א
ליל ג'
ב
כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כה"ג, הנה שמן הוא חכמה כבהש"ס מפני ששמן זית מצוי להם לפיכך חכמה מצוי' בהם, וכתיב ראשית חכמה יראת ה', והיינו כי חכמה הבאה לאדם היא רק שפע אלקי, וזולתה איננה נקרא חכמה רק דרך השאלה, כדכתיב כי השם יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, וע"כ אי אפשר לאדם לקבל החכמה מהש"י רק ע"י יראה שהוא עומד מרחוק כדכתיב מרחוק ה' נראה לי, וכמ"ש במשה רבינו ע"ה אסורה נא ואראה את המראה וגו' ופירשו המפורשים במלת אסורה לעמוד מרחוק היינו להתרחק עוד יותר עי"כ ואראה את המראה, ויראה הוא אותיות ראי', היינו באותה מדה שיש בו מדת יראה זוכה לבחי' ראי' וחכמה הוא בחי' ראי' שהוא ראית השכל וחכז"ל השתמשו תמיד במלת ראי' על החכמה נראין דברי פלוני רואה אני את דברי פלוני היינו שחכמתו ודעתו מסכימים לזה, והנה היכל הוא במספר ס"ה כמספר שם א"ד שהוא מרות ואדנות שהוא שם של יראה, וע"כ חכמה אלקית שבישראל מכונה בשם שמנים שבהיכל, והיוונים הארורים הם לגמרי בהיפוך זה שמדתם חוצפה ועזות שהוא היפוך מדת היראה והרמב"ן הביא על אריסטו שחשב הוא ותלמידיו הרשעים שכל שאינו משיג בשכלו איננו אמת, והם כששלטו על ישראל הכניסו מדתם זה בישראל היפוך מדת היראה וזהו שטמאו כל השמנים שבהיכל וטומאה הוא מלשון טמטום כבש"ס יומא אל תקרי ונטמאתם בם אלא ונטמטם בם שפירש"י עבירה אוטמת וסותמת הלב מכל חכמה, והיוונים הארורים במה שהכניסו מדתם מדת העזות שהוא היפוך היראה בלב ישראל אטמו השפעת שפע חכמת אלקית מישראל ורצו להכניס בהם חכמתם חכמת חיצונית אשר באמת אין ראוי לקראותו חכמה כי הוא בנוי על שכל אנושי שבמה נחשב הוא, שהרי קצת חכמות תמצא גם בבע"ח הטבעיים כמו שספרו חכמי הטבע, וכמו שאנו רואין מבנין הכוורת של דבורים, ותחבולת בע"ח לצוד קצתם את קצתם, ומעט חכמה שנמצא בהם בחקירות אלקית שאיננה נמצא מסוג זה בבע"ח גנוב הוא אתם מספרי שלמה המלך ע"ה שהגיעו ליד אריסטו וגרע והוסיף והתליף לפי הֵלך רוחו עד שנהפכה לו לרועץ וכל שאר חכמתם שנמצא גם ביתר בע"ח בזה מעט ובזה מעט על אופן אחר זה לעד אמת שאיננה נקרא חכמה בהחלט אלא דרך השאלה, וחכמה שראוי לקראותו חכמה הוא רק חכמה אלקית שמשיג בכח הנשמה שבו ולא מפאת כח הגוף והרגלו, וזהו הוא שטמאו כל השמנים שבהיכל עד שלא נמצא אלא פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול, היינו כדכתיב באהרן הכהן ואתנם לו מורא ויראני ומפני שמי נחת הוא, וכן מצינו בו מדת היראה מאד ואמר אוי לי שמא מעלתי בשמן המשחה, וספרו ז"ל שהי' רואה את המזבח בדמות עגל והי' מתירא לקרב אליו ופי' הרמב"ן שכ"כ קיים בעצמו וחטאתי נגדי תמיד עד שמחמת יראתו מחטא העגל נדמה כאלו העגל עומד ומעכב בקרבנותיו, והנה כה"ג הוא נקודה הפנימית שבישראל, ובכח קדושת הכה"ג עורר נקודה הפנומית שבישראל ושם שוכן מדת היראה למעלה מהשכל והדעת רק מצד עצם נפש ישראל ומן נקודה זו התפשט שוב מדת היראה בכל ישראל ונתרבה החכמה מאד, וע"כ נעשה הנס בשמן להורות ענין נכבד הזה:
הסבר על זכויות יוצרים
שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.