א שנת תרע"ה. ב ויבא יוסף את דבתם רעה וגו', הנה כבר אמרנו בענין חטא יוסף והשבטים עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירוש ההגדה אנוס עפ"י הדיבור, היינו שגלות תחת יד אחר אי אפשר בלתי שום צירוף ביניהם בצד מה, וע"כ יעקב שהי' להיפוך לגמרי ממצרים זה קדוש מאד נעלה והם בשר חמורים בשרם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' יש להתבונן הלא אמרו ז"ל צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה, א"כ אחר היסורין שסבל יעק"א ע"ה עד שזכה למדתו ונקרא מפי הקב"ה בשם ישראל ושב אל יצחק אביו וישב בשלוה הי' צריך להיות שלוה שאין אחרי' יסורין, וכאן אנו רואים להיפוך שאחר השלוה חזר ליסורין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' ואת אמר והוא נער אלא שהי' עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתלה בעקיבו מתקן בשערו, הי' רועה ויבא יוסף את דבתם רעה מהו, רבי מאיר ור' יהודה ור' שמעון, ר' מאיר אומר חשודים הם בניך על אבר מן החי, ר' שמעון אומר תולין הן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, וברש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם עוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז, ויש לתמוה מה עול מצאו בו ביעקב שביקש לישב בשלוה, שבודאי לא חפץ בהשלוה להתענג בתענוגי … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב להבין ענין יוסף ואחיו, הנה כתיב ויכלו השמים וגו' וכבר פרשנו דהוא מלשון התכללות, שכל ששת ימי בראשית היו הברואים נמתחין והולכין, והי' כל דבר ודבר נפרד בפני עצמו, וכשבא יום השבת נעשה בחי' נפש בבריאה, כמ"ש וינפש, וכמו האדם דע"י כח חיות והנפש שבו יש בכל אבר ואבר כח הכללי, … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב במדרש ויחן את פני העיר נכנס בע"ש עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעו"י הדא אמרת ששמר יעקב את השבח קודם שניתן, ויש להבין למה לא נזכר שמירת שבת מל"ט מלאכות ולא נזכר רק תחומין שאינו אלא בלאו, ועוד למה לא נזכר בו שמירת שבת עד הנה, ונראה דהנה במדרש … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ויש להתבונן בענין הפרשה שרבו הדקדוקים, וגם בעיקר ענין השליחות, שבזוה"ק שיפה עשה יעקב ובמדרש שלא עשה יפה וקראו עליו מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו, לדרכו הי' מהלך וכו', ובודאי לא יתכן לומר שנעלם זה מיעקב: … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב וישלח יעקב מלאכים וגו' בפרשה זו רבו הדקדוקים, ובעיקר הדבר למה נתיירא אחר הבטחת השי"ת פעמים, ובמדרש שמא יגרום החטא, והרמב"ן ז"ל אסברא לה שמא מחמת ביאתו בברית עם לבן, וזה תימה שברית זה הי' שיתרחקו זה מזה ולא ברית הקירוב כמפורש בכתוב, ועוד שתיכף אחר זה כתיב ויפגעו בו מלאכי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וגו', ויש לדקדק דתיבת לפניו לכאורה אין לו שייכות, דלפניו שייך לומר שהוא בעצמו בא אחריהם והם מקדימים ללכת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו' הדקדוקים בפרשה זו רבו ולמה לו כל השליחות ובמדרש לדרכו הי' מהלך ואתה משלח אצלו ואומר כה אמר עבדך יעקב וקראו עליו המקרא מחזיק באזני כלב וגו' ועוד מקראות מראין שלא יפה עשה, אבל בודאי גם יעקב ידע את … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו' כל הפרשה ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו' והי' המחנה הנשאר לפליטה, וברש"י התקין עצמו לשלשה דברים, לדורן, ולתפלה, ולמלחמה, ויש להבין דבתחילה מה קסבר שלא הוצרך לשלשה אלה, האם לא ידע זדון עשו ורוע לבבו מאז, ובדברים לא יוסר עבד, ואם חשב אולי נשתנה ועשה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו, ברש"י מלאכים ממש, ויש לדקדק למה שלח מלאכים טובא ולא סגיא לי' במלאך אחד, ובמדרש שלהי ויצא ויקרא שם המקום ההוא מחנים מחנה הרי ס' רבוא מחנים הרי ק"ך רבוא א"ר יודן נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו הה"ד וישלח יעקב מלאכים לפניו ע"כ, משמע שמלאכים טובא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה וגו' וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו, יש להתבונן בענין הפרשה השליחות והתשובה ומספר הד' מאות איש שבודאי לא במקרה הי', וגם הא דהתקין עצמו לדורן לתפלה ולמלחמה, ונראה דהנה פרט בכאן חמשה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב במדרש ויהי לי שור וחמור שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו חמור זה יששכר דכתיב יששכר חמור גרם ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק וכו' ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, ונראה לפרש דהנה איתא במג"ע דהא שהלך עשו להתחתן בישמעאל הי' עצה רעה לבוא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במדר"ת ויגש אליו יהודה זש"ה וסרה קנאת אפרים וגו' אמר רבי יהונתן בשעה שהי' יהודה ויוסף מתוכחין זה עם זה אמרו מלאכי השרת זה לזה בואו נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחין זה עם זה בנוהג שבעולם שור מתירא מפני ארי ועכשיו שור וארי מתנגחין ועומדין והקנאה ביניהם עד שבא משיח … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש ויהי לי שור וגו' רבנן אמרי שור זה משיח מלחמה שנאמר בכור שורו הדר לו חמור זה מלך המשיח שנאמר עני ורוכב על החמור וצאן אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי ועבד ושפחה הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' עכ"ל, נראה לפרש דהנה במדרש שלהי ויצא כמה מלאכים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו', ויש לדקדק בתיבת "לפניו" שנראה לכאורה מיותר, שלפניו לא יוצדק אלא אם הי' הוא בא אחריהם, אבל מאחר שהשליחות הי' לשעיר שלא הלך כלל יעקב לשם כמו שפירשו בפסוק עד אשר אבוא אל אדוני … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב ויהי לי שור וחמור במ"ר שור זה משוח מלחמה כו' חמור זה מלך המשיח שנא' עני ורוכב על חמור צאן אלו ישראל כו' ועבד ושפחה הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם ע"כ, ביאור הדברים נראה דלכאורה צריכין להבין מה תועלת בזה השליחות להגיד לו כ"ז, ועוד מדוע נרמזו השני משיחים בשור … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב במדרש וילך חרנה, רבנן אמרו בן יומו, ר' ברכי' בשם ר' יצחק אמר כלישנהון דברייאתא הוא פלן אזיל לקסרון ועד כדון הוא על זוודיא, ונראה דפלוגתא זו תלוי' בפלוגתא אחרת דש"ס חולין הובא ברש"י דתחילה הלך לחרן ואח"כ יהיב דעתי' למהדר למתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו וקפצה לו הארץ, אך במדרש … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב. ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים וגו' ויקרא שם המקום ההוא מחנים, וברש"י מלאכי אלקים מלאכים של א"י באו לקראתו ללוותו לא"י, מחנים שתי מחנות של חו"ל שבאו עמו עד כאן ושל א"י שבאו לקראתו, וכתב הרמב"ן ואני תמה בזה שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק הי' משם ושלח … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב וידר יעקב נדר אם יהי' אלקים עמדי וגו' ובמדרש וישלח פרשה ע"ו ר"ה בשם ר' אחא אמר הנה אנכי עמך אם יהי' אלקים עמדי אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז, ובודאי הטעם שמא יגרום החטא כברש"י וישלח שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא, וכן ברמב"ן כאן וז"ל וטעם התנאי שלא יגרום החטא, והביא … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, במדרש עולים שנים ויורדים שנים אלו שרי ארבעה מלכיות ששלטנותן גומרת בהם כו' ויש להבין הרי כבר נודע ענין ארבע מלכיות שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים כבמדרש שם, ולמה חזר וכפלן כאן, גם הלשון ששולטנותן גומרת בהם אינו מובן, וכבר דברנו בזה, ולא נשנה אלא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ברש"י לא הי' צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם וכו' והקושיא מבוארת למה לא נכתב כן אצל אברהם ברדתו למצרים ויצחק לגרר, והכלי יקר עמד בזה ותירץ לפי דרכו: ג ונראה עוד לומר בהקדם דברי התנחומא דפתח לה פתחא להאי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב יש להתבונן בענין הפרשה בגלותו של יעקב שהי' כ"כ קשה עד שהי' מתיירא מאד שלא יבוא ח"ו לשלש עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד וללה"ר, והוצרך להבטחה ולנדרים מה שלא מצינו כן בירידתו של אברהם ויצחק לפלשתים, ועוד זאת שהי' נצרך למירוק בכפליים צרת לבן צרת עשו ועוד כמה דקדוקים שנלאיתי לכותבם: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, יש להתבונן ביעקב שתחילה קיבל הברכות ואח"כ הוצרך להיות בגלות אצל לבן והרי בצדיקים כתיב המקללים קודם למברכים, כברש"י בפסוק אורריך ארור ומברכיך ברוך, כי הצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה, וא"כ הברכות שהשיג שהוא תכלית השלימות, לכאורה הי' צריך להיות אחר כל היסורין, והרי אנו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו עולים שנים ויורדים שנים אלו שרי ארבע מלכיות וכו' והנה ה' נצב עליו כתיב וביומיהון די מלכיא אינון יקים אלד' שמיא מלכו די לעלמין וגו', בפשיטות יש לומר שהראהו את ארבע מלכיות בכאן כמ"ש הרמב"ן בברית בין הבתרים שהראהו הקב"ה לא"א רמז שעבוד ארבע … להמשך קריאה