א שנת תרע"א ב במד"ר ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב וגו' יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף כו' אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף ויש בו זהב כו' יש בו שדות יש בו כרמים כו' יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינם יודעין מהו אבל משכר … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תרפ"ג. ב כל העובר על הפקודים, בירושלמי חד אמר כל דעבר בימא יתן וחד אמר כל דעבר על מניניא, וכבר פרשנו בעזהי"ת בכמה אנפי, ונראה עוד לומר דהנה מצינו כאן כפרה כפולה בנתינת השקלים כתיב לכפר על נפשותיכם משמע שנתינת השקלים לבד הם כופר נפש, ועוד שבהם קונים קרבנות הציבור הבאים … להמשך קריאה
א משפטים שנת תרפ"ב. ב במדרש כך התורה דינים מלפני' ודינין מאחרי' והיא באמצע וכן הוא אומר באורח צדקה אהלך התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת אהלך בדרכן של עושי צדקה בתוך נתיבות משפט, התורה באמצע ודינין מלפני' ומאחרי' וכו', הפירוש כי לרגלי התרוממות התורה אין העולם כדאי לה, אלא צדקה עשה הקב"ה עם העולם … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תר"פ ב בש"ס מגילה אמר ר"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים, וכבר פרשנו בעזהי"ת בכמה אנפי, ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו: ג הנה בירושלמי ובתנחומא מחצית השקל על … להמשך קריאה
א משפטים שנת תרע"ט. ב במדרש פיסקא ט"ו אתה מוצא משפטים הרבה יש בענין הזה לפי שאמר הקב"ה אנכי ה"א אשר הוצאתיך מאמ"צ מבית עבדים, מהו אומר על עבד עברי כי תקנה עבד עברי, אמר הקב"ה כשם שבראתי את העולם לששה ימים ונחתי בשביעי, כך יעשה עמך ששה שנים ויצא בן חורין, מהו שכתב לפניו … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תרע"ה ב בש"ס מגילה אר"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים, וכבר פרשנו זה המאמר בעזהי"ת בכמה אנפי, ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בה, דהנה בירושלמי כל העובר על הפקודים … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תרע"ז ב במדרש אמר להם הקב"ה לישראל אני קניתי אתכם במצרים בעשר מכות שהראיתי שנאמר (תהילים קל״ט:י״ד) נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד, כשם שאתם מצווים לא תעבוד באחיך יותר משש שנים שלא בראתי את העולם אלא לששה ימים לפיכך נתתי לך ששה שנים שתהא רשאי לעבוד בעבד עברי, עכ"ל, ודברי המדרש … להמשך קריאה
א משפטים שנת תרע"ו. ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם, ויש להבין למה הקדים הכתיב משפט שאינו שכיח, ועוד שאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, ושמיטין ויובלות לא התחילו לחשוב עד אחר י"ד שנה מעת ביאתן לארץ, ועוד יש לדקדק בלשון כי תקנה עבד … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תרע"ה ב זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו', ויש להבין למה מנה שאול את ישראל בחרסים ובטלאים, הלא מצוה היא מחצית השקל דווקא, וכן משמע בזוה"ק (רכ"ה.) דנצרך כסף דווקא בגין דאיהו מסטרא דימינא ובכל אתר דסטרא דימינא אשתכח עינא בישא לא שלטא בי', עיי"ש: ג ונראה דהנה … להמשך קריאה
א משפטים ושקלים שנת תרע"ד. ב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד בטעם יציאה זו, כי ישראל הם פנימיים ולא ראוי להם שעבוד, אלא זה שגנב ועשה עין של מעלה כאלו אינו רואה ח"ו, והסתיר את מעשיו הרי קילקל את הפנימיות שלו [וכן נמי צריכין … להמשך קריאה
א משפטים שנת תרע"ג ב במדרש פיסקא ג' ואלה המשפטים מה כתיב למעלה מן הפרשה ושפטו את העם בכל עת ואמר כאן ואלה המשפטים והדברות באמצע משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע כך התורה דינין מלפני' ודינין מלאחרי' והיא באמצע וכו': ג ונראה לפרש דהנה במדרש פיסקא י"א בבוקר נתנה תורה … להמשך קריאה
א ר"ח אדר שנת תרע"ב ב בספר יצירה, המליך אות ק' בשחוק וקשר לו קשר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וטחול בנפש, ונראה לפרש, דהנה צירוף הוי' דחודש זה הוא יוצא מס"ת עירה ולשורקה בני אתונו, ובכתבי האריז"ל דהי' צריך להיות הוי' מהופכת לגמרי, ומרדכי ואסתר בתפילתם הפכו לצירוף הנ"ל, ויש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב אמר ר"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ונראה לפרש דהנה במדר"ת מחצית השקל על שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל שהוא ששה גרמוסין, ר' יוחנן אמר על שעברו על עשרת הדברות לפיכך יתן … להמשך קריאה
א ר"ח אדר שנת תרע"א. ב בגמ' הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר, אדר הוא התחזקות כמ"ש אדיר במרום ה', והנה בכל דבר יש שני קנינים קנין חיצוני וקנין פנימי וכדרך שאמרו הבהמה והכלים כרגלי הבעלים, ולהקנין פנימי צריכה התחזקות ביותר משום שהאדם רחוק ממנה, וכמו התוה"ק מחמת שהאדם רחוק ממנה כתיב בה התעיף עיניך … להמשך קריאה
א שנת תרע"א פשרת שקלים ב כי תקנה עבד עברי, כ"ק אאמו"ר זצללה"ה דקדק למה כתיב כאן לשון עברי בשינוי לשון מכל התורה דכתיב בלשון ישראל, ואמר הוא זצללה"ה דהנה בזוה"ק אמור בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם מאי קא בעי הכא אלא לאחזאה חכמתא מעבר הנהר מעולם אלא ההוא נהר עולם איקרי, ושם עברי הוא … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ד. ב ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה', יש לדקדק במ"ש ויקרא לזקני העם דבודאי שם היו עומדים ומצפים לקראתו ומה הי' המקרא חסר אם הי' כתוב ויספר לזקני העם וגו', ונראה עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בהפרש שבין ויקדא לויקר שויקרא משמע … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב במדרש ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך עזי וזמרת יה' הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך וכו' כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר ויתן עוז למלכו לא באת מלכת שבא וכו' כשהוצאתנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, וברש"י מה שמועה שמע ובא קי"ס ומלחמת עמלק, ויש להבין מי סני מה דכתיב מפורש ששמע את כל אשר עשה אלקים וגו', שכולל העשר מכות ויצי"מ ועמוד ענן ועמוד אש וקי"ס, וכבר נדחקו בזה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב וישמע יתרו, במכילתא מה שמועה שמע ובא, מלחמת עמלק שהיא כתובה בצדו דברי ר' יהושע, ר"א [המודעי] אומר מ"ת שמע ובא שבשעה שניתנה תורה לישראל זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם וכו', ר"א אומר קי"ם שמע ובא שבשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו וכו', ויש להבין מי סני לומר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב במדרש וישמע יתרו, הה"ד לץ תכה ופתי יערים, וכה"א בענוש לץ יחכם פתי, עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מעוה"ז ומעוה"ב תוהא ועשה תשובה וכו' כך בלעם ראה ליתרו ועמלק בעצה עמד על עמלק ומחה שמו בא לראות יתרו מצאו שעשה תשובה אמר לו למקום … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש וישמע יתרו, הה"ד רעך ורע אביך אל תעזוב, רעך זה הקב"ה כמד"א למען אחי ורעי, ורע אביך זה אברהם שנאמר זרע אברהם אוהבי אל תעזוב ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך ביום אידך זה ישמעאל ועשו וכו' אביכם כשהי' מושלך במדבר פתחתי לו באר מים ואתם עשיתם כך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במדרש ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך, ר' אליעזר אומר הקב"ה אמר לו צא ויאמר אל משה אמר לו הקב"ה אני הוא שאמרתי והי' העולם שנאמר אל אלקים הוי' דבר ויקרא ארץ אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחוק שנאמר החלקי מקרוב אני נאום ה' אני הוא שקרבתי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב במכילתא מה שמיעה שמע ובא ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שכתובה בצדו ר' אליעזר [המודעי] אומר מתן תורה שמע ובא וכו', רבי אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע ובא, וכבר פרשנו באיזה אופנים, ונראה עוד לומר דהנה לכאורה קשה בדברי המכילתא מה זו שאלה מה שמיעה שמע ובא הלא מפורש בכתוב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב ברש"י שבעה שמות הי' לו ליתרו יתר ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה, יתרו לנשנתגייר וכו' הוסיפו לו אות אחת על שמו, ויש להבין ששם יתר הרי הי' לו עוד בהיותו נכרי, ואיך נקרא ע"ש שיתר פרשה בתורה שהיא אחר שנתגייר, וגם יש להבין למה כשנתגייר הוסיפו לו רק אות … להמשך קריאה
א לברית מילה. ב ענין מה שמצינו שחכז"ל קראו להבשר שבראש הגוי' עטרה בשר החופה רוב גובהו של עטרה, אמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה עפ"י דברי האבן עזרא בפירוש מלת נזיר מלשון נזר, כי כל בני אדם עבדי תאות העולם והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו כל מי שהוא חפשי מן התאוות וע"כ … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה וגו', וברש"י מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק, ובמכילתא ר' יהושע אומר מלחמת עמלק ר' אליעזר המודעי אומר מ"ת, ר' אליעזר אומר קריעת י"ס שמע ובא, ויש להבין הלא מפורש בכתוב ששמע אח כל אשר עשה וא"כ מה קשיא להו ובמה פליגי: … להמשך קריאה