א שנת תרע"ג ב לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ובירושלמי דאם חל פורים בשבת מאחרין סעודת פורים לאחר השבת דכתיב לעשות אותם וגו' יצא שבת ששמחתו בידי שמים, והקשו האחרונים דמ"ש מיו"ט שחל להיות בשבת שהסעודה עולה גם ליו"ט שהרי אם לא אמר יעלה ויבוא מחזירין אותו, ונראה לפרש דבפורים בהסעודה משפיעים בהימים שמחה, וזה … להמשך קריאה
א שושן פורים ב ענין פרזים ומוקפים, הנה כתיב ביעקב אע"ה ויאבק איש עמו, ואמרו ז"ל הוא ס"ם הוא שר של עשו, ובגמרא חד אמר כגוי נדמה לו וחד אמר כתלמיד חכם נדמה לו, ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שיש שני מיני יצה"ר, יש שמסיתהו אל האיסור אף שיודע שמוזהר עליו מסיתהו לעבור על מצות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קיבל, ויש להבין מה חשבה אסתר במה ששלחה לו בגדים האם חשבה שמחמת חוסר בגדים לבש שק ואפר, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה פי' שרמזה שצריכין לעשות הכל בהסתר כשמה ומדתה, עכתדה"ק, אבל עדיין צריכין למודעי למה שלחה להסיר שקו מעליו הלוא הי' … להמשך קריאה
א שושן פורים ב כ"ק אבי אדמו"ור זצללה"ה אמר דאכנה"ג תקנו חמשה ימיים אלו י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו כנגד חמש גאולות הנרמוזים באותיות מנצפ"ך כ"ך שבו נגאל אברהם מאור כשדיים במאמר לך לך מ"ם בו נגאל יצחק מפלשתים לך מנעמנו כי עצמת ממנו מאד, נ"ן בו נגאל יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו, … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, ונראה דרק שאינו יוצא בה מידי חובתו אבל מצוה איכא, דהנה ענין סעודה כעין מה שמצינו שעושין סעודה לגמרה של תורה, כי אחר הגמר של מצוה באה הארה אלקית וצריכין לעשות לה חיזוק וקיום שלא תתפרד, וזה ע"י הסעודה, וכעין שפירש"י קדושים גבי … להמשך קריאה
א פורים קטן ב בש"ס מגילה (וא"ו:) במשנה קראו את המגילה באדר ראשון נתעברה השנה קוראין אותה באדר שני אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים, ובגמ' הא לענין סדר הפרשיות [שקלים זכור פרה וחודש] זה וזה שוין, ובתוס' ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בי"ד ובט"ו של אדר הראשון וריהטא … להמשך קריאה
א תצוה שנת תרפ"א. ב ויקחו אליך שמן זית זך, ולא כתיב ויקחו לי כמ"ש ויקחו לי תרומה, וכבר דברנו בזה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו, דהנה במדרש בארבעה דברים נתאוה הקב"ה למעשה ידיו, הקב"ה סובל עולמו שנאמר וכו' ואני אסבול וצוה לבני קהת שיסבלוהו שנאמר בכתף ישאו, הקב"ה משמר עולמו שנא' וכו' … להמשך קריאה
א תצוה וזכור שנת תר"פ ב בפדר"א פ' מ"ד כתוב אחד אומר זכור את אשר עשה לך עמלק וכתוב אחד אומר זכור את יום השבת לקדשו האיך יתקיימו שניהם זה זכור וזה זכור אמר להם משה אינו דומה כוס של קנדיטין לכוס של חומץ, וכו' זה זכור לקדשו, וזה זכור להשמיד ולהכרית את זרעו של … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב אשר אועד לכם שמה, ברש"י יש מרבותינו למדים מכאן שמעל מזבח הנחושת הי' הקב"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן, וי"א מעל הכפורת כמו שנא' ודברתי אתך מעל הכפורת ואשר אועד לכם האמור כאן אינו אמור על המזבח אלא על אוהל מועד הנזכר במקרא, ואומר אני באימה לפרש שכל דברי חכמים קיימים, … להמשך קריאה
א תצוה וזכור שנת תרע"ח. ב בש"ס סנהדרין שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות עליהם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה, ויש להבין למה יוקדם מצוות מינוי המלך מלהכרית זרעו של עמלק, דבכל מקום ביעור הרע קודם, ומשמע מזה דלהכרית זרעו של עמלק צריכין למלך, ואינו מובן למה לא סגי לי' … להמשך קריאה
א תצוה וזכור שנת תרע"ז. ב ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, במכילתא אחרים אומרים אין רפידים אלא רפיון ידים לפי שרפו ישראל ידיהם מדברי תורה לכך בא שונא עליהם שאין השונא בא אלא כו' רפיון ידים מן התורה, ובש"ס שבת (קי"ח:) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטו בהם אומה ולשון שנאמר ויהי ביום … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו', המפרשים דקדקו למה לא כתיב צו את בני ישראל כמו בכל התורה, ובזוה"ק מפרש עפ"י הסוד, ועוד יש לדקדק הלשון ויקחו אליך ולא כתיב ויקחו לי כמ"ש ריש פ' תרומה, וכבר דברנו בזה אך אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה … להמשך קריאה
א תצוה וזכור שנת תרע"ה ב יש להתבונן בענין פרשת זכור שאין מספיקה הקריאה בפורים ויבוא עמלק, אלא שמקדימין וקורין בשבת, ובעיקר מצוות מחיית עמלק יש להבין, וכי הקב"ה לסייעתן של ישראל צריך ומאחר דכתיב כי מחה אמחה למה לא אבדהו כרגע כמו מכת בכורות או מחנה סנחרב, ולמה נצטוו ישראל בזה כלל: ג ונראה … להמשך קריאה
א תצוה זכור שנת תרע"ד. ב ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, יש לפרש עפ"י דברי תקוני הזוהר (ג':) ד' בגדי לבן כלהו רחמי בשמא דהוי' וד' בגדי זהב כלהו דינא מסטרא דאדנ' וכו', ולפי"ז לכבוד קאי על בגדי זהב ולתפארת על בגדי לבן, ועיין ברמב"ן ולכאורה לפי"ז בגדי לבן הם יותר במעלה מבגדי … להמשך קריאה
א תצוה שנת תרע"ג ב ואתה תצוה ויקחו אליך, ובפ' תרומה כתיב ויקחו לי תרומה נראה שנצרך למצוה זו כחו של משה יותר מבכל עניני משכן, ויש להתבונן למה, ונראה דהנה בש"ס מנחות אף מנחות הי' בדין שיהא טעונין שמן זית זך ק"ו ומה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו … להמשך קריאה
א פרשת תצוה וזכור שנת תרע"ב ב ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו', יש להתבונן שבפרשה שלמעלה אמר ויקחו לי תרומה, וכאן נאמר ויקחו אליך, ובפרה אדומה נאמר ויקחו אליך דרשו ז"ל לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר, וגם הלשון ואתה תצוה, ומורה שהרצון הי' שיהי' חשוב … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ופרשת זכור הלולא דכ"ק אאמו"ר זצלל"ה. ב ידוע שמחמת שמרע"ה אמר מחני נא מספרך וגו' לכך לא נזכר שמו בפרשה זו, והטעם בזה אמר אאמו"ר זצללה"ה דלפימ"ש הזוה"ק בפרשת אז ישיר ורמ"ק שמה וזהרי חמה יובן משם דשם של מרע"ה מורה על נפש רוח ונשמה, והנה ידוע דחלקי הנפש הם חמשה, נפש … להמשך קריאה
א תרומה זכור שנת תרפ"ג. ב שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה, וכבר דקדקנו למה מלך ברישא והדר להכרית זרעו של עמלק ואף דכתיב והי' בהניח, מ"מ אין הפירוש כיבוש כל הארץ, שהרי גם בימי דוד עוד נשאר לכבוש, ותפסו ז"ל על דוד על … להמשך קריאה
א פרשת תרומה שנת תר"פ. ב ועשית קרנותיו על ארבע פנותיו, בתנחומא לכפר על אומה שרוממתי' בארבע קרנות, קרן ישראל שנאמר וירם קרן לעמו, קרן תורה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו, קרן כהונה ותרם כראם קרני, וקרן מלכות שנא' ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וכתיב ויהי בישרון מלך, ויש להבין שייכות הקרנות … להמשך קריאה
א תרומה שנת תרע"ח ב במדרש ויקחו לו תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו את המקח שנתתי לכם יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף שנאמר אמרות ה' וגו' כסף צרוף, יש … להמשך קריאה
א תרומה שנת תרע"ז. ב במדרש ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו את המקח שנתתי לכם עכ"ל, וכבר דקדקנו מה הוסיף המדרש על הא דמפורש בקרא, ונראה דהנה יש לדקדק מה דתורה נקראת לקח טוב על שם הלקיחה והקבלה, ולא מתן טוב על שם הנתינה, כמו שאנו … להמשך קריאה
א תרומה שנת תרע"ו. ב במדרש וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת זהב זו בבל היא צלמא רישא די דהב טב, וכסף זו מדי שנאמר חדוהי ודרעוהי די כסף, נחושת זו יון שנאמר מעוהי וירכתי' די נחש, אבל ברזל אין כתיב כאן לא במקדש ולא במשכן למה שנמשל בו אדום הרשעה וכו', ובמדרש … להמשך קריאה
א פרשת תרומה שנת תרע"ה. ב במד"ר בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן התחיל מתמי' ואומר כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן, ועוד הי' מסתכל ורואה ששלמה עומד ובונה בהמ"ק שהוא גדול מן המשכן ואמר לפני הקב"ה כי האומנם ישב אלקים על הארץ, אמר משה ומה בהמ"ק שהוא יותר … להמשך קריאה
א תרומה שנת תרע"ד. ב במדרש ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו את המקח שנתתי לכם, וכבר דקדקנו מה הוסיף המדרש לבאר, כי לא חידש דבר לכאורה כי אם היפוך המלות, ונראה עוד לומר דהנה במדרש מוסיף עוד יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב אין … להמשך קריאה
א תרומה ור"ח אדר שנת תרע"ג. ב במדרש ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו את המקח שנתתי לכם, יש אדם לוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף יש בו כסף אין בו זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף וכו', יש אדם לוקח שדות אבל … להמשך קריאה
א תרומה שנת תרע"ב ב בענין מחלוקות המ"ר והזוה"ק אם ציווי מלאכת המשכן קדום למעשה העגל, או אחריו, שדעת המדרש רבה ותנחומא הובא ברש"י שמעשה העגל קדום, ודעת הזוה"ק והרמב"ן דציווי מפי הש"י למשה קדום, ודיבור משה לישראל מאוחר והפרשיות כסדרן וכבר דברנו מזה, אבל אין בהמ"ד בלי חידוש, ונאמר דהנה ידוע שהמשכן וכליו היתה … להמשך קריאה