרים … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, רבותינו ז"ל דקדקו על כפל הלשון, ונראה עוד לומר דשני פסוקים הראשונים הם הקדמה לכל הפרשה לידת יעקב ועשו, שאל תתמה שיצחק שהוא דינין תקיפין הוליד את יעקב רחמן שבאבות, והרי לעולם טבע הבן נמשך אחר טבע האב, ויותר מזה יתמה איך … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב. ב ענין שהי' צריך שיבואו הברכות ליעקב ע"י השתדלות רבקה, נראה עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי יעקב ועשו שנולדו תאומים בבטן אחת הי' דוגמת עץ החיים ועץ הדטו"ר שהי' כרוכין בשורש אחד עכ"ד, והנה ידוע שהאמהות תקנו חטא חוה, ונראה דשרה תיקנה חטא חוה שנתדבקה בנחש כאמרם ז"ל כיון שבא … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב ויצא הראשון אדמוני ואח"כ יצא אחיו וגו' הרח"ו ז"ל הקשה למה היתה כזאת היד ה' תקצר שיהי' יעקב הבכור, ולא הי' צריך לכל הצער הזה, לא לקניית הבכורה וגם לא לתחבולה בדבר הברכות, שבודאי אם הי' יעקב בכור הי' לכתחילה יצחק מכוין ליתן לו את הברכות וכמ"ש ויקרא את עשו בנו … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי, וברש"י א"כ גדול צער העיבור למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על הריון, ובמדרש ר' יצחק אמר מלמד שהיתה אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן הגיע לכם הצער הזה מימיכם אם כך הוא צערן של בנים הלואי לא עוברתי, ויש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב במדרש אבל שוטה אריכות ימים מבטלת מיצחק דכתיב ויהי' כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק, רחב"א אמר בשביל שהעלו לך ימים רבים היית עושה את הדבר הזה לא כך אמר ר' יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגונה וכו', ויש לדקדק דפתח באבל שוטה בשביל שהעלו לך ימים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב ואלה תולדות יצחק וגו' הפרשה כולה מוקשה ע"כ אין להאריך בדקדוקים, ויתבאר בעזהי"ת מתוך דברינו, וכבר דברנו הרבה בזה, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש, דהנה בבריאת העולם מצינו שהי' עץ החיים ועץ הדטו"ר יוצאין משורש אחד כדאיתא בספה"ק, וי"ל שהם דוגמת השני דרכים שיש לפני האדם להתקרב להשי"ת ע"י סור מרע … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב בענין לידת יעקב ועשו, יש להתבונן למה היתה כזאת שנולדו בבטן אחת, ולא כמו ישמעאל ויצחק שנולדו זא"ז, וזה הי' גרם בנזקין שסבלה רבקה כ"כ צער עד דכדוכה של נפש, ומה תועלת הי' בזה, וגם בענין נטילת הברכות למה נעלם מיצחק רשעת עשו וצדקת יעקב, ולא נגלה לו כמו לרבקה, ולא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב בענין מה שהי' בדעתו של יצחק לברך את עשו שהכל תמהו והיתכן שאיש כזה יהי' לו טעות גמור מהיפוך להיפוך ואף שנאמר שאהב את עשו כי ציד בפיו וכבמדרש כי השוחד יעור וגו', מ"מ למה נעלם ממנו צדקת יעקב שהי' מפורסם לכל שהי' איש תם יושב אוהלים ולולא שנעלם ממנו צדקת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במד"ר ויזד יעקב נזיד, אמר לו [עשו] מה טובו של נזיד זה, אמר לו שמת אותו זקן [אברהם] אמר באותו זקן פגעה מדת הדין, א"ל הן, אמר א"כ לא מתן שכר ולא תחיית המתים ורוה"ק צווחת אל תבכו למת ואל תנידו לו זה אברהם בכו בכה להולך זה עשו, ויש להבין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב בענין מה שרצה יצחק לברך את עשו יש להבין שכנראה לא רצה לברך כלל את יעקב שהרי אח"כ אמר עשו הלוא אצלת לי ברכה, ופירשו המפרשים שטענת עשו הי' שבודאי השארת ברכה גם לאחי ומעתה שהוא לקח שלי ברכני בברכה שהשארת לאחי עכ"פ ויצחק השיב לו ולכה אפוא מה אעשה בני, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו, גילה בזמן שהצדיק נולד גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק [כן הוא גרסת הילקוט משלי], ובמדר"ת מפורש עוד יותר שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומפני מה היו שמחים שאלמלא לא נברא יצחק לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב במד"ר ויאמר כי הקרה ה' אלקיך לפני, ר' יוחנן ור"ל חד מנהון אמר אם לקרבנך המציא לך הקב"ה שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, למאכלך על אחת כמה וכמה, ואוחרנא אמר אם לזיווגך המציא לך דכתיב הקרה נא לפני היום וכתיב וירא והנה גמלים באים, למאכלך על עאכו"כ, והק"ו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, יש להבין כפל הלשון וכבר התעוררו בזה רבותינו ז"ל, ונראה דהנה יש להתבונן מדוע נבראו יעקב ועשו תאומים בבטן אחת ושע"כ הי' לרבקה צער גדול מאד עד אשר אמרה הלואי לא עוברתי, אף אחר השתוקקתה לבנים, ושהוצרכו שניהם להתפלל ע"ז, ועתה אמרה … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו פירש"י לצוד ולרמות את אביו בפיו שאלו אבא האיך מעשרין את המלח ואת התבן, קסבור אביו שהוא מדקדק במצוות, ולהבין למה לא שאלו דקדוקי מצוות אחרים כגון שחיטה וכדומה שיש בו דקדוקי מצוות באמת ולמה לו לבחור בדבר דקדוק כזה שהוא שקר, ונראה דהנה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב במדרש תנחומא שהי' אברהם מקונן על שרה כל הפרשה של אשת חיל מי ימצא וכו' זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה ואינו מובן הלא כל ענין קניית שדה המכפלה הי' לאחר מיתתה: ג ונראה דהנה בזוה"ק (קכ"ז.) בענין מערת המכפלה שיש … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב במדרש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהי' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים בת עשרים כבת ז' לנוי כו' ד"א יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשי' א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימתא ונחלתם לעולם תהי' שנאמר ויהי חיי שרה מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה לומר לך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וגו', וברש"י לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה וכו' אף בת ק' בלא חטא ובת כ' כבת ז' ליופי, והרמב"ן הקשה כי שנה שנה לחלק משמע: … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב יש להתבונן בענין מערת המכפלה דמאחר שהיתה ראוי' ומזומנת לאברהם מימות עולם, ובזוה"ק לית מלה מתגליא אלא למרה, למה לא באה לידו בנקל כמו כל קנינו ורכושו, ומפורש במדרש פ' מטות בפסוק כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים מה הקב"ה עושה נוטל נכסים מזה ונותן לזה וכן חנה אומרת ה' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב בזוה"ק מאי שנא הכא שרה דכתיב מיתתה באורייתא מכל נשי דעלמא דלא כתיב מיתתהון באורייתא וכו' דהא בכולהו לא אתמנין יומין ושנין כמו לשרה, בכלהו לא כתיב פרשתא חדא בלחודהא כמו לשרה וכו' ת"ח אתת חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא וגרמה מיתה לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש ויהי חיי שרה מאה שנה יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהי' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים בת ק' כבת עשרים לנוי בת עשרים כבת ז' לחטא [כך גרסת רש"י] ד"א יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשי' וכו' לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במד"ר יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהי' כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים בת כ' כבת ז' לנוי וכו', יש לפרש עפ"י דברי הרמב"ם והרמב"ן דהשגחה העליונה באדם לפי מסת דביקתו ואם הוא יותר דבק הוא יותר מושגח, עכת"ד, והנה כתיב תמים תהי' עם ה' אלקיך פירש"י אז תהי' עמו … להמשך קריאה