א שנת תר"פ. ב אך את שבתותי תשמורו, וברש"י כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן, והרמב"ן הקשה כי המיעוט הוא בדבר המצוה בו ואם תדרוש המיעוט בענין מלאכת המשכן יהי' מותר לעשותו בשבת עכ"ל, וכבר אמרנו בזה לתרץ בכמה אנפי: ג ונראה עוד לומר דהנה מלאכת המשכן היא כפרה על חטא העגל כמבואר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה וגו', יש להבין למה לא נכתבה פרשה זו בין הכלים ונתאחרה עד אחר פרשת שקלים, והספורנו עמד בזה וכתב, כי לא היתה הכוונה בו להשכין שכינה במקדש כענין הכוונה באותן הכלים אבל היתה הכוונה להכין את הכהנים לעבודתם עכ"ל, והוא על דרך שכתב הרמב"ן בדרך … להמשך קריאה
א תשא ופרה שנת תרע"ח ב בפסיקתא כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכים פרע הקב"ה לבניו וכו' הוא הביא לפני המלאכים מים שנא' יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם וכן ואל הבקר רץ אברהם א"ל הקב"ה הוא טהרתם של בניך יהיו נותנים מן אפר פרה לתוך המים ומזים ומטהרים, ובפשיטות נראה שמים חיים אל כלי … להמשך קריאה
א תשא שנת תרע"ז ב ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמורו וגו', יש לדקדק למה בציווי השי"ת למשה על מלאכת המשכן אחר הציווי לכל פרטי' הזכיר את השבת לומר שאיננה דוחה את השבת, ובאמירת משה לישראל הקדים את השבת, וכבר דברו בו כל המפרשים, וגם אנחנו ת"ל דברנו בזה הרבה, אך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב ואתה דבר אל בני ישראל לאמור אך אך שבתותי תשמורו, וברש"י כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן, והרמב"ן הקשה דאם תדרוש "אך" בדבר המצווה בו כמו בכל מקום שדרשינן אך למעט בדבר המצווה בו יהי' מותר לעשותה בשבת עיי"ש, ונראה לפרש דפירוש תיבת "אך ורק" במקום שיש אחריו מעשה … להמשך קריאה
א תשא ופרה שנת תרע"ה. ב ענין פרה אדומה הנעשית מחוץ לשלש מחנות הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצלל"ה שהוא מורה שיראה אדם א"ע כאלו הוא עומד חוץ למחנה ישראל וישבור לבו בקרבו וכאלו נעשה אפר ובצירוף מים חיים הרומז לתורה זהו טהרתו, עכת"ד, ויש לבאר הדברים דהנה שני מיני הכנעות יש, הכנעת הנפש והכנעת השכל, … להמשך קריאה
א שנת ותרע"ד. ב ענין שמן המשחה וקטורת, דהנה במדרש פ' אמור הא למדת שאפי' יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך כל כך למה שבשעה שנמשח בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו אמר דוד בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח שנאמר לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח, עכ"ד, ובודאי ק"ו לנפש … להמשך קריאה
א תשא שנת תרע"ג ב יש להתבונן במקום הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח שלכאורה בלתי מובן שמאחר שצריך קידוש להגשה אל המזבח יוצדק יותר להעמידו למזרח המזבח, ולא יצטרך לעבור לפני המזבח כלל בבואו לקדש ידיו ורגליו, מה גם לדברי האומר גבהו פי שנים בארכו שלא הי' הכבש מובדל מקיר הדרומי רק אמה אחת … להמשך קריאה
א תשא ופרה שנת תרע"ב ב יש להתבונן בפרשת הכיור שלא נכתבה בין הכלים אלא אחר פרשת שקלים, וגם מקומו בין אוהל ובין המזבח אף שמשוך כלפי דרום, מ"מ לפי דרך הפשוט יותר יוצדק אם הי' לפני המזבח במזרח, ונראה דהנה בתרגום יונתן פ' פקודי, דהכיור רומז לתשובה, וכן הוא בפשיטות דרחיצת ידים ורגלים רומז … להמשך קריאה
א תשא ופרה שנת תרע"א ב ברש"י אך את שבתותי תשמורו כל אכין ורקין מעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן, והרמב"ן הקשה כי המעוטין בכל המקום ימעטו בדבר המצוה בו וא"כ צריך למעט בשבת שיהא מלאכת המשכן דוחה שבת עי"ש, ונראה דדעת רש"י לקמן ומד"ר ומד"ת שמעשה העגל קדום לציווי מלאכת המשכן, ואפי' לדברי הזוה"ק דציווי … להמשך קריאה
א שנת תר"ע בתוך ימי האבל. ב בב"ר פ' י"א ברכת ה' היא תעשיר זו שבת ולא יוסיף עצב עמה זו האבל, ובויק"ר פ' י"ב פקודי ה' ישרים משמחי לב זה אהרן שהי' לבו עצב עליו בשביל בניו שמתו כיון שנתייחד עליו הדיבור שמח יע"ש, להבין כוונתם ז"ל נקדים דברי הגמ' מ"ק (ט"ו:) אבל אינו … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ד. ב ואריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, נראה בטעמו של דבר, דהנה שניא מצות מחיית עמלק משבעה עממים דשבעה עממים אם נתגיירו מקבלין אותן, ועמלק נשבע הקב"ה בכסאו שאין מקבלין גרים מעמלק ואפי' לדעת הרמב"ם שבשניהם אם קבלו עליהם מסים ושעבוד מקבלים אותם, כבר ביאר כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב בש"ס מגילה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, המהר"ל בספר אור חדש פירש שמחמת הוצאה מהשפלות והחושך באה קריאת הלילה, ומחמת שלא הי' די הצלתם אלא היו עוד מתגברים על שונאיהם באה קריאת היום עכ"ד, ונראה עוד לומר דהנה יש שני סוגי נסים, נס הדוחה ומבטל את הטבע כמו … להמשך קריאה
א שושן פורים ב לאסור של זה בזה, נראה הטעם שתקנו כך, כי הנה אמרו ז"ל הדור קבלוהו בימי אחשורוש, ומסתמא כמו בראשונה שבלתי אפשר הי' ליתן את התורה עד שהיו ישראל כאיש אחד בלב אחד כמ"ש ויחן שם ישראל נגד ההר כבמדרש ובזוה"ק, כן נמי הי' בעת שהדור וקבלוהו בימי אחשורוש, ויש לומר שכל … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל ותקרא אסתר להתך וגו' ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה וגו' ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף וגו' ולצוות עלי' לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה וגו', ותאמר אסתר להשיב אל … להמשך קריאה
א שושן פורים ב בהר"ן ריש מגילה ויש כאן שאלה מה ראו אנשי כנה"ג לחלוק מצוה זו לימים חלוקים ולקבוע יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד לכרכים, משא"כ בשאר מצות, שהרי התורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם וכו', והנה כבר דברנו בישוב קושיא זו, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש, ולא נשנה אלא בשביל דבר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד דישראל כשהרגישו את מעלתם עדיין התפעם רוחם בקרבם אם ישאר להם לאחר זמן מזה התעלות מאומה, כי אולי לעומת שבא כן ילך, אבל בראותם תכלת מרדכי ותכלת היא מראה שאינה משתנית, וזהו עיקר סימן בין תכלת של חלזון … להמשך קריאה
א שושן פורים ב יש להתבונן בזה ששלשה זמנים חלוקים לענין מקרא מגילה כפרים ועיירות ומוקפין, ונראה עפ"מ שהגדנו תמול ששליטת עמלק הי' בגוף בנפש ושכל, וכאשר נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם נשתלמו ישראל בשלשה אלה, וע"כ תקנו לעומתם שלשה זמנים אלו, מוקפין כנגד השכל, שהשכל הוא מגדיר ומגביל את האדם שיהי' לו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב יש להתבונן על המנהג לאחר הסעודה עד סוף היום, והרמ"א לא הזהיר אלא שתהא רוב הסעודה ביום, ולמה לא נימא בזה זריזים מקדימין למצוות, ובכתוב נזכר לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, הרי שהקדים המשתה ושמחה למשלוח מנות ומתנות לאביונים, ובזה י"ל שחוששין שמא מחמת שכרות … להמשך קריאה
א שושן פורים ב ענין המוקפין שעושין פורים בט"ו כמו שושן, אף שלדידהו הי' יום הנייח בי"ד, ולא נכפל אצלם הנס של המלחמה, יש לומר דהנה כתיב וישמע הכנעני מלך ערד שאמרו ז"ל שהוא עמלק ומה שמועה שמע ובא שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, והענין יש לפרש כי עמלק נקרא קוצץ בן קוצץ, וכבר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. אור לארבעה עשר. ב הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך, ובמדרש פרשת תרומה כיון שבא הרשע עם הממון אמר לו המלך הכסף נתון לך אמר הקב"ה כך אתם מוכרים שלי על שלי וכו' חייך מה שאמרת הכסף נתון לך וגו' כך ביום ההא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב בפסיקתא ואהרן וחור תמכו בידיו אהרן בזכות הכהונה וחור בזכות המלכות, נראה לפרש דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד בטעם דמלאכה לא קבילו עלייהו משום דבעמלק כתיב כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים משמע דכחו של עמלק הוא רק למטה מן השמים, וע"כ כשישראל רפו ידיהם מהתורה שהיא למעלה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב בענין סעודת פורים יש להתבונן שלא מצינו מצות סעודה ביום חול אלא בפורים ובערב יוכ"פ, והנה כ"ק אבי אדומו"ר וצללה"ה הגיד בדברי הש"ס [לגבי חוה"מ] כוס בכל יומא מי איכא, והקשה דהרי מחויב בשמחה ובזה"ז אין שמחה אלא ביין, ותירץ דהנה בזוה"ק דיצה"ר מתגדל ע"י היין, וא"כ יש להבין איך שמחת … להמשך קריאה
א שושן פורים ב ענין פרזים ומוקפין הנה ידוע דמועדי ישראל פסח וסוכות [ושבועות אינו תלוי בימי החדש רק נגרר אחר יו"ט של פסח] הם כאשר סיהרא באשלמותא הוא יום ט"ו לחודש, וכבר דיבר מזה מהר"ל, אך פורים הוא בי"ד לחודש הגם שהוא מחמת שאקלע בו יום נייח, מ"מ בודאי לאו במקרה הי': ג ויש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב ר' יהושע בן לוי פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא והי' כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש וגו' עד הוא אינו שש אבל אחרים משיש, פירש"י וכשנתחייבו כליי' בימי המן היו אויביהן שמחין להן, ויש להבין מה נ"מ לנו אם היו שמחין או לא, ומאי פתחא הוא זה לכל … להמשך קריאה
א שושן פורים ב כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר בשם זקיני זצללה"ה שכל המועדים נכללים בפורים, וכבר פרשנו דבריו דמועדי ישראל דבי דינא מקדשין לי' הם חמשה, פסח, שבועות, ר"ה, יוה"כ, סוכות ושמ"ע דכחד חשובים ושמיני תשלומין דראשון הוא, ובש"ס ריש יומא דנקרא טפל דחג הסוכות, והם מקבילים לחמשה זמנים שבפורים י"א י"ב י"ג י"ד … להמשך קריאה